חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 ט"ז בכסליו התש"פ, 14/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

איש-ציבור בשליחות הרבי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 920 - כל המדורים ברצף
מעלת השבת שלאחר פורים
סוף סוף ייגאלו כל ישראל
איש-ציבור בשליחות הרבי
פרשת כי-תשא
וידוי בתפילה / המענה המקורי
הלכות ומנהגי חב"ד

מסכת התכתבות מרתקת של הרב יהושע מרדכי בט (תרס"ה_תשל"ח) עם הרבי * אף שלא היה חסיד חב"ד, נצמד להדרכת הרבי ולהוראותיו לכל אורך הדרך, גם בתחום האישי, ופעל בדרכים לא-רשמיות בתחומים רבים, בעידודו ובהכוונתו הישירה * בין הדברים פעל ל'חלוקת הש"ס' בארגונים 'תורה ומסורה' ו'איחוד קהילות האורתודוכסים', וסייע לחלוקת זוגות תפילין * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

ההוראה "בכל דרכיך דעהו" הייתה נר לרגליו של העסקן היהודי רב-הפעלים הרב יהושע מרדכי בט, והוא נהג לצטט אותו בהזדמנויות רבות.

למחייתו עבד בעולם העסקים, אך חייו היו מוקדשים לקירוב יהודים לתורה ולמצוות. הוא כיהן בהתנדבות כרב קהילת 'ישראל הצעיר' בבדטפורד קונטיקט, ופעל רבות בארגונים 'תורה ומסורה' ו'איחוד קהילות האורתודוכסים' בארצות-הברית. מסתבר שרבות מפעולותיו היו הוראות ישירות של הרבי, וכמו-כן זכה לעידוד רב ולהדרכות הרבי בצעדים רבים בחייו, ובדרך זו הצליח לפעול בהיקף נרחב ביותר.

הרב בט (או כפי שנקרא בכינויו צ'רלס בט) עמד בקשר עם רבים מגדולי התורה בארצות-הברית, אך את מירב התמיכה והדחף שנזקק להם בפעילותו במישור המקומי והארצי שאב, לדברי בני משפחתו, מהרבי נשיא דורנו.

הרב בט, כיהודי חם, חדור תחושת שליחות, נועץ ברבי לעיתים קרובות ונהג על-פי הוראותיו. הרבי פנה אליו תמיד בשמו העברי המלא "יהושע מרדכי" וגילה בקיאות מדהימה בכל ההיבטים של פעילותו הציבורית במשך כחצי יובל שנים.

רשימתנו זו היא מתוך הספר "דרכו של מר בט", שנדפס בארץ-ישראל בשנת תשס"ז (עמ' 90-89, 100-99, 125-115) על-ידי בני משפחתו, בעריכת מרים בט-הלפרין (תרגום מאנגלית מיכל שטרן).

רבו המובהק – הרבי

עוד כתלמיד צעיר ב'מתיבתא תורה ודעת', שאותה הקים הרב שרגא פייבל מנדלוביץ בשנת תרפ"ו, השתתף התלמיד יהושע-מרדכי בשיעורים שהעביר הרב, כמו תנ"ך, תניא, ספרי חסידות אחרים, וכן ספרי מוסר (שיעור תניא קבוע התקיים בבית הרב, בימי ראשון בערב).

מהרב מנדלוביץ קיבל לראשונה את אהבתו לחסידות. משם הדרך להפצת תורה וקירוב לבבות ליהדות היתה קרובה. עם פטירת הרב מנדלוביץ, בשנת תש"ח, ביקש לו דמות רוחנית, בעלת אישיות סוחפת, השופעת אהבה וחום, אשר תגלה הבנה למשימות שנטל עליו, וכך, אחרי חיפושים, מצא את הרבי.

במכתב אל הרבי מכ"ז באדר-ב תשל"ג הוא כותב:

"מבלי להתגאות חס ושלום, הייתי רוצה להאמין שהשם-יתברך העניק לי, הקטן, ימים או שנים לאחר מחלתי הקשה, כדי להרחיב את לימוד התורה. לכן בחרתי לעסוק בתחום זה, אשר הקיף מעט מאוד אנשים עד היום. אני תפילה שהקב"ה ייתן לי עוז ותבונה להמשיך ולפעול בנושא, בייחוד בקרב תלמידי ישיבות ומבוגרים".

ועוד קטע ממכתבו אל הרבי בעניין חלוקת הש"ס:

"כפי שהמלצת, התחלתי לעסוק באופן פעיל בנושא חלוקת הש"ס. בוועידת המנהלים האחרונה של 'תורה ומסורה' התקבלה החלטה לחלק את הש"ס ולקיים סיום בוועידה הבאה. פעלתי בעניין זה מאחורי הקלעים, ואני מקווה שיעלה יפה".

פנסאי המצית את הניצוץ

לצד היוזמה לחלוקת הש"ס, שהועלתה בוועידת מנהלי 'תורה ומסורה', החל בחלוקת ש"ס נוספת ב'איחוד קהילות האורתודוכסים באמריקה'. יעדיו מפורטים במכתב שכתב לילדיו באותה תקופה:

"המשימות העומדות בפניי היום הן:

"1) להרחיב את מבצע חלוקת הש"ס ב'איחוד קהילות האורתודוכסים' כך שיכלול אלף רבנים נוספים לפחות.

"2) לדאוג שחלוקת הש"ס בין מנהלי 'תורה ומסורה' תוכתר בהצלחה".

הרב בט הכין טיוטת מכתב למשלוח לכל המשתתפים בחלוקת הש"ס במסגרת קהילות האורתודוכסים באמריקה.

על פעילות זו כתב לילדיו:

"בטוחני שתשמחו לשמוע כי הרב שמשון רפאל וייס הגיע ביום חמישי לביקור של כמה שעות ונשאר עד סביבות השעה 19:30 בערב. אתם, בוודאי, יכולים לחוש כמוני, את התענוג והכבוד שחשתי על שזכיתי לארח אותו כאן. בין יתר הדברים עליהם שוחחנו, החלטנו שאנסה למצוא לומדים לעשרים הקטעים האחרונים של הש"ס שעדיין לא הוקצו בידי 'איחוד הקהילות'".

בעיני הרבי היה יהושע מרדכי שליח המזכה את הרבים. במכתב ששיגר אליו נשא עליו את המשל המתאר פנסאי, המדליק את פנסי הרחוב, ומשול לאדם המפיץ תורה על-ידי הצתת הניצוץ בעוד ועוד נשמות של יחידים.

הרבי הכיר פעילות זו היטב והתייחס לכל מפעל ומשימה שהרב בט הציג בפניו. הרב בט הגה, יזם ותכנן, והרבי אישר, עודד וייעץ. מדי פעם הוסיף הרבי הצעות הקשורות למבצעים שקידם בעצמו באמצעות חסידיו ושליחיו, כמו לימוד תניא, הנחת תפילין וכדומה.

וכך כתב לו הרבי באחד מאיגרותיו אליו:

בטוחני ששמעת שהדפסנו מחדש את איגרת התשובה של רבנו הזקן במהדורה מיוחדת, כדי להקל על הלומדים והמפיצים חיבור חשוב זה. נוסף לכך גם פרסמנו איגרת זו של רבנו בתרגום לאנגלית, כדי שכל החפץ ללמוד יזכה בכך. נחת רוח רבה ביותר תהיה לי לדעת שהנך כולל גם הפצת איגרת התשובה בפעולותיך ומאמציך להפיץ תורה ואידישקייט. בכורכו אותו כחלק שלישי של ספרו ספר התניא, שהוא ספר של בינונים, הדגיש רבנו הזקן את חשיבות המאמר, שהוא לא רק לצדיקים וכיוצא-בזה אלא גם לבינונים ויהודים פשוטים, שמתוך זה יכולים להתחזק וללכת מחיל אל חיל בעבודת ה'...

מבצע (חלוקת) תפילין

במכתב שכתב לילדיו בישראל בשנת תשל"ב (1972), המריץ אותם הרב בט להשתתף בחלוקת תפילין, אחת הפעילויות שהרבי עודד מאוד. וכך כתב:

"הרב אביגדור התקשר אלי לפני מספר דקות. אוכל לקבל ממנו בסביבות 25 זוגות תפילין. לארגון הארצי של 'ישראל הצעיר' יש כמאה זוגות, אדאג שהם יישלחו אליכם. הייתי רוצה שאתם, משפחת בט והלפרין, תעבירו אותם לאנשים שינצלו אותם היטב. כזכור לכם, הרב מיידנצ'יק (ראש הוועד המקומי בכפר חב"ד) רצה בהם מאוד, וגם אתה, לארי, סיפרת לי על הצורך בתפילין. שילחו לי בבקשה תצלומים שלכם, כשאתם מוסרים תפילין לאנשים הזקוקים להם. ייתכן שהתמונות יסייעו לי להשיג זוגות נוספים. ערכם הכספי של התפילין הללו, מאות רבות של דולרים, מצטרף לדעתי, לערך הרוחני של קשירת אנשים נוספים לעם-ישראל על-ידי מצוות התפילין".

בשליחות הרבי

באחת מנסיעותיו הראשונות לארץ, בשנת תש"ך (1960), הטיל הרבי על יהושע-מרדכי משימה יוצאת דופן: לנסות ולשכנע כמה מפלגות דתיות ליצור חזית דתית מאוחדת. הרבי ידע שדלתותיהם של הרב מנחם פרוש, חבר-כנסת מטעם אגודת-ישראל, ושל מנהיגות תנועת המזרחי, תהיינה פתוחות לפניו. היתה לו גישה הן לאנשי פועלי אגודת-ישראל, הן לאדמו"רי חצרות חסידיות שונות ואף לרב כהנמן מפוניבז'.

הרב בט קנה לו מעמד זה בזכות רוחב דעתו ואורח חייו, ששיקף אמונה מוצקה ביכולת האדם לאמץ לעצמו דרך בעבודת ה' ולשלב בה את הטוב שבכל אחת מן הדרכים הקיימות. הרב בט אכן נפגש באותו ביקור עם מנהיגים פוליטיים מן הסיעות והפלגים השונים בעולם הדתי והחרדי, אך למרבה הצער לא הניבו פגישות אלה תוצאות מעשיות.

העסק נחוץ להשפעה הציבורית

לצד פניותיו של צ'רלס בט אל הרבי בענייני כלל-ישראל, נועץ בו לא אחת בנושאים אישיים. בשנת תשל"א כתב לרבי:

"חתני לארי הלפרין, בתי מרים ושתי בנותיהם שוהים כרגע במרכז הקליטה בכפר חב"ד, ומתכוונים להשתקע בישראל.

"הרב נחמן כץ, בתי יהודית (judy) ושני ילדיהם מתגוררים בחיפה. הרב כץ מלמד השנה מתמטיקה בטכניון.

"אהרן בט, אילת וילדיהם נמצאים בהמילטון שבאונטריו (מקום מושבו של הרב מ. גרין). אהרן מרוצה מעבודתו ועושה בה חיל, וכן מצליח לפעול ולהשפיע במסגרת הקהילה היהודית. הוא אינו מתכנן בשלב זה לעלות לישראל.

"אני ב"ה בקו הבריאות, זכיתי לאשת חיל של ממש, המסייעת לי בכל תחום אפשרי. בלעדיה לא הייתי מסוגל לעשות אפילו חלק קטן מן העבודה הברוכה שלי. אני מתפלל בכל יום לשלומה ולטובתה, במובנים רבים היא אשה מיוחדת במינה.

"תמיד האמנתי שהפרנסה שלנו באה בזכות המזל של אשתי. כיום העול הזה הוא למעלה מכוחותיה, והיא סבורה שעלי למכור חלק מן העסק, אפילו חלק גדול. אני נוטה להסכים לדעתה, כך יוקל העומס המוטל על כתפיה, וגם לי יתאפשר להקדיש יותר זמן לפעילות לטובת הכלל. אני משוכנע שתתן את ברכתך לכך. (מובן שאמשיך לעבוד בחברה).

"אני מקווה שאמצא ראוי לקבל את תשובתך".

מענה הרבי למכתבו זה לא איחר לבוא, ובו נאמר:

לשאלתך אודות צמצום הפעילות העסקית כדי לפנות יותר מזמנך ומזמן הגב' בט לעשייה למען הכלל, ראוי שתמכרו רק חלק מן העסק, וגם אז לא חלק גדול, בעיקר מכיוון שיכולת האדם להשפיע בפעילותו הציבורית היא פועל יוצא של היקף עסקיו ומסחרו. בטוחני שהגב' בט תוסיף לעבוד בעסק, לכל הפחות במשרה חלקית.

הנני מצפה לבשורות טובות מכם, ובכלל זה שבתכם ובעלה נקלטו היטב, הן בגשמיות והן ברוחניות.

בברכה לך ולבני ביתך לחג שמח ולהתעלות ולקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

כשהמניע טהור ולשם שמים

הנה מכתב ששיגר אליו הרבי בתקופה מוקדמת יותר:

ט' מרחשון ה'תשכ"ט, ברוקלין, נ.י.

מר יהושע מרדכי בט

רח' קנטרברי 67 , הרטפורד, קונטיקט 06112

שלום וברכה,

מאשר קבלת מכתבך עם הנספחים שצירפת לפני זמן מה.

לברכותי הטלפוניות הנני מוסיף ומעלה על הכתב את קורת רוחי הרבה על שהנך מזכה את הרבים. עיסוק מסוג כזה בצורכי ציבור נחוץ ומבורך גם שלא מתוך אהבת הזולת, ועל אחת כמה וכמה כשבא ממניע טהור ולשם שמים. במובן זה אין הבדל בין צדקה רוחנית לצדקה גשמית, וכשם שהנזקק לסיוע גשמי אינו צריך להתחשב במניעים או בכוונות הפנימיים של מיטיבו, שכן הנזקק צריך לקבל הסיוע הנצרך למלא חסרונו, כן הדבר לגבי מי שסובל מחסרון רוחני. ברור שכאשר עוסקים במשימת קודש זו בהתנדבות, ולא במסגרת תפקיד רבני או רשמי נושא שכר, זוהי זכות גדולה יותר, והעושה כן גם מסוגל להשפיע יותר וגם ראוי לתוספת כבוד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)