בפרשתנו התורה מציינת את מצוות חג הסוכות ומורה: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים". השמחה הזאת היא מדאורייתא. הרמב"ם מקשר את הציווי הזה עם שמחת בית-השואבה, שהייתה בחג הסוכות. על השמחה הזאת נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית-השואבה לא ראה שמחה מימיו".
שמחה זו, כפשוטה, הייתה בבית-המקדש, עם שאיבת המים בעבור ניסוך המים על גבי המזבח. ואכן, על הפסוק "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם" נאמר שהכוונה לבית-המקדש. עם זה, מנהג ישראל לערוך שמחת בית-השואבה בכל מקום, גם לאחר שחרב בית-המקדש, ואפילו בחוץ לארץ.
כמו חתימה
בעניין זה יש פתגם של אדמו"רי חב"ד: "כאשר הקב"ה אמר 'ושכנתי בתוכם' – נעשה בליבו של כל יהודי 'בית-מקדש קטן', וכאשר יהודי היה בא אל בית-המקדש בעלייתו לרגל, השתקף בית-המקדש הגדול בתוך 'בית-המקדש הקטן' שבקרבו".
השתקפות בענייני קדושה אינה דומה להשתקפות במראה, המתקיימת כל עוד מקור ההשתקפות נמצא מול המראה, ואילו כשנוטלים את המקור – מתבטלת מיד ההשתקפות. בענייני הקדושה ההשתקפות דומה לחתימה שמטביעים בחותמת. כאן, גם לאחר שנוטלים את החותמת החתימה נשארת בשלמותה. כלשון הזוהר: "דיוקנאה אשתאר בך" [=הדיוקן האלוקי נשאר בך].
משמעות רוחנית
כן הוא בעניין ההשתקפות של בית-המקדש הגדול שבירושלים בתוך 'בית-המקדש הקטן' שבלב כל יהודי: השתקפות זו כמוה כהטבעת חותמת, וגם לאחר חורבן בית-המקדש הגשמי נותרת ה'חתימה' בשלמותה, וה'השתקפות' נשארת קיימת בליבו של כל יהודי.
'השתקפות' זו ודאי שהיא קיימת במשמעות הרוחנית של ניסוך היין וניסוך המים ושמחת בית-השואבה. עכשיו, כשאין לנו בית-מקדש גשמי ומזבח גשמי, צריך כל יהודי לאתר בתוך נפשו את המשמעות הרוחנית של הדברים.
ניסוך היין – זו עבודת ה' מתוך הבנה ותענוג. ניסוך המים – זו עבודת ה' מתוך קבלת עול. שמחת בית-השואבה – זו השמחה על הזכות לעבוד את בורא העולם ולמלא את הייעוד שהועיד לנו – לעשות את העולם הזה הגשמי דירה לו יתברך.
השמחה מקרינה
ה'השתקפות' של שמחת בית-השואבה בלב כל יהודי נושאת עמה מסר עמוק יותר. חז"ל אמרו: "לא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית-השואבה". משמעות הדבר, שהשמחה הזאת מקרינה גם על סביבתו הקרובה והרחוקה של יהודי, עד שגם היא נסחפת בשמחה.
ויותר מזה: "אישה הייתה בוררת חיטים לאור של בית-השואבה". כלומר, האור היה גדול כל-כך, עד שאישה הייתה יכולה לברור חיטים בחצר ביתה מהאור הגדול. המשמעות הרוחנית היא, שיהודי מאיר את סביבתו באור בהיר וחזק כל-כך, עד שגם הזולת יוכל לברור את ה'פסולת' מתוך ה'אוכל' ולהפריד בין הדברים הבלתי-רצויים לדברים החיוביים.
(תורת מנחם כרך כד, עמ' 68, 116) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
