חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:01 זריחה: 6:28 ז' בניסן התש"פ, 1/4/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לדון את הגוף לפי ההתעוררות ב'ראש'
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 947 - כל המדורים ברצף
לדון את הגוף לפי ההתעוררות ב'ראש'
ראש השנה
הלכות ומנהגי חב"ד

בכל ענייני התורה הגוף נמדד לפי הראש, והרי 'ראש' השנה הוא כראש ממש לגבי ה'גוף' – כל השנה * ייתכן שהתעוררות האדם ב'ראש' לא תימשך בעבודת כל השנה, ולכן יש לדון את האדם לפי מצבו ב'ראש' ולא לפי מצבו בכל השנה * לכן יש לייקר מאוד את שני הימים עם הלילות של ראש-השנה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. [כ"ק אדמו"ר נטל ידיו הק' לסעודה].

כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר באחת משיחותיו1, שאביו כ"ק אדמו"ר נ"ע נהג להזכיר במשך ב' ימי ראש השנה את כל הנשיאים, מאדמו"ר הזקן ואילך, לומר דבר תורה בשמם, או לספר סיפור אודותם.

ובשיחה אחרת2 אמר, שכאשר מנגנים ניגון השייך לאחד מרבותינו נשיאינו – ניגון שחיברו בעצמו או שהיה מחבבו ביותר ("און האָט זיך געקאָכט זיך אין אים") – אזי מתקשרים עם נפש בעל הניגון בקשר עמוק עוד יותר מהקשר שעל-ידי דיבור.

ולכן, ינגנו עתה ניגון מכל אחד ואחד מרבותינו נשיאינו, עד כ"ק מו"ח אדמו"ר – ניגון שהנשיא חיברו או שהיה מחבבו (כנ"ל).

* * *

ב. ציוה לנגן ואמר מאמר ד"ה שמע ישראל.

* * *

ג. ישנו כלל בגמרא3: "בתר רישא גופא אזיל".

כלומר: כלל הוא בתורה, שכאשר מדובר אודות גוף, אין מודדים אותו על-פי עצמו, אלא על-פי הראש.

גם כאשר הגוף מנותק מהראש, ועד ש"ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר"4 – הרי כיון שלפני זה היה הגוף מחובר לראש, נמשכת השייכות ביניהם באופן תמידי ("עס איז פאַרפאַלן"), כך שאפילו כשעוסקים בעניין הנוגע לגוף, הרי הוא נמדד לפי הראש.

וכיון שעניין זה הוא כלל בתורה – הרי זה כלל בכל מקום שהתורה מגעת אליו, דהיינו בכל מקום ממש, שהרי אין שום מקום ומציאות שאין בו מקום לתורה ח"ו, כי מכיוון שכל העניינים מקורם בתורה, כמאמר רז"ל5 "קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא", שכל סדר ההשתלשלות מקורו מהתורה, וכפי שמצינו6 שהתורה וישראל קדמו לבריאת העולם, הרי התורה נמצאת בכל מקום.

ד. ובנוגע לענייננו:

מבואר בחסידות7, שהטעם שראש השנה נקרא בשם "ראש השנה" ולא "תחילת השנה", הוא משום שכן הוא באמת, שראש השנה איננו רק תחילת השנה, אלא גם ראש השנה, דהיינו שראש השנה הוא בבחינת ראש, ושאר ימי השנה הם הגוף.

וגם בעניין זה ישנו הכלל האמור – "בתר רישא גופא אזיל":

בכלל, בראש השנה עומדים בתנועה של התעוררות, ויתכן שהתעוררות זו אינה נמשכת כדבעי במשך ימי השנה, דהיינו שההנהגה בכל ימי השנה (הגוף) אינה בהתאם להתעוררות בראש השנה (הראש), בדוגמת המצב שבו הראש נמצא במקום אחד והגוף במקום אחר.

ולכן, יש לדעת, ש"בתר רישא גופא אזיל". ובמכל-שכן וקל-וחומר: אם בנוגע לעניין בלתי-רצוי (שבזה מדובר בגמרא שם) ישנו הכלל ש"בתר רישא גופא אזיל" – על אחת כמה וכמה ב"מדה טובה" ש"מרובה ממדת פורעניות"8, שבודאי "בתר רישא גופא אזיל".

כלומר: כאשר דנים אדם – אין דנים אותו לפי מצבו בכל השנה, אלא בהתאם למעמדו ומצבו בראש השנה – "בתר רישא גופא אזיל".

גם כאשר מדובר אודות הגוף, היינו, אודות מעמדו ומצבו שבכל השנה, ולא אודות ראש השנה – גם בעניין זה דנים אותו כפי שהגוף כלול בראש (כפי שכל ימי השנה כלולים בראש השנה), ומה שיהיה אחר כך – אינו נוגע, שהרי הקב"ה דן כל אדם "באשר הוא שם"9, ומקומו האמיתי הוא בראש השנה.

ועניין זה מסייע גם לעבודה – שיימשך בגילוי עניין "בתר רישא גופא אזיל", שההנהגה בכל השנה תהיה בהתאם להתעוררות של ראש השנה.

ה. וזהו אחד מהטעמים שהזהירו כל כך לשמור ולייקר את הזמן של ראש השנה, ולעסוק באמירת תהלים הן ביום והן בלילה10,

– וכפי שמדייק כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר11 בעניין שני הימים של ראש השנה ש"כיומא אריכתא דמיא"12 ש"גם הלילה ליום יחשב", והיינו, שבפשטות הדיוק הוא על תיבת "אריכתא", ואילו כ"ק מו"ח אדמו"ר מדייק בתיבת "כיומא", שהלילה של ראש השנה הוא כמו יום –

וטעם הדבר – לפי שראש השנה הוא זמן כללי הנוגע לכל השנה כולה, שהרי הדין ומשפט בנוגע לכל השנה כולה תלוי במעמדו ומצבו של האדם בראש השנה (כנ"ל), ולכן יש לייקר ביותר זמן זה.

ו. (וסיים כ"ק אדמו"ר:)

כיון שנשאר עוד זמן קצר עד תפלת מעריב – יכולים עדיין להשלים את העניינים שעדיין לא השלימו ("וואס מ'האָט ניט דערטאָן") כדי לפעול את עניין "אתם נצבים גו' כולכם"13, "לאחדים כאחד"14,

אשר, על-ידי עניין "בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", כולם יחד – אזי נעשה "ויהי בישורון מלך"15, "שתמליכוני עליכם"16,

והרי "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא"17 – שכשם שבמלכותא דארעא הנה בשעה שנעשה מלך נותן הוא מתנות, "והנחה למדינות עשה"18, כן הוא ב"מלכותא דרקיעא", שכאשר הקב"ה נעשה מלך על עמו ישראל, נותן הוא לכולם מתנות – בהמשכה והשפעה לכל אחד ואחד בכל המצטרך, בגשמיות וברוחניות.

[כ"ק אדמו"ר ציוה לנגן ניגון אדמו"ר הזקן, ואחר כך "ניע זשוריצי כלאָפּצי".

אחרי ברכת המזון, תפלת ערבית והבדלה – חילק כ"ק אדמו"ר בידו הקדושה לכל אחד ואחד מהנאספים מ"כוס של ברכה"].

(מהתוועדות יום ב' ראש-השנה ה'תשט"ו. תורת מנחם כרך יג עמ' 11-13 – בלתי מוגה)

____________________________

1)     שיחת ליל ב' דר"ה תש"ד בתחלתה (סה"ש תש"ד ע' 3). וראה שיחת ליל ב' דר"ה תש"ח ס"ב (סה"ש תש"ח ע' 160). וש"נ.

2)     לקו"ד ח"א קב, ב. וראה שם ח"ג תק, ב. תקטז, א.

3)     עירובין מא, א. וראה סוטה מה, ב.

4)     משנה סוטה שם.

5)     זח"ב קסא, רע"ב.

6)     ראה תדבא"ר פי"ד ופל"א. ב"ר פ"א, ד.

7)     ראה לקו"ת דרושי ר"ה נח, א ואילך. עט"ר שער ר"ה בתחלתו. ובכ"מ.

8)     יומא עו, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת ויקרא ה, יז.

9)     וירא כא, יז ובפרש"י – מר"ה טז, ב. וראה גם שיחת יום ב' דראש השנה תשי"ג ס"ד (תורת מנחם – התוועדויות ח"ז ריש ע' 14).

10)   ראה תורת מנחם – התוועדויות ח"ו ע' 184. וש"נ.

11)   רד"ה היום הרת עולם דיום ב' דר"ה תש"ב – י"ל בקונטרס חודש תשרי שנה זו (תשט"ו) ונדפס לאח"ז בסה"מ תש"ב ע' 9.

12)   טור וב"י (ד"ה וכתב) או"ח סת"ר. ט"ז שם סק"ב. וראה בארוכה שו"ע אדה"ז שם ס"ג ואילך.

13)   ר"פ נצבים.

14)   לקו"ת ר"פ נצבים.

15)   ברכה לג, ה.

16)   ר"ה טז, סע"א. וש"נ.

17)   ראה ברכות נח, א.

18)   אסתר ב, יח.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)