יש הסבורים כי מאחר שהגאולה היא בידיו של הקב"ה, עלינו לשבת ולהמתין שיעלה רצון מלפניו לשלוח לנו את משיח-צדקנו, ואין לנו לפעול לזרז את הגאולה. תשובה לטענה זו הפיק הרבי מליובאוויטש מסיפור התורה על מעשיו של נוח בתום המבול (התוועדויות תשמ"ה כרך ד, עמ' 2406), שפתח את חלון התיבה ושלח את העורב ואת היונה:
"לכאורה, הנהגתו של נח 'ויפתח נח את חלון התיבה... וישלח את העורב', כדי לראות אם כבר יבשו המים מעל הארץ – דורשת ביאור והסבר: מכיוון שכניסתו לתיבה הייתה על פי ציווי הקב"ה – עליו להמתין לציווי הקב"ה לצאת מן התיבה, וכפי שאכן היה בפועל – 'וידבר אלקים אל נח לאמר צא מן התיבה', ורק אז 'ויצא נח... מן התיבה'. ואם-כן, מה מקום לשלוח את העורב (ואחר-כך את היונה כו') לראות אם כבר יבשו המים – הרי בלאו הכי לא יוכל לצאת מן התיבה עד שיצטווה על-ידי הקב"ה 'צא מן התיבה'?!
"והביאור בזה: מכיוון שידע נח שהקב"ה הטיל עליו את התפקיד לדאוג לקיום העולם – שהרי ציווה עליו להתעסק בבניין התיבה, להכניס בה 'מכל החי מכל בשר', ולדאוג למזונם במשך כל זמן היותם בתיבה, ועל-ידי זה יהיה קיום העולם לאחרי שיצאו מן התיבה – הוצרך לעסוק בזה בדרך הטבע, כמו שכתוב 'וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה', ולכן כאשר הייתה קא-סלקא-דעתך שכבר יבשה הארץ ויכולים לצאת מן התיבה, לא המתין, אלא תיכף ומיד עשה ככל יכולתו – לשלוח את העורב כדי לראות אם כבר יבשה הארץ, וכעבור ימים אחדים הוסיף לשלוח את היונה וכו'.
"ולא עוד, אלא שפעולתו של נח והשתדלותו בכך – פעולה אשר על-ידה בא לידי ביטוי גודל תשוקתו וחפצו של נח לצאת מן התיבה – מיהרה וזירזה את ציווי הקב"ה 'צא מן התיבה'.
מבול ובלבול
"...בפרטיות יותר – שייכת הוראה זו במיוחד לסוף זמן הגלות:
כללות עניין המבול הוא על דרך ובדוגמת עניין הגלות, כי 'מבול' – הוא מלשון בלבול, 'שבלבל את הכל', וזה גם המצב דזמן הגלות – שכל העניינים הם באופן של בלבול, אין לך דבר בעולם שיוכלו לראותו באופן ברור – לראות את הכוח האלקי הפועל בנפעל, לראות ש'מלא כל הארץ כבודו', ולראות שהמציאות האמיתית של העולם היא – דירה לו יתברך בתחתונים; כל עניינים אלו אינם בגילוי ואדרבה כו', ובלשון הכתוב 'שמים חושך לאור גו' מר למתוק'.
"אמנם, תכלית הכוונה של עניין המבול (גלות) היא – לפעול טהרה בעולם, 'את רוח הטומאה אעביר מן הארץ', עד שיהיה קיום העולם באופן מחודש, 'עולם חדש ראה', כלומר, עולם שבו לא קיימת עוד אפשרות למצב של גלות (מבול), גאולה שאין אחריה גלות.
לעשות כל התלוי בנו
"ועל זה באה ההוראה מהמאורע... 'ויפתח נח את חלון התיבה וגו'':
"גם כאשר עדיין נמצאים בזמן הגלות, במצב של מבול, לפני הגאולה – הנה כאשר ישנה קא-סלקא-דעתך אצל יהודי שכבר הגיע הזמן של סיום המבול, וצריכים לצאת מן התיבה לעולם כפי שהוא במעמד ומצב של 'עולם חדש', גאולה שאין אחריה גלות – צריך יהודי לעשות את כל התלוי בו כדי לברר זאת, לשלוח שלוחים – בעלי-חיים או בני-אדם, ושאר פעולות כיוצא בזה, כלומר, לעשות את כל התלוי בו כדי למהר ולזרז את הגאולה.
"...ואף שהיציאה מהגלות אל הגאולה אינה יכולה להיות אלא על-פי ציווי הקב"ה – מכל-מקום, כאשר הקב"ה רואה שיהודים משתוקקים וחפצים שהגאולה תהיה תיכף ומיד, 'ווי וואנט משיח נאו', הרי זה גופא ממהר ומזרז את ציווי הקב"ה 'צא מן התיבה', לצאת מן הגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
