שאלה: מה יעשו הנוסעים מהארץ לחו"ל ולהפך בשבועות האלה, שבהם נקראות בחו"ל פרשיות אחרות מאלה הנקראות בארץ?
תשובה: בשבת שעברה קראנו בארץ את פרשת שמיני, ואילו בחו"ל זה היה יום-טוב 'אחרון של פסח', ונקראה בו קריאת החג. לכן יקראו בחו"ל בשבת הקרובה את פרשת שמיני, ואצלנו – את תזריע-מצורע. הפער הזה יימשך עד שבת (כ"ז באייר), פרשת בחוקותי אצלנו, שבה יקראו בחו"ל את שתי הפרשיות בהר ובחוקותי.
בני חו"ל הבאים השבוע לארץ, אם הם שישה ויותר, יעשו מניין לעצמם ויקראו לכוהן את כל פרשת שמיני ועוד (לפחות) שלושה פסוקים מפרשת תזריע. לאחר מכן יקראו ללוי עד 'שלישי', וימשיכו כרגיל.
אם אין להם שישה למניין עצמאי, רשאי הציבור לקרוא לכבודם גם את פרשת שמיני, במתכונת האמורה, אבל אין חיוב בדבר, וגם אם לא קראו כך, יצאו ידי חובתם בקריאה המקומית.
בני ארץ-ישראל הבאים לחו"ל וכבר שמעו את הפרשה בשבת שעברה, חייבים לשומעה בשבת זו שוב, כבני המקום.
בן חו"ל רשאי לעלות לתורה בשבועות האלה במניין של בני ארץ-ישראל, ולהפך.
הבאים מהארץ לחו"ל וכבר קראו את הפרשה 'שניים מקרא', אינם חייבים לקוראה שוב. הבאים מחו"ל לארץ, ישלימו תחילה (עדיף בעודם בחו"ל) את הפרשה הנקראת בחו"ל, ואחר-כך יקראו את הפרשה הנקראת בארץ.
לעניין שיעורי חומש ורש"י המחולקים לימי השבוע ('חת"ת'): מסתבר שהבאים לארץ יצטרכו להשלים את החסר קודם שילמדו את השיעור הנוכחי מיום בואם לארץ. היוצאים לחו"ל ילמדו שוב את הפרשה המקומית שם (מהיום שעומדים בו ואילך), מכיוון ששיעורים אלה הם 'דבר יום ביומו'.
מקורות: ראה קצות השלחן סי' פד בבדי השלחן ס"ק יח. בין פסח לשבועות פ"ד. נטעי גבריאל הל' פסח ח"ג פ"מ, וש"נ. וראה ספר המנהגים - חב"ד עמ' 19. אהלך באמיתך פמ"ז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
