השבת שלפני חג-הפסח נקראת 'שבת הגדול', על שם הנס הגדול שאירע בשבת שלפני יציאת מצרים. אך על איזה נס מדובר? על כך יש כמה וכמה הסברים: ב'תוספות' מובא שזה היה נס הצלה לישראל. כשהמצרים ראו את בני-ישראל לוקחים את השה כדי לשחטו – נתקבצו עליהם להרגם. חולל להם הקב"ה נס – וניצלו.
בספרי רש"י מובא שהייתה כאן לא רק הצלה לישראל, אלא גם ייסורים למצרים: "כשראו כן המצרים, היו רוצים לקום ולנקום מהם, והיו מעיהם מחותכים... ונידונים בייסורים וחוליים רעים ומרים, ולא הזיקו לישראל". המשותף לשני ההסברים, שהנס התמקד בהצלת ישראל מידי המצרים ובהענשת המצרים.
מלחמת הבכורים
גם ה'טור' מדבר על הצלת ישראל, אולם הוא מדגיש היבט אחר: הוא מציין שהמצרים הבחינו בשה, הקשור לכרעי המיטה, ושאלו את ישראל לפשרו. השיבו ישראל: "לשחטו לשם פסח במצוות השם עלינו". המצרים זעמו וחרקו שיניים, אך לא יכלו לעשות דבר. "ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול".
בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן מובא נס אחר לגמרי: "כשלקחו ישראל פסחיהם באותו שבת, נתקבצו בכורי מצרים אצלם ושאלום למעשיהם... אמרו להם: זבח פסח הוא לה', שיהרוג את בכורי מצרים. הלכו בכוריהם אצל אבותיהם ואל פרעה, לבקש מהם שישַלחו את ישראל, ולא רצו. ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם, וזהו שכתוב למכה מצרים בבכוריהם".
נקודת-מפנה
אדמו"ר הזקן אינו מציין כלל את ההיבט של הצלחת ישראל, אלא מדגיש את המלחמה הפנימית שנוצרה בין בכורי מצרים ובין אבותיהם. ולכאורה מה גדולתו של הנס הזה?
התשובה טמונה בהמשך דבריו של אדמו"ר הזקן האומר שנס זה היה "התחלת הגאולה והניסים". כלומר, גדולתו של הנס אינה רק בהריגתם של מצרים רבים ("למכה מצרים בבכוריהם"), אלא בעצם הדרישה והתביעה של בכורי מצרים לשחרר את בני-ישראל. זו הייתה נקודת-מפנה הנחשבת התחלה של היציאה ממצרים.
נס בתוך הגלות
יש בנס הזה אפילו מעלה על ניסי יציאת מצרים עצמה. יציאת מצרים הייתה לאחר שתוקפה של מצרים נתבטל, במכת בכורות, והגאולה באה על-ידי שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים. לעומת זה, הנס של שבת הגדול היה כאשר בני-ישראל עדיין היו שרויים בגלות מצרים, ובכל-זאת בכורי מצרים, המייצגים את תוקפה של מצרים, תבעו לשחרר את בני-ישראל.
נקודה זו מסבירה מדוע קוראים בשבת הגדול חלק מן ההגדה, שכן כשם שבליל הפסח, שבו יצאו בני-ישראל ממצרים, קוראים את ההגדה, כך יש לקרוא חלק ממנה בשבת זו, שבה התחוללה "התחלת הגאולה והניסים".
(לקוטי שיחות כרך לז, עמ' 7) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
