חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"אחת שאלתי" – התבטלות מוחלטת המעוררת המשכה בלי גבול
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 944 - כל המדורים ברצף
"אחת שאלתי" – התבטלות מוחלטת המעוררת המשכה בלי גבול
כל המלכים נכללים במשיח
על הסנהדרין (ומסכת סנהדרין)
כל האומר דבר בשם אומרו
פרשת שופטים
תפילה לילדים / עוד בעניין הזמנה בשבת

על-ידי התשובה בחודש אלול משלימים כל מה שהחסירו בי"א חודשי השנה * אין לשאוף ולחפש 'מדרגות' אלא להיפך – דווקא כאשר מונח אצלו שהוא "על הארץ", אז הוא במדרגה נפלאה * בעבודת התשובה שתי המעלות, הן של "שמיעה" הן של "ראייה" * צריכה להיות העבודה ב"מקל" לרדות היצר-הרע, וגם "מקל נועם" כשמדובר בהשפעה בעולם מתוך אהבת-ישראל * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. כל יהודי הוא שליח של הקב"ה לעשות את העולם דירה לו יתברך. בחודש אלול יכולים לתקן ולהשלים כל מה שהחסירו במשך י"א החודשים שעברו על-ידי התשובה, והרי תשובה מועילה גם על תיקון למפרע.

צריכים אפוא לפעול על-ידי תשובה וגם על כל י"א החדשים שעברו שימלאו את השליחות, ובמדריגה כזו שכל מציאותו היא מציאות האדון.

* * *

ב. ישנו ביכל עם מאמרים קצרים, תורות או אמרות של אדמו"ר הזקן, שנאמרו לפני פטרבורג, ובעיקר בשנים הראשונות לנשיאותו. במאמרים הנ"ל לא נרשם זמן כלל, כך, שאי-אפשר לדעת באיזה שנה נאמר או נרשם המאמר. ובכל אופן, המאמר דלהלן שנרשם על-ידי אחד החסידים, נרשם כנראה בחיי אדמו"ר הזקן, שהרי מופיע שם התואר "שליט"א" או "נ"י", שכותבים על צדיק בהיותו בעלמא דין.

וזה לשון המאמר בביכל הנ"ל1:

ואני [כו'] בהמות הייתי עמך כו'2, פירוש התנהגתי כבהמה לא נחשב למאומה בכל הדברים החשובים לא חשקה נפשי בגדולות ונפלאות ממני3, כי-אם רצון בוראי עשיתי, כמשל הסוס שעושה רצון בעליו אינו דואג על אכילתו אם יחטוף אחר ממנו, כי יודע שהדאגה על בעליו על אכילתו והוא אינו מוכן אלא לעבודה כו'. והנמשל מובן שאין לאדם לדאוג על גדולות ונפלאות כו'. וזהו ועל הארץ תישן4, אם השפיל בעצמו עד לארץ בכל הדברים, ממה ייפול, וממילא הוא בשקט, אבל אם לאו אינו בהשקט כלל כו' וד"ל.

בביכל הנ"ל לא נמצא ביאור נוסף על תורה זו, וגם במקום אחר לא מצאתי ביאור על תורה זו, וכנראה, שאין צורך בביאור נוסף, כיוון שמובן מעצמו.

ג. ונקודת הדברים:

אין לרצות ללכת בגדולות ונפלאות, לחפש "מדריגות" כו' כיוון שבעניינים של מדריגות שייך נפילה; אלא "על הארץ תישן", ששם לא שייך נפילה.

כלומר: אין הכוונה לשלול מדריגות נעלות, כי-אם, שצריכה להיות אצלו ההנחה ש"על הארץ תישן", היינו, שנמצא על הארץ, וכאשר יש אצלו הנחה זו, אזי נמצא הוא במדריגות נפלאות שהרי עומק רום קשור עם עומק תחת5, וכל הגבוה ביותר יורד למטה יותר6.

וזהו גם מה שכתוב7 "ונפשי כעפר לכל תהיה פתח ליבי בתורתך":

"ונפשי כעפר לכל תהיה" הוא-עניין תכלית הביטול כעפר, והרי "הכל היה מן העפר"8, שזוהי גם מעלת שורש המלכות שמגעת בבחינת עתיק, כי, אף שמצינו שז"א בעתיקא אחיד ותליא9, הרי ידוע שהכוונה היא לבחינת אריך, מה-שאין-כן ספירת המלכות מושרשת ברדל"א10.

וזהו שעל-ידי הביטול של "נפשי כעפר כו'" נעשה "פתח ליבי בתורתך" פתיחת הלב בתורה, שזהו על-דרך מאמר רז"ל11 "פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם", והיינו, שנעשית פתיחת הלב בתורה כפתחו של אולם שהיה גבוה ארבעים אמה12, שמורה על דרגה שלמעלה מהשתלשלות13.

ויש להוסיף שפתיחת הלב בתורה הוא-עניין הראייה בתורה, כידוע14 שאינה דומה שמיעה (דהיינו השגה) לראייה15, כיוון שבשמיעה שייך קושיות וסתירות, וכללותה הוא בהגבלה, מה-שאין-כן בראייה שהיא באופן של בלי גבול, וזוהי מעלת  תורתו של משיח16.

וכאמור,  בכדי לבוא לפתיחת הלב בתורה צריך להיות "ונפשי כעפר לכל תהיה", שזהו-עניין ביטול במציאות לגמרי ובלשון התורה הנ"ל: "על הארץ תישן", ועניין זה מתבטא בכך ש"אינו דואג על אכילתו אם יחטוף אחר, כי יודע שהדאגה על בעליו כו'", והיינו, שאינו מציאות לעצמו, אלא כל מציאותו היא מציאות האדון; וכאשר מתבטל ממציאותו לגמרי אזי ממשיך אמיתית המציאות.

וזהו "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך", בחינת בהמה רבה כו'17.

* * *

ד. בפרשת השבוע נאמר18 "על-פי שני עדים או על-פי שלושה עדים יקום דבר", ועל-פי הידוע שבני-ישראל נקראים עדים, כדברי הקב"ה לבני-ישראל "אתם עדי"19, נמצא, ש"שני עדים" או "שלושה עדים" הם ב' וג' אופני עבודה.

ובהקדמה שבעניין העדות בכלל נאמר20 "והוא עד או ראה או ידע", שהם ב' אופני העבודה של שמיעה ("ידע" על-ידי שמיעה שהוא עניין ההשגה) וראייה, וכנ"ל שאינה דומה שמיעה לראייה, כיוון שהשגה היא בהגבלה, ושייך לסתור אותה, מה-שאין-כן העבודה שמצד ראייה היא בלי גבול, כי מכיוון שרואה אלוקות, שאלוקות הוא בלי גבול, לכן גם עבודתו היא ללא הגבלה.

ועל-דרך המדובר לעיל21 בהבדל שבין "בכל לבבך ובכל נפשך" ל"בכל מאודך"22, שהעבודה "בכל לבבך ובכל נפשך" היא בהגבלה, כיוון שבאה מצד השגה, והעבודה "בכל מאודך" היא בלי גבול, שזהו מצד הראייה שבנפש.

וכל עבודה פועלת עניין מיוחד והמשכה מיוחדת כמדובר לעיל בעניין "שוהם וישפה", שעל-ידי העבודה "בכל לבבך גו'" נעשית עליית וזיכוך העולמות, ועל-ידי העבודה "בכל מאודך" נעשית ההמשכה מלמעלה למטה.

והנה, לעתיד-לבוא יהיה "כדין וכדין"23, שאז יהיו שני העניינים (מלמטה למעלה ומלמעלה למטה) גם יחד, שזהו האופן שכולל שניהם ביחד שהוא למעלה משניהם, כידוע24 בעניין הלכה כדברי המכריע.

וכיוון שכל הגילויים לעתיד-לבוא תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות25 הרי מובן שגם אופן הג' (הכולל שניהם) ישנו גם עכשיו בעבודה.

וזהו עניין עבודת התשובה, שיש בה ב' המעלות, שמיעה וראייה, מלמטה למעלה ומלמעלה למטה, – שהרי התשובה אינה בדרך גילוי מלמעלה למטה, אלא היא מצד האדם, ולכן יש בה מעלת הפנימיות והיא באופן של ייחוד גמור כו'; ולאידך גיסא, עניין התשובה הוא שינוי המהות, שזהו עניין של בלי גבול. ולכן על-ידי עבודת התשובה יהיה לעתיד-לבוא "כדין וכדין".

ה. והנה, בעניין העדות ישנם ב' אופנים26:

א) עדי בירור כמו בדיני ממונות ובכמה עניינים בדיני נפשות, שהעדים אינם פועלים את הדבר עצמו, שהרי הדבר עצמו ישנו גם בלעדם, ופעולת העדות אינה אלא עניין של בירור, גילוי הדבר.

ב) עדי קיום שהעדות פועלת את הדבר עצמו, כמו העדי קידושין, שלדעת רוב המפרשים העדים הם חלק מהתהוות הקידושין.

ומה שנאמר על בני-ישראל "אתם עדי" הרי לא זו בלבד שבני-ישראל מגלים אלקות (כאופן הא'), שעניין זה ישנו גם בכללות העולם, שהבריאה מגלה את מציאות הבורא, כמו שכתוב27 "השמים מספרים כבוד א-ל", אלא עוד זאת, שמעלת בני-ישראל בעניין העדות היא גם (כאופן הב'), שהם פועלים כביכול את העניין.

והעניין בזה שאצל בני-ישראל ישנן כמה מדריגות: "אחותי רעייתי גו' תמתי"28, ועד לפירוש "תמתי" "תאומתי"29, והיינו, כמו שנתבאר לעיל במאמר21 שלולי מציאותם של ישראל חסר כביכול בו יתברך, שזהו תוכן עניין ברית בין הבתרים, שכל אחד בפני עצמו הוא חצי דבר, ושלימות מציאותו נעשה על-ידי החצי השני, ועל-דרך זה בנידון-דידן, מכיוון ש"למעשה ידיך תכסוף"30, והוא ורצונו אחד, נמצא, שנשמות ישראל משלימים כביכול מציאותו יתברך.

ו. וזהו גם עניין בניין המלכות בראש-השנה, כמאמר רז"ל31 "אמרו לפני מלכיות בראש-השנה כו' כדי שתמליכוני עליכם":

ידוע32 שסילוק המלכות בראש-השנה הוא במדריגות הכי עליונות, עד לעצמותו יתברך ממש.

וכיוון שבני-ישראל מעוררים וממשיכים ממקום זה הרי מוכח שהם במדריגה עליונה יותר, כידוע הכלל33 שהדבר הממשיך הוא נעלה יותר מההמשכה, שהרי הוא הפועל את ההמשכה.

ועניין זה נעשה על-ידי "אמרו לפני מלכיות" קבלת-עול וביטול במציאות לגמרי, וכמודגש גם בעניין תקיעת שופר על-ידי קרן של בהמה דווקא34, שמורה על העדר ההשגה, קבלת-עול וביטול לגמרי, והיינו, שכאשר האדם אינו מציאות לעצמו כלל, וכל מציאותו אינה אלא עניין "אמרו לפני מלכיות", אזי מגיע גם למעלה בדרגה זו שהקב"ה עצמו אינו מציאות לעצמו כביכול ללא נשמות ישראל.

וזהו גם תוכן אמירת המזמור "לדוד ה' אורי" בכל ימי חודש אלול35, שבו אומרים הפסוק36 "אחת שאלתי וגו'", היינו, שאינו מציאות לעצמו כלל, וכל עניינו חפצו ורצונו אינו אלא להיות "שבתי בבית הוי' גו' לחזות בנועם הוי'"35 הוי' דווקא, שרומז על כללות עניין העבודה: י-ה אהבה ויראה, "הנסתרות (להוי' אלקינו)"; "והנגלות (לנו ולבנינו)" ו"ה, לימוד התורה וקיום המצוות37.

ועל-דרך מה שכתוב38 "כי אם ליראה גו'" שעל-ידי זה נעשית כללות העבודה בכל ענייני התורה והמצוות.

* * *

ז. עומדים לקרוא עתה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך גו'"39, שתוכנה, שהאדם צריך לשפוט עצמו בכל העניינים.

והרי זהו תוכן עבודת חודש אלול40, כפי שמסר לנו כ"ק מו"ח אדמו"ר41, שחודש אלול הוא חודש החשבון, שבו יש לערוך את חשבון הנפש על כל העניינים שהיו בי"א החדשים שלפני זה, ובשנת העיבור – גם על חודש העיבור.

וזהו "שופטים ושוטרים גו' ושפטו את העם גו'" – דקאי על כל איברי הגוף, כדאיתא בגמרא42 "עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו אברים", שכל אבר צריך לקיים בו מצוה מיוחדת, וכפי שמצינו בספרי מוני המצוות43 שמונים פרטי המצוות השייכים לכל אבר, וכללות רמ"ח מצוות עשה הם כנגד רמ"ח איברי הגוף44. ובעניין זה צריך להיות המשפט – "משפט צדק" – כיצד ניצל האדם כל אבר במשך השנה, האם קיים בו את העניינים והמצוות שעליו לקיים בו.

ונוסף על עניין המשפט שעל-ידי ה"שופטים", יש צורך גם ב"שוטרים" – "הרודין את העם . . במקל"45, שזהו המקל שבו רודים את היצר הרע, כמאמר רז"ל46 "כשם שדרכו של כלב ללקות במקל כו'".

[וזהו הטעם שמונה במדרש47 את מספר הכלבים שהיו ליעקב אבינו – דלכאורה למאי נפקא-מינה? – כי כלבים הם עניין הפכי כו', ויעקב הפכם לטוב, על-ידי עבודת ה"מקל"].

ח. והנה, בהמשכים של כ"ק אדמו"ר מהר"ש48 מבואר בארוכה שישנם ב' בחינות מקל: א) מקל הנ"ל שבו רודים את היצר-הרע, ב) "מקל נועם"49 שיהיה לעתיד.

ומה שכתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" – הרי זה (לא רק על-ידי המקל שרודין בו את היצר-הרע, אלא) גם על-ידי "מקל נועם".

והעניין בזה:

ענינו של "שער" ("שעריך") – שיש בו כמה אופנים: שער של בית, שער של חצר, ועד לשער של עיר, דקאי על כללות העולם, שנתהווה מבחינת "עיר אלקינו"50 – שהוא משמש לכניסה ויציאה.

כלומר: צריך לדעת שלא די בכך שהאדם מקבל מהעולם את העניינים שהוא זקוק להם ("יציאה"), ומלבד זה אין לו קשר עם העולם, אלא עליו גם להשפיע השפעת וגילוי אלקות בעולם ("כניסה").

יש צורך לפתוח "שער" ולעשות "דרך" – "ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט"51, וכפי שמבאר אדמו"ר האמצעי52, שעניינה של "דרך" הוא שעל-ידה מקשרים אפילו פינה נידחת עם "עיר הבירה", ועד ל"היכל המלכות", ועד לחדר לפנים מחדר, ששם נמצא המלך בעצמו.

וזהו תוכן העבודה של "שער" ו"דרך" – לקשר גם פינה נידחת שבקצה העולם עם מלך מלכי המלכים הקב"ה, בב' האופנים של "כניסה" ו"יציאה" – העלאה והמשכה.

ועבודה זו צריכה להיות באופן של "מקל נועם", דהיינו שההשפעה בעולם היא על-ידי נועם ואהבת-ישראל, שצריכה להיות לכל אחד ואחד מישראל, כמאמר הבעל שם טוב53 שאהבת-ישראל צריכה להיות גם ליהודי הנמצא בקצווי תבל.

ט. וזהו "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך":

לכל לראש צריך להיות עניין המשפט ("שופטים"): כשם שבגשמיות, כשעוברים את גבול המדינה מבקרים ובודקים מה מותר להביא למדינה זו – כן הוא ברוחניות, שכאשר נוסעים בשליחות לאיטליא, לאוסטרליא, לאנגליא או לארץ הקודש ת"ו, צריך להביא לשם את העניינים שעל-ידם בונים ומחזקים את היכל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ש"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא"54, ו"יפתח בדורו כשמואל בדורו"55, ששמואל שקול כנגד משה ואהרן56.

ואופן העבודה צריך להיות על-ידי עניין ה"שוטרים", ובאופן של "מקל נועם", שעל-ידי דרכי נועם מקרבים אפילו פינה נידחת (כנ"ל).

ובפרט בחודש אלול, שבו ישנו גילוי י"ג מדות הרחמים, שהם כנגד57 י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן58.

(קטעים מהתוועדויות ש"ק פרשת שופטים, ה'תשט"ז ופרשת ראה ה'תשי"ט. תורת מנחם כרכים יז עמ' 183-192; כו עמ' 217-219 – בלתי מוגה)

_______________________

1)     נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז הקצרים עמ' רכ. וראה גם מאמרי אדה"ז כתובים ח"א ס"ע סח.

2)     תהילים עג,כב.

3)     שם קלא,א.

4)     אבות פ"ו מ,ד.

5)     ראה שערי-תשובה לאדהאמ"צ שער-התפילה פ"א (כג,א) ובהנסמן שם (עמ' 310).

6)     ראה לקו"ת ע"פ הנסמן במפתח ערך "כל הגבוה כו'".

7)     נוסח תפלת "אלוקי נצור כו'" (ברכות יז,א).

8)     קוהלת ג,כ.

9)     ראה זח"ג רצב,א.

10)   ראה סה"מ תרנ"ט ע' יא.

11)   ראה שהש"ר פ"ה, ב [ב]. וראה גם לקו"ש ח"א עמ' 191 הערה 17. וש"נ.

12)   מידות פ"ג מ"ז.

13)   ראה לקו"ת שה"ש לה,ג. ובכ"מ.

14)   ראה ד"ה פדה בשלום תשי"ג פ"ג ('תורת-מנחם – התוועדויות' ח"ז עמ' 199). וש"נ.

15)   מכילתא יתרו יט,ט.

16)   ראה לקו"ת צו יז,א ואילך. ובכ"מ.

17)   ראה תניא ספמ"ו.

18)   יט,טו.

19)   ישעיה מג,י. שם,יב. וראה זח"ג פו,א.

20)   ויקרא ה,א.

21)   ד"ה ושמתי כדכוד דש"פ ראה (תורת מנחם חי"ז עמ' 158 ואילך).

22)   ואתחנן ו,ה.

23)   ב"ב עה,א.

24)   ראה לקו"ש חכ"א ס"ע 111 ואילך. וש"נ.

25)   תניא רפל"ז.

26)   ראה "רשימות" חוברת קס עמ' 5 ואילך. קעג עמ' 7 ואילך. אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר ח"ה עמ' רלד. לקו"ש חי"ט עמ' 188 ואילך. וש"נ.

27)   תהילים יט,ב.

28)   שה"ש ה,ב.

29)   שהש"ר עה"פ (פ"ה, ב).

30)   איוב יד,טו.

31)   ר"ה טז, סע"א. וש"נ.

32)   ראה סידור (עם דא"ח) שער התקיעות רמו,א ואילך. ובכ"מ.

33)   ראה המשך וככה תרל"ז פט"ו.

34)   ראה סידור (עם דא"ח) שם רמב,א. ובכ"מ.

35)   מטה-אפרים סתקפ"א ס"ו. וש"נ. וראה בארוכה שער-הכולל פי"א סקכ"ח. וש"נ.

36)   תהילים כז,ד.

37)   ראה שיחת י"ב תמוז סל"ג (לעיל עמ' 73). וש"נ.

38)   עקב י,יב. וראה מדרש תהילים עה"פ. סה"מ מלוקט ח"ב עמ' שכו. וש"נ.

39)   ר"פ שופטים.

40)   ראה שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול תשי"ד סט"ז ואילך (תו"מ חי"ב ע' 183 ואילך). וש"נ.

41)   ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141. וש"נ.

42)   נדרים לב, ריש ע"ב.

43)   ספר חרדים (וראה גם תו"מ חכ"ב ריש ע' 256. חכ"ג ס"ע 59).

44)   ראה מכות כג, סע"ב. זח"א קע, ב.

45)   פרש"י עה"פ.

46)   שמו"ר פ"ט, ב.

47)   ב"ר פע"ג, יא.

48)   המשך וככה תרל"ז פקט"ו ואילך.

49)   זכרי' יא, ז. וראה סנהדרין כד, א.

50)   תהלים מח, ב.

51)   וירא יח, יט.

52)   ביאוה"ז ר"פ וישלח (יט, ב ואילך).

53)   ראה כש"ט (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סקל"ג. וש"נ (נעתק ב"היום יום" טו כסלו. וראה שם ג אד"א).

54)   תקו"ז תס"ט (קיב, רע"א. קיד, רע"א).

55)   ר"ה כה, רע"ב.

56)   ברכות לא, ב. תנחומא קרח ה. פרש"י קרח טז, ז.

57)   ראה או"ת להה"מ ס"פ בהעלותך. ובכ"מ.

58)   חסר סיום הענין (המו"ל).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)