חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 י"ז בסיון התשע"ט, 20/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הוספה בשלמות התשובה, עבודה מתוך שמחה
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 948 - כל המדורים ברצף
הוספה בשלמות התשובה, עבודה מתוך שמחה
יום-הכיפורים
היום הקדוש במחיצת רבותינו
הלכות ומנהגי חב"ד

בשבת תשובה באים לשלמות התשובה ומתוך שמחה ועונג * גם שם הפרשה 'וילך' רומז להליכה באין-ערוך הנעשית בתשובה כראוי * בפרשתנו מפורש עניין 'שמחת תורה', בסיום התורה כולה על-ידי משה רבנו – הדגשה נוספת לשמחה שבעבודת התשובה * והקשר של כל הנ"ל ליום היארצייט של הרבנית-האם חנה נ"ע * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בשבת זו, השבת של עשרת ימי תשובה – הנקראת "שבת שובה" או "שבת תשובה"1 – קורין בשנה זו (כבכמה שנים) פרשת וילך. ועל-פי הידוע2 שפרשיות התורה שייכות לזמן שבו קורין אותן בציבור, יש לבאר קשר ושייכות שבת שובה לפרשת וילך.

ועניין נוסף בשבת שובה בשנה זו – קביעותה בימי החודש בו' תשרי, ה"יאר-צייט" של אמי מורתי ע"ה3, אשר, מכיוון שכל ענייני העולם (ועל-אחת-כמה-וכמה הסתלקותה של אשה צדקנית בישראל) הם בהשגחה פרטית, בוודאי יש קשר ושייכות בין ה"יארצייט" לשבת שובה ופרשת וילך. והעיקר – לא רק ביאור שייכות העניינים, אלא הלימוד וההוראה בעבודה בפועל,"החי יתן אל לבו"4, כדלקמן.

ב. עניינה של שבת שובה הוא – שלימות התשובה:

שבת – עניינה תשובה, "שבת אותיות תשב"5, ובתשובה עצמה – לא (רק) תשובה תתאה, שצריך להיות לפני יום השבת, אלא תשובה עילאה5.

ועל-אחת-כמה-וכמה בשבת שובה, השבת שבעשרת ימי תשובה – שהרי, כשם שבכל עשרת ימי תשובה גדלה מעלת התשובה לגבי כל השנה, כפסק דין הרמב"ם6 "אף-על-פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה ימים שבין ראש-השנה ליום-הכיפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד", כמו כן גדלה מעלת התשובה דשבת שובה לגבי כל שבתות השנה"7.

ובפרט שהשבת של עשרת ימי תשובה היא שלימות כל עשרת ימי תשובה, כי, ביום השבת נעשה העילוי והשלימות ("ויכולו"8) של כל הימים שלפני זה, כולל גם ראש-השנה, התחלת עשרת ימי תשובה, וממנו מתברכים כל הימים שלאחרי זה9, כולל גם יום-הכיפורים, סיום וחותם עשרת ימי תשובה, שלימות התשובה, "זמן תשובה לכל . . קץ מחילה וסליחה לישראל"10.

ונמצא, שבשבת שובה נעשה עניין התשובה בתכלית השלימות, ומתוך שמחה ותענוג, שהרי תשובה בכלל צריכה להיות בשמחה11, ועד ש"אין לך שמחה גדולה כצאת מהגלות והשביה, כמשל בן מלך שהיה בשביה כו' ויצא לחפשי אל בית אביו המלך"12, ועל-אחת-כמה-וכמה תשובה עילאה שהיא "בשמחה רבה"13, כמודגש גם באופן עבודת יום השבת – "וביום שמחתכם אלו השבתות"14, עניין השמחה, "וקראת לשבת עונג"15, עניין התענוג.

ג. ויש לקשר כל זה לפרשת השבוע – פרשת וילך:

"וילך" (שם הפרשה, המורה על תוכנה) עניין ההליכה – מורה על הילוך ועלייה מדרגא לדרגא, עלייה עד באופן של הליכה אמיתית, שפירושה – שנעקר לגמרי ממקומו הקודם, היינו, שמתעלה לדרגא שבאין-ערוך לדרגתו הקודמת, כי כל זמן שנמצא בדרגא שיש לה ערך ושייכות לדרגא הקודמת, לא נעקר עדיין לגמרי מדרגתו הקודמת16.

ובזה נרמזת השייכות לעניין התשובה – שהיא באופן של הליכה, שנעקר לגמרי ממקומו ודרגתו הקודמת:

תשובה (כפשוטה) היא – ש"יגמור בלבו לבל ישוב עוד לכסלה כו'"17, ו"יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"18, ועד שנעשה מציאות חדשה לגמרי, "אני אחר ואינו אותו האיש שעשה אותן המעשים"19.

ומזה מובן גם בנוגע לעבודת התשובה ד"הרוח תשובה אל האלוקים אשר נתנה" (עיקר ושלימות התשובה)20 – שעניין זה הוא באופן של הליכה, שנעקר לגמרי מדרגתו הקודמת21, ומתעלה לדרגא נעלית יותר שבאין-ערוך, דוגמת העילוי של בעלי תשובה לגבי צדיקים22.

ובסגנון אחר קצת: שבת שובה הוא עניין של הליכה בעילוי אחר עילוי בעבודת התשובה עצמה – למעלה מהתשובה בכל השנה כולה, כולל גם התשובה בשבתות השנה כולה – עילוי באופן של הליכה, באין ערוך לגבי דרגות התשובה שלפני זה.

ד. וגם עניין השמחה שבעבודת התשובה מודגש בפרשת וילך:

בפרשת וילך מסופר אודות "גמרה של תורה" – "ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים גו'"23, "כשנגמרה כולה נתנה לבני שבטו"24, ובהמשך הכתובים25 – "ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת על ספר עד תומם ויצו משה את הלוויים . . לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם וגו'"26.

וכאן רואים דבר נפלא (שכמה לא שמו לב עליו) – שעניין "שמחת-תורה", שמחה לגמרה של תורה27, שייך גם לפרשת וילך שבה מפורש בתורה העניין של "גמרה של תורה"28, ובמילא, יש כבר בפרשת וילך (מעין ודוגמת) השמחה של שמחת-תורה – שלימות השמחה ב"זמן שמחתנו", למעלה משמחת שבעת ימי הסוכות (שבעת ימי ההיקף), ואולי יש לומר – למעלה אפילו מהשמחה בשמיני-עצרת (שומר ההיקף), שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה (כידוע29 שהשמחה של שמחת-תורה היא עניין בפני עצמו, אפילו בארץ-ישראל, שעושין שמחת-תורה בשמיני-עצרת).

ונמצא, שהקריאה דפרשת וילך ("גמרה של תורה") בשבת שובה מדגישה יותר את השמחה שבעבודת התשובה, עד לשלימות השמחה דשמחת-תורה30, ולא עוד, אלא, שממנה מתברך יום-הכיפורים – תכלית שלימות תשובה, שהיא מתוך שמחה31, עד כדי כך, שאפילו העינוי דיום-הכיפורים (אינו עניין של צער, כמו שאר התעניות, אלא אדרבה) הוא עניין של עונג, בחינת "אז32 תתענג על הוי'"33, כי, התשובה דיום-הכיפורים היא מצד גילוי בחינת היחידה שבנפש, "יחידה ליחדך"34 (כמבואר בארוכה בדרושי חסידות).

ה. וכל זה קשור גם עם עניין ה"יארצייט":

"יארצייט" קשור עם הסתלקות הנשמה מהגוף – "הרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה", שזהו גם התוכן הפנימי של עבודת התשובה, "עיקר התשובה הוא כמו שכתוב והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה"20, גם בהיותו נשמה בגוף, לאורך ימים ושנים טובות, עד לחיים נצחיים.

ויש להוסיף, ששייכות יארצייט לתשובה היא בגילוי יותר ביארצייט של האם – כידוע35 שתשובה עילאה היא בבינה, שנקראת "אם הבנים"36, שממנה נמשך לבחינת הבנים, ז"א ומלכות, מדות ומעשה.

ולהעיר גם מהראשי תיבות שבשמה של בעלת היארצייט – "חנה" – חלה, נדה, הדלקת הנר37, ג' המצוות שעל-ידן נעשה תיקון חטא אדם הראשון, חלתו של עולם, דמו של עולם ונרו של עולם38, שזהו עניין התשובה. ובזה נרמז גם הראשי תיבות "החן"39 – ש"חן" קשור עם י"ג מדות הרחמים, שלימות התשובה, והתוספת ה"א – יש לומר לרמז על ההמשכה לעולם הזה שנברא בה"א40.

וקשר ה"יארצייט" לפרשת וילך – שבתחילתה מסופר אודות הסתלקותו של משה, רעיא מהימנא41, "בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום", "היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי וביום זה אמות"42.

ו. [..] ההוראה מכל האמור לעיל בנוגע למעשה בפועל:

בעמדנו בשבת שובה פרשת וילך – יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בעבודת התשובה ("והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה", נשמות בגופים) בעילוי אחר עילוי, ובאופן של הליכה ("וילך"), שלא בערך לגבי דרגת התשובה שלפני זה, ומתוך שמחה, עד לשלימות השמחה, בדוגמת השמחה של שמחת-תורה, כנ"ל בארוכה.

(קטעים משיחות שבת פרשת וילך, ו' תשרי ה'תשמ"ט. התוועדויות תשמ"ט, כרך א, עמ' 38-44 – מוגה)

_____________________

1)    שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ד ס"ח. סתכ"ט ס"ב (שובה). סתקפ"ב ס"ד (תשובה). וראה לקו"ש חי"ד עמ' 144 הערה.9 וש"נ. וראה גם שיחות שבת שובה תשד"מ. תשמ"ו.

2)    ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א). וראה גם "היום יום" ב' חשון. סה"ש תש"ב עמ' 29 ואילך.

3)    נסתלקה בעלות המנחה דשבת שובה, ו' תשרי תשכ"ה - כקביעות שנה זו.

4)    קהלת ז, ב.

5)    אגה"ת ספ"י. לקו"ת פרשתנו (דרושי ש"ש) סו, ג.

6)    הל' תשובה פ"ב ה"ו.

7)    להעיר ממ"ש בסידור האריז"ל (במקומו) ששבעת הימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, הכוללים כל שבעת ימי השבוע, מתקנים ומשלימים כל שבעת ימי השבוע דכל השנה, ועפ"ז, יום השבת דעשי"ת מתקן ומשלים השבתות דכל השנה כולה.

8)    בראשית ב, א. וראה אוה"ת עה"פ. לקו"ת בהר מא, א. ובכ"מ.

9)    ראה זח"ב סג, ב. פח, א.

10)  רמב"ם שם ה"ז.

11)  נוסף על חיוב השמחה בכל ענייני התומ"צ, ועאכו"כ בתשובה, שעל-ידה נעשה התיקון והשלימות בענייני התומ"צ (ראה לקו"ת אחרי כו, ד. פרשתנו סה, סע"א. ובכ"מ).

12)  תניא פל"א (מ, סע"א ואילך).

13)  אגה"ת ספי"א.

14)  ספרי בהעלותך יו"ד, יו"ד.

15)  ישעיה נח, יג.

16)  ראה לקו"ת שלח לח, ד. סה"מ תר"ס ע' קח. אעת"ר ע' סט ואילך. ועוד.

17)  אגה"ת פ"א (צא, רע"א).

18)  רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב.

19)  שם ה"ד.

20)  קהלת ז, יב. וראה לקו"ת ר"פ האזינו. ובכ"מ.

21)  שהרי, גם עבודת התשובה דצדיקים היא באופן ד"אסורה מכאן" (ראה ד"ה ביום השמיני שלח גו' תשמ"א ס"ד (סה"מ מלוקט ח"ב עמ' קלו-ז). וש"נ).

22)  ראה ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד. וראה גם לקו"ת פרשתנו סה, א. ובכ"מ.

23)  לא, ט.

24)  פרש"י עה"פ.

25)  שם, כד ואילך.

26)  ואף שבפסוק זה לא נסתיימה עדיין התורה (שהרי ישנם עוד ב' פרשיות) - כבר פירש רש"י לעיל "כשנגמרה כולה נתנה כו'", היינו, שכתוב זה נאמר על העתיד, ובפרט שזהו עתיד הקרוב, שהרי "גמרה כולה" בו ביום (במכ"ש וק"ו מענייני נבואה שבתורה בנוגע לאחרית הימים).

27)  טור ורמ"א או"ח סתרס "ט. וראה זח"ג רנו, ב.

28)  ומבחינה מסויימת, עוד יותר מאשר בסוף פרשת ברכה - לא רק "גמרה של תורה" בפועל ממש, אלא "גמרה של תורה" כפי שנתפרשה בתורה (באופן נעלה יותר מהמציאות בפועל ממש).

29)  ראה בארוכה לקו"ש ח"ט עמ' 225 ואילך.

30)  להעיר, ששלימות השמחה דשמח"ת היא לאחרי ומצד עבודת התשובה דיוהכ"פ (ראה בארוכה ד"ה ביום השמיני-עצרת תש"מ (סה"מ מלוקט ע' שסג ואילך). וש"נ).

31)  להעיר, שביוהכ"פ "ניתנו בו לוחות אחרונות", ונקרא "יום חתונתו" (משנה סוף תענית ובפרש"י) - שלימות השמחה.

32)  ישעי' נח, יד. וראה לקו"ת ויקרא בסוף ההוספות (נד, ד). ובכ"מ.

33)  ועד ששייך גם לעניין דאכילה ושתיה - כדאיתא בפע"ח (שער יוהכ"פ פ"א) שהתענית דיוהכ"פ הוא "סוד אכילה ושתיה פנימית", ועפ"ז מובן מארז"ל (יומא פא, ב. וש"נ) "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי" - שע"י האכילה בערב יוהכ"פ מתעלה ("מעלה כו' הכתוב") לדרגא נעלית יותר, שגם התענית דיוהכ"פ תהיה קשורה עם עניין של אכילה, אכילה פנימית (ראה בארוכה ברכות ערב יוהכ"פ תשמ"ז ס"ח. תשמ"ח ס"ד. ועוד).

34)  להעיר ממאמר הזהר בפרשתנו (רפג, א) "זכאין אינון ישראל דקב"ה אתרעי בהו כו'", ובלקוטי לוי"צ (ע' תס) ש"אתרעי הוא רצון, בחי' כתר" - שלכן, מגיעים בבחי' הרצון דלמעלה, עד לפנימיות הרצון, תענוג.

35)  אגה"ת ספ"ח (מרע"מ פ' נשא קכג, סע"א. וכן שם קכב, א. ועוד). שם רפ"ט.

36)  ושייך גם לעניין השמחה - "אם הבנים שמחה".

37)  מגלה עמוקות עה"ת פ' שלח (ד"ה ג' מצוות (יז, ד)) - בשם הגהות מיימוניות (בסו"ס זרעים (בסופן)).

38)  ירושלמי שבת פ"ב סה"ו. תנחומא ר"פ נח. ב"ר ספי"ז.

39)  מגלה עמוקות שם.

40)  מנחות כט, ב.

41)  שישנו ופועל בכאו"א מישראל (ראה תניא רפמ"ב).

42)  פרש"י עה"פ - מר"ה יא, א. וש"נ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)