חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:59 זריחה: 5:33 ג' בניסן התש"פ, 28/3/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

על ספר 'יוסיפון'
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 906 - כל המדורים ברצף
מה' מצעדי גבר כוננו
רצון לשוב אל הגאולה
על ספר 'יוסיפון'
פרשת ויצא
הזכרת שם עיר הקשור לעבודה-זרה
הלכות ומנהגי חב"ד

מספרי ההיסטוריה שביקש לתעד את דברי ימי ישראל ומלחמותיהם ונזכר גם בדברי רש"י ותוספות, וגם בדברי רבותינו נשיאינו * העולה מהתבטאויות הרבי ביחס לספר (והדומים לו): קראו בו וציינו אליו; חששו להוכיח ראיה ממנו; דורש ביקורת מומחה, והדיוק בו מוטל בספק * אזכורים והסתייגויות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מותר לקריאה בשבת

כך נאמר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות שבת סימן שז סעיף ל:

"אותן ספרי דברי הימים שיוצא מהם ענייני מוסר ויראת שמים כגון ספר יוסיפון וכיוצא בו, מותר לקרותם אפילו בשבת אפילו כתובים בלע"ז [=בלשון-עם-זר]".

אמנם בין חצאי-עיגול ישנה תוספת: "(ומכל מקום אין ראוי לבני אדם להרבות בהם)".

ספר יוסיפון, המחולק לששה חלקים, שבהם צ"ז פרקים, הינו ספר דברי ימי עם-ישראל, בעיקר מתקופת עליית עזרא מבבל והתחלת ימי בית-המקדש השני, דרך מלחמות בני-ישראל ברומאים ועד לימי חורבן הבית בידי טיטוס. לדעת גדולי-ישראל מחבר הספר הוא יוסף (בן גוריון) בן מתתיהו הכהן, אשר בנוסף חיבר גם את ספר 'קדמוניות היהודים', ובעצמו היה עד לחורבן הבית ולמאורעות הסמוכים אליו מלפניו ואחריו (ראה רש"י דניאל יא, ב; ספר ה'ערוך' ערך שבע).

הן רש"י הן תוספות הביאו ספר זה בפירושיהם (ראה ספר היובל – קרנות צדי"ק, קה"ת תשנ"ב, עמ' ריט  והערה 5), וגם רבותינו נשיאינו הזכירו ספר זה, וכן נדרש לו הרבי בכמה הזדמנויות כדלהלן:

בליל שבת קודש פרשת החודש תש"ב סיפר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – וכ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו הביא את הדברים אחר-כך את הדברים ברשימותיו ('רשימות' גליון קנו עמ' 12) – את הסיפור הבא:

"הסבתא [הרבנית רבקה] – אשת אדמו"ר מהר"ש נ"ע, היתה נוהגת לקרוא בשבת "צאינה וארינה", "שארית ישראל" "יוסיפון" – כל זה באידיש – לפני כמה נשים שהיו באים אליה לשמוע".

השם "אלכסנדר"

"מצינו בנוגע לשם אלכסנדר, ששמעון הצדיק הבטיח לאכלסנדר מוקדון שכל הכוהנים הנולדים בשנה ההיא ייקראו 'אלכסנדר' על שמו (יוסיפון חלק א פרק ה. הובא בסדר-הדורות שנת ג' אלפים תמ"ח)" – כך הובא בשיחת ש"פ בהעלותך ט"ז סיון תש"נ (התוועדויות תש"נ כרך ג' עמ' 329 הע' 71).

[וראה גם תורת מנחם תשי"ז כרך ח"י עמ' 332 והערה 26].

על גילוח הזקן

"בהזדמנות זו עברתי עוד-הפעם על הדרשה לראש-השנה להראב"ד, שכבודו הוציא לאור בצירוף אזנים לקופה. ולחביבותיה דמילתא מועתק בזה איזו הערות בחפזי" – כתב הרבי (לקוטי שיחות כרך כד עמ' 553-551);

בין השאר מעתיק הרבי מהנרשם ברשימותיו ("רשום אצלי") בהערות לשו"ת אאזמו"ר אדמו"ר הצמח-צדק חלק יורה-דעה סוף סימן צג, שם מדבר על ירושלמי בעניין זה ("מגלחין את זקנם – ובילקוט שם שערן ונתקן זקנם.. ולפני רבינו היתה הגירסא שערן..").

הרבי מציין לשורת ספרים ("ראה ילקוט ואתחנן רמז תתכה ולתהלים רמז קמח. ספר המנהיג. הגהות-מיימוניות ריש הלכות שופר. שבלי הלקט סדר ראש השנה סימן רפד. תשב"ץ חלק א ערך זקן. חוות יאיר סימן כג. בינה לעיתים דרוש ב. זכר נתן דף צ"ה. אור המאיר פרשת ואתחנן. תורה תמימה שם") וביניהם: "יוסיפון פרק ע"ו".

מי לה' אלי

בשיחתו מז' של חנוכה תשל"ח הזכיר הרבי את הכרזת מתתיהו ובניו "מי לה' אלי" (לשון הכתוב – תשא לב,כו) – ובשיחה המוגהת (לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 483 הע' 23) מציין הרבי: "יוסיפון ריש פרק כ' ".

חנה ושבעת בניה

כך גם לגבי הסיפור-ניסיון הידוע של 'חנה ושבעת בניה' מציין הרבי (לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 73 הערה 12) לשורת מקורות, ובין השאר:

..."חנה" נזכר בילקוט-שמעוני תהלים רמז תתעג, יוסיפון (פרק יט), אגרת השמד להרמב"ם ד"ה והמין (והסוג) השלישי במדריגת הנהרגים, מנורת המאור לר"י אלנקוה פרק התפלה הלכות התעניות (כרך ב עמ' 3379; פרק התשובה הלכות תשובה (כרך ג' עמ' 122). ועוד.

מלחמת מתתיהו בשבת

בהתוועדות שבת קודש פרשת וישב תשמ"ט (ספר השיחות-תשמ"ט כרך א, עמ' 116; התוועדויות תשמ"ט כרך ב, עמ' 29) אמר הרבי:

"גם בנוגע לניצחון המלחמה בכ"ד כסלו שחל בשבת... ביום זה (גם כשחל בשבת) ישנו ה"שטורעם" בעניין המלחמה... ועד כדי כך שמלחמת היוונים בשעתו דחתה שבת, ומתתיהו ציוה את ישראל להלחם בשבת (כי פקוח-נפש דוחה שבת, ובפרט מלחמת הצורר), וכפי שהוכיח מהיהודים שמתו אז מפני שלא יצאו במלחמה בשבת (ספר יוסיפון פרק כ. ספר חשמונאים א ב, לב ואילך. מגילת אנטיוכס).

חנוכת המזבח לאחר טהרתו

בלקוטי שיחות (כרך כה, עמ' 235) שיחה לחנוכה, אומר הרבי:

מפשטות הלשון "באו... ופינו... וטיהרו... והדליקו" משמע ש"והדליקו" היה לאחר ש"פינו את היכלך וטיהרו את מקדשך", וכן מוכח מהנאמר בכמה מקומות שהשם חנוכה הוא על-שם חנוכת המזבח והמקדש (אחרי חילול המקדש) על-ידי הכהנים. נמצא, שבכ"ה כסלו – היה כבר אחרי ש"פינו... וטיהרו".

ומציין שם בהערה:

בכ"ה בכסלו – שאז כבר התחיל חינוך המזבח והמקדש, על-דרך חנוכת המזבח דמשכן וחנוכת הבית דשלמה (ראה מגילת תענית פרק ט. פסיקתא רבתי פ"ו בתחלתו. ועוד.,.) וכן מפורש ביוסיפון פ"כ (וכן בספר חשמונאים א ד, נב ואילך) וראה חידושי חתם סופר לשבת כא, ב ד"ה ולדידי.

אמנם מוסיף הרבי ומעיר:

אבל להעיר דלפי מה שכתב הרמב"ם (הלכות חנוכה פרק ג' הלכה ב') שנצחון המלחמה היה בכ"ה בכסלו... צריך-עיון אם אפשר לומר שהספיקו לפנות ולטהר כו' בו ביום קודם הדלקת המנורה. ואפילו לדעת המאירי... דנצחון המלחמה הי' בכ"ד בכסלו, צריך-עיון גם-כן אם אפשר לומר כן.

ומעניין לעניין: במכתבו מיום ער"ח תמוז תש"ג (אגרות קודש כרך א' עמ' קלו) כותב הרבי:

במה שכתוב במגלת תענית... פ"ח... דמשמע שעוד בסוף מר-חשון ותחלת כסלו התחילו בטהרת העזרה ואם-כן צריך-עיון למה חכו עד כ"ה בכסלו, והנה מצאתי בכתובים אחרונים ספר חשמונאים א' ד' "יבנו מזבח חדש... ויחוגו את חנוכת המזבח ח' ימים", אלא דמסתפינא להביא ראיה מספרים אלו, אף שבכמה מקומות  מובאים דברי בן סירא, חכמת שלמה ועוד.

בין מקורות רבים לאיסור איבוד עצמו לדעת "מאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא" מציין הרבי (בלקוטי שיחות כרך יז, עמ' 190 הערה 77) ל"יוסיפון פרק ע"א".

למהימנות הספר

בח' תמוז תשי"ז כותב הרבי לאחד (אגרות קודש כרך טו, עמ' רסז; ומשם ללקוטי שיחות כרך ל, עמ' 277) [הדברים נדפסו לראשונה (בציון התאריך שנת תשי"ג בטעות) בקובץ 'יגדיל תורה' ירושלים ת"ו גיליון ט"ז (תשרי תשמ"א) עמ' 10 ; ומשם לאגרות קודש כרך כא, עמ' רי"ד]:

בשאלתו ע[ל] ד[בר] ס[פר] הישר - יראה מ[ה] שכ[תב]  בזה בס[פר] ש[ם] הג[דולים] לחיד"א בערכו. ובענין ס[פר] היוסיפון – ידוע שכמה שינויים (וגם זיופים) הוכנסו לתוכו ועניניו דורשים בקורת מומחה במקצוע.

[הכוונה למובא ב'שם הגדולים' מערכת ספרים אות יו"ד ס"ק ע"ג: "ספר הישר הנדפס מספורים ובפרט מלחמת השבטים עם הכנענים דברים מבהילים... ורבים אינם מאמינים בספר הנזכר, אבל הילקוט [שמעוני] מביא ממנו ובעל הילקוט היה בתחלת האלף השישי, וגם רבינו בחיי בספרו פרשת וישלח הזכירו בפשיטות, אך הרמב"ן בפירושו נראה כמסתפק שכתב ואם נאמין בספר מלחמות בני יעקב ע"ש"].

וממשיך הרבי:

ובכללות שאלות כגון אלו ידועה הוראת חז"ל היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי (שבת קמ, ב). ובפרט כשספק אם גם ירקא הוא.

בקובץ יגדיל תורה ירושלים שם צירפו בשולי-הגיליון ("ולענייננו מועתק מ..") את הנאמר בלקוטי שיחות (כרך טו, עמ' 368 בהערה 17):

יוסיפון פ"כ. (ראה ספר החשמונאים א קאפיטל ב – אבל לעת-עתה לא מצאתים מוזכרים בספרי פוסקי ישראל (מלבד פעם אחת בספר בעל-הלכות גדולות הלכות סופרים – אף שנזכרו בספר הדורות וכו') מובא בספר מאור עינים, אבל ידוע היחס לספר זה. ואין-כאן-מקומו).

בשיחת ש"פ תצווה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך ב, עמ' 1053) ביקש הרבי להוכיח שהיו כמה וכמה מנורות שנעשו בדמיון מסויים למנורת המקדש – מסיפור המובא ביוסיפון פרק צה שאחד הכוהנים בא אל טיטוס והביא לו שתי מנורות של זהב; והנה, מכיוון שבבית שני היתה מנורה אחת בלבד [כי עשר המנורות שעשה שלמה לא היו בבית שני] בהכרח לומר ששתי המנורות שהובאו אל טיטוס – לא היו מנורות המקדש, כי אם מנורות שנעשו כדוגמתן (במספר שינויים).

[הדברים הובאו אחר-כך בשיחה מוגהת בלקוטי שיחות (כרך כו, עמ' 201 הערה 18 (אלא שמכל מקום העיר ממשנה בסוף חגיגה: כל הכלים כו' שניים כו'))].

כהקדמה הדגיש הרבי:

למרות הפקפוקים עד כמה יכולים להסתמך על מה שכתוב ביוסיפון (כי אף-על-פי שמביאו הצמח צדק ב'אור התורה' יתרו עמ' תשצד), אין פירוש הדבר שכל דבריו הם בתכלית הדיוק כו'.

[וראה גם ספר החקירה עמ' נ; מאמרי האדמו"ר האמצעי במדבר כרך ה' עמ' תשמג; שערי תשובה ח"א פ"י;  סה"מ תשל"ה עמ' 287; ספר הערכים חב"ד כרך א' עמ' 222 (רמז) – בכל מקומות אלו צויין ל'יוסיפון']

וכך כותב הרבי בשנת תשד"מ (לקוטי שיחות כרך כג עמ' 345) בתור "הערה כללית":

– בנוגע לסמכות היוסיפון ודייקנותו בכיוצא-בזה – שרבים ערערו על-זה, אף "שיש בו עניני מוסר ויראת שמים" (שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, סימן ש"ז סעיף ל') – כן לא ראיתיו מוזכר בתואר רבי יוסף.

דוגמא בולטת – בפרק נ"ה – על-דבר ד' אולמות בחצר כו' ר"נ באמה ארכו ורחבו ק' אמה וכו' ועל פני הבית וכו' וכו' – שלא נמצא לזה זכר כלל ברז"ל, וכבר העירו שהיו רגילים לבנות כך – מאות בשנים לאחר-כך,

(או שטעה המעתיק ללשון-הקודש וכו'). ואין כאן מקומו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)