קירוב הכוחות

"אדם כי יקריב מכם קרבן לה'" (ויקרא א,ב). עניינו של קרבן הוא קירוב הכוחות והחושים לה'. לכן "אדם כי יקריב" - כאשר ירצה להתקרב לה' – "מכם קרבן לה'" – לא יהיה הקרבן רק בהמה גשמית, אלא יקריב גם "מכם", ממנו עצמו, מהנפש הבהמית שבו.

 (לקוטי תורה)

כולו קודש

אם בעת הקרבת הקרבן האדם מקריב גם את ה"אדם" שבו, שיהיה כולו קודש לה', הרי זה קרבן; אבל אם רוצים לצאת ידי חובה בהקרבת הבהמה בלבד, אין זה אלא "קרבנכם", אך לא קרבן לה'.

(של"ה הק')

לבחון את המטרות

אדם שבא להקריב את עצמו ולמסור את נפשו, עליו לברר היטב שאכן הדבר נעשה בעבור הקב"ה, שהמטרה אכן נעלית ונכונה. כי פעמים רבות אנשים מבזבזים את זמנם וכוחותיהם למען דברים שאין בהם כל תוכן.

(הרב יהודה לייב איגר)

החושך נדחה מאליו

כאשר הנפש האלוקית מתחזקת בלימוד התורה, ממילא נחלשת הנפש הבהמית, ללא כל התעסקויות. האדם אינו צריך לעסוק בגירוש החושך, אלא החושך נדחה מפניו ממילא.

(ספר המאמרים קונטרסים)

באדם ובבהמה

"אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים לו,ז). אנו מבקשים שאור ה' יתגלה לא רק ב"אדם" – בנפש האלוקית, אלא גם ב"בהמה" שבאדם – בנפש הבהמית.

(תורה אור)

יתרון הבהמה

מידותיה של הנפש הבהמית חזקות ממידות הנפש האלוקית, כשם שהבהמה חזקה מן האדם. כאשר הנפש הבהמית נכללת בנפש האלוקית, נעשות מידותיה גדולות יותר משהיה קודם-לכן. זהו שנאמר במדרש: "טוב" – זה יצר טוב, "מאוד" – זה יצר הרע, שכן כאשר מבררים את מידותיה של הנפש הבהמית מגיעים ל"טוב מאוד".

(לקוטי תורה)

הקרבת הרצון

"אם עולה קרבנו... יקריב אותו לרצונו לפני ה'" (ויקרא א,ג). את הרצון צריך להקריב לפני ה', בבחינת "בטל רצונך מפני רצונו". עיקר הכוונה בהקרבת הקרבן היא לבטל ולהקריב את רצון האדם לעבודת ה', שכל כוחותיו החומריים והרוחניים יהיו נכנעים ומסורים לה'.

(הכתב והקבלה)

גילוי הכסף

הכסף נמצא במעמקי האדמה. מוציאים אותו משם ומנקים אותו מן הפסולת שדבקה בו. זה רמז לאהבה (כסף מלשון כיסופים ותשוקה). לנפש הבהמית יש חוש אהבה מטבעה. יש להוציא אהבה זו ממעמקי הנפש הבהמית, לנקותה ולהעלותה לעבודת הבורא.

(ספר המאמרים קונטרסים)