חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 י"ז בסיון התשע"ט, 20/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

סיום מסכת בלילה אחד
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 935 - כל המדורים ברצף
העצם שלמעלה מחורבן מאיר בציון נשיא הדור
רואים שזה סוף זמן הגלות
סיום מסכת בלילה אחד
פרשת קורח
"איזהו חכם – הלומד מכל אדם"
הלכות ומנהגי חב"ד

סיפור מעניין מהתקופה העלומה של הרבי בעת מגוריו בברלין, על-פי זיכרון עד ראייה * על שקידתו והתמדתו בתור בחור, והתחמקותו מהערכת הסובבים * החיוורון שעלה על פני הרבי בעת קבלת התפילין של הבעל שם-טוב * מה ענה הרבי לבקשת הרבנית שינוח במשך היום * צרור חשיפות בפרסום ראשון לרגל יום הגדול והקדוש, ג' בתמוז

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

כמה ערב הלימוד...

בשנת תר"ץ התגוררו הרבי והרבנית חיה-מושקא בברלין.

באותה תקופה שהה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, עם חתנו הרש"ג, בביקורו הראשון באמריקה. לקראת חג הפסח, בי"ב בניסן, נסעו הרבי והרבנית לעשות את חג הפסח בריגה, ואליהם הצטרפו גם אשת הרש"ג ובנה בן השבע, ששהו אז בברלין לרגל ביקור.

עד ראיה סיפר על שהתרחש באותו לילה שבו נסעו ברכבת:

הרבי עמד ליד חלון הרכבת ובידו גמרא בפורמט קטן (או בינוני) והחל ללמוד במהירות עצומה. קול שקשוקי הרכבת התמזג בקול לימודו של הרבי ועד הראייה נרדם במהירות. בבוקר התבטא הרבי באוזניו: כמה ערב (געשמאַק) ללמוד כל הלילה.

עד הראיה זכר לספר ש"היתה זו מסכת לא קצרה – אלא בת ע"ה או ק' דפים".

במוסף 'כפר חב"ד', לרגל השלושים לפטירת הרבנית חיה-מושקא ע"ה נתפרסם שהרבנית הבחינה פעם בבחורים שעמדו והמתינו לדבר-מה משך זמן, והפטירה כלפיהם: "אם בעלי היה בידו זמן כזה, הוא כבר היה עורך 'סיום' על מסכת בבא בתרא"...

ממקור אחר (התוועדות המזכיר הרה"ח ר' יהודה-לייב גרונר בשנת תשמ"ה (תשורה ב אדר תשע"ב עמ' 15)) קיבלנו מעין אישור לסיפור זה:

בהזדמנות, כשדיברו על אופן לימודם של תלמידי ישיבת תומכי-תמימים, התבטאה הרבנית ח' גוראריה: האם זה נקרא לימוד? זכורני כשנסענו אני ואחותי (הרבנית חיה-מושקא) וגיסי (הרבי), היו לנו שני תאים, אחד בשבילי ואחד בשביל גיסי ואחותי, והוא ישב ולמד כל הלילה בקול רם, כמעט ולא יכולנו להירדם. הוא למד אז מסכת בבא בתרא דף אחרי דף, ובמשך הלילה גמר חצי מסכת".

[יצויין כי בתקופה מאוחרת יותר, באיגרת מי"א שבט תרצ"ב (אגרות קודש מהוריי"צ כרך טו עמ' קיד) כותב הרבי לחותנו אדמו"ר מוהריי"צ: "לומד הנני עתה מסכת בבא בתרא"].

מלאכה שמכבדת

מפי השמועה למדנו, כי בתקופה שבה שהו הרבי והרבנית בפריז ביקשה הרבנית חיה-מושקא לכלכל עצמם על-ידי העיסוק במלאכת התפירה בבית, וסייעה בידה אז אחותה הרבנית שיינא הי"ד.

עתה נמצא יותר מזכר לדבר באיגרת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לרבנית חיה-מושקה (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך טו עמ' שלה – בתרגום חופשי שם):

"בת יקרה! השתמשי לבריאות במכונת התפירה שקנית. בעבר החשיבו את זה כדבר שימושי מאוד בניהול משק הבית. השם-יתברך יצליח אתכם בכל".

[על-פי רשימות הרה"ג הרה"ח הרב ברוך שי' אוברלנדר, בודפשט, הונגריה].

שקדן וענוותן

עדות מעניינת מתקופת הבחרות של כ"ק אדמו"ר נשמעה מפי בן משפחתו של הרבי, הרה"ח ר' איסר קלובגנט (אשר לימים היה לאחד מששת החסידים שנשלחו על-ידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ להתגורר באוסטרליה):

בתור בחור נזדמן לו פעם לישון באותו חדר עם הרבי ביקטרינוסלב. לימים סיפר שהרבי היה יושב ולומד שעות רבות ביום ואף מרבית הלילה. בבית הכנסת בשבת-קודש היו אנשים ניגשים אליו ושואלים אותו שאלות בלימוד, אך הוא היה מתחמק ועושה עצמו כאינו יודע מה רוצים ממנו [מפי הרה"ח הרב שמואל שי' קפלן שליח הרבי בבולטימור].

התפילין של הבעל-שם-טוב

כאשר שבו התלמידים השלוחים מאוסטרליה (הקבוצה השנייה), בחודש ניסן תשל"ג, הודיעו לרבי כי הם נושאים עמם את התפילין של הבעל-שם-טוב, שהגיעו לידיהם.

התפילין הללו עברו בירושה והגיעו לידי שאר-בשרו, ר' איסר קלובגנט, שהוא ואחיו ירשו אותם יחד. היה בידם גם התפילין של אדמו"ר הזקן, אולם אותם מסרו לרבי כבר בשנת תשכ"ה; אך את אלו ניאות ר' איסר לשלוח רק לאחר הפצרותיהם של התלמידים הנ"ל.

בבוקר י"א ניסן בבוקר השיב להם הרבי בכתב, כי מבקש שהשלוחים ייכנסו אליו אחרי תפילת שחרית. התלמידים המתינו בחוץ ובשעה שתיים אחר-הצהריים צלצל הרבי ל'מזכירות' לומר שהבחורים ייכנסו. הם נכנסו ל'גן-עדן התחתון', והרבי עמד בפתח חדרו.

בכניסתם חייך הרבי לכולם חיוך רחב, וגם חיוך אישי לכל אחד. מיד בהבחינו בתפילין החווירו פניו של הרבי לפתע כמראה פניו הק' ביום-הכיפורים, ושאל: "אלה התפילין"? אחד הבחורים (העשיל גרינברג) השיב בחיוב. הרבי קיבלן בשני ידיו ונכנס עם התפילין בחזרה לתוך חדרו הק' [מפי הנ"ל].

באם יהיה פנאי...

אחד המשבקי"ם שמע פעם דו-שיח בין הרבי לרבנית בבוקר.

הרבנית: לא ישנת כל הלילה.

הרבי: לא היה זמן.

הרבנית: תנוח במשרד במשך היום?

הרבי: באם יהיה פנאי...

מיכלא דאסוותא...

בחול-המועד פסח, יום שני י"ט בניסן, תשכ"ב, בשעה 5 אחר הצהריים, נכנס המזכיר הרה"ח ר' יהודה-לייב גרונר אל הרבי, והרבי התעניין אצלו אודות בתו שלא הרגישה אז טוב. הרב גרונר סיפר לרבי שהרופא ביקר היום אצלה פעם נוספת ומצא לנכון להזריק זריקת פניצילין, כי הוא חושש לזיהום חדש או לשובו של החיידק שממנה סבלה קודם לכן. המזכיר הוסיף וסיפר לרבי כי גם רעייתו אינה מרגישה טוב עכשיו.

הרבי השמיע אנחה: אך!

אחר-כך הוציא הרבי מאחת המגירות חבילה קטנה של מצה, פתחה והוציא ארבע חתיכות (שניים גדולים ושניים קטנים) ואמר: "קח עבור שניהם: עבור רעייתך ועבור בתך, ויהיה להן פסח בריא ושנה בריאה!".

למחרת התעניין הרבי אם מסר להן את המצה השמורה, וכשנענה בחיוב שאל למצבן. הרב גרונר ענה שהוטב במקצת (על-פי יומן הרב גרונר – פורסם בחוברת 'מאה ועשר שנה' על-ידי 'ועד תלמידי התמימים העולמי' עמ' 36-35).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)