חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:41 י"ג בתמוז התש"פ, 5/7/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מה' מצעדי גבר כוננו
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 906 - כל המדורים ברצף
מה' מצעדי גבר כוננו
רצון לשוב אל הגאולה
על ספר 'יוסיפון'
פרשת ויצא
הזכרת שם עיר הקשור לעבודה-זרה
הלכות ומנהגי חב"ד

הליכותיו של כל יהודי שואבות מהליכתו של יעקב אבינו * במדרש מפרש ש"ויפגעו בו מלאכי אלוקים" – הכוונה למלאכים, אולם בזוהר הפירוש בפנימיות יותר – שזה הקב"ה בעצמו * מה הסיבה להבדל בין הפסוק "ויפגע במקום" שנאמר בדרכו לחרן, ל"ויפגעו בו מלאכי אלוקים" – בשובו מחרן * ככל שתגדל מעלת העבודה עם עצמו, בהכרח שתהיה עבודה עם הזולת, שגדולה ביותר * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר הזכיר כמה פעמים על דבר המנהג שהיה בליובאוויטש שבמוצאי שמחת תורה היו מכריזים "ויעקב הלך לדרכו"1.

והעניין בזה – בפשטות – שכאשר יוצאים מהעבודות כלליות שבחודש תשרי לעבודות הפרטיות של כל השנה כולה, ובכללות העניין, שיוצאים מתקופת הימים טובים של חודש תשרי להתעסקות בל"ט עובדין דחול בימות החול של כל השנה כולה – אזי אומרים על זה: "ויעקב הלך לדרכו" – שהרי "מעשה אבות סימן לבנים"2.

ומזה מובן, שכשם שהליכת יעקב לדרכו היתה באופן שלקח עמו את כל ענייניו, כפי שמפרט בכתוב3 "שור וחמור וגו'", ובאופן ש"ויפרוץ האיש מאד מאד"4, ולא רק בעניינים רוחניים, אלא גם בעניינים גשמיים, ותכלית ועיקר כל העניינים שהיתה "מטתו שלימה"5, שהעמיד "דור ישרים יבורך"6, "זרע ברך הוי'"7 – כן הוא גם ה"סימן לבנים" בנוגע ליציאה מחודש תשרי לכל ימות השנה, שהקב"ה, בורא העולם ומנהיגו, מבטיח, שכאשר תהיה ההליכה בדרך ("הלך לדרכו") שעליה נאמר "דרכו יחפץ"8, יהיה זה באותו אופן כמו שהיה אצל יעקב.

ויומתק יותר על-פי מאמר הגמרא בבבא בתרא9 ש"שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון", ש"היתה נשמתו גם כן כלולה מכל הנשמות שבישראל מעולם ועד עולם"10 – שעל-פי זה נמצא שבהליכת יעקב לדרכו בפעם הראשונה היתה כלולה גם נשמתו של כל איש מישראל שעליו אומרים בשנה זו "ויעקב הלך לדרכו", וממנה נמשך הכוח וההתעוררות לעניין "ויעקב הלך לדרכו" בשנה זו.

ב. והנה, בעניין "ויעקב הלך לדרכו" – נכלל גם המשך וסיום הפסוק: "ויפגעו בו מלאכי אלקים".

ובפרטיות יותר11 – על-פי דרשות חז"ל בזה:

במדרש תנחומא12 איתא: "הנה אנכי שולח מלאך13, זהו שאמר הכתוב14 כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך . . עשה כל המצוות, מוסרין לו מלאכים הרבה (ומביא כמה דעות במספר המלאכים) . . וכן אתה מוצא ביעקב . . שנאמר ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים".

אמנם, בזהר – פנימיות התורה (גם לגבי מדרש)15, הנקרא גם "מאור שבתורה" [כמבואר במפרשי הירושלמי16 בפירוש המאמר "המאור שבה מחזירו למוטב", דקאי על סודות התורה, שהוא עניין פנימיות התורה17], שלכן נתגלה בו בכל עניין ופירוש ה"מאור" (הפנימיות) שבדבר – מפרש הפסוק "ויפגעו בו מלאכי אלקים" דקאי על הקב"ה:

בסיום וחותם ספר הזהר18 הובא העניין של "ויעקב הלך לדרכו" בסיפור זה: "ר' יצחק הוה אזיל בארחא ופגע ביה ר' חייא, אמר ליה חמינא באנפך דהא במדורא דשכינתא מדורך",

– כיון שהולך "לקבלא אנפוי דשכינתא" [כמבואר במפרשים19 שהלך לרשב"י, עליו נאמר במקום-אחר בזהר20 "מאן פני האדון הוי' דא רשב"י"], וכפי שמסיים "תנינן שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזרתן, ואנן לאתחזא קמי קב"ה אזלינן, ולא דחילנא" –

"אמר ליה ודאי בכל אתר דישראל שריין, קב"ה בינייהו, וכל אתר דחכימי דרא אזלין, קב"ה אזיל עמהון",

[וכפי שמדייקים מפרשי הזהר21 שבנוגע לישראל נאמר הלשון "שריין", ובנוגע לחכמי-ישראל (נשיאי-ישראל, ראשי-ישראל) נאמר הלשון "אזלין" – ש"הם ב' בחינות, בחינה הא' כוללת לכל ישראל, והוא דווקא מקום עמידתן בקבע, וזהו שאמר ישראל שריין, הב' . . לחכימי, והוא אפילו בכל אתר דאזלין דרך עראי"],

"דכתיב כי מלאכיו יצוה לך וגו', מנלן דכתיב ויעקב הלך לדרכו וגו' ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה".

והיינו, שהזהר מפרש בעניין "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים" – דקאי על הקב"ה, אלא שמביא גם את הפסוק "כי מלאכיו גו'", כיון שההמשכה בנוגע לעניין השמירה בעולם למטה באה על-ידי שלוחים שהם המלאכים, אבל גם עניין זה הוא באופן שהעיקר בזה הוא הקב"ה.

ג. ועוד עניין בזה22 – מה שכתוב במקום אחר בזהר23 בביאור החילוק בין הפסוק "ויפגעו בו מלאכי אלקים" שנאמר כש"יעקב הלך לדרכו" בבואו מחרן לאחרי גמר עבודתו, לפסוק24 "ויפגע במקום" שנאמר ביעקב בלכתו לחרן:

"תא חזי כד נפק יעקב למיהך לחרן בלחודוי הוה דלא אינסיב מה כתיב ויפגע במקום . . השתא דאנסיב והוה אתי בכלהו שבטין, כביכול משריין עלאין פגעין ביה ואתחננו ליה, דכתיב ויפגעו בו, אינון אהדרו למפגע ביה. בקדמיתא איהו ויפגע במקום, השתא אינון ויפגעו בו . . בקדמיתא בלילה בחלמא, השתא בחיזו דעינא וביממא".

כלומר: כאשר יעקב היה קודם העבודה, ורק הוא לבדו – הוצרך לילך ולחפש כו' עד ש"ויפגע במקום". ולא עוד אלא שגם לאחרי זה לא היה מראה הסולם אלא בחלום; אבל בבואו מחרן לאחרי עבודתו, ביחד עם בניו (שנקראים בכתוב25 בשם "אחיו"), באופן של "מטתו שלימה", וביחד עם כל עבודתו ופעולתו עד למטה מטה, שזהו עניין ה"צאן"26 – אזי אינו צריך לחפש כו', אלא אדרבה: מחפשים אותו, כמו שכתוב "ויפגעו בו מלאכי אלקים". ולא עוד אלא שאין זה בחלום, אלא בהקיץ.

והעניין בזה על-פי חסידות – כידוע27 בעניין אתערותא דלעילא שבאה כדי לעורר אתערותא דלתתא, שאינה אלא באופן מקיף, ולא יודעים אם יהיה לה קיום, ויש צורך בכמה השתדלויות כו'; מה שאין כן כשישנה אתערותא דלתתא, ועד שנעשה "אתר שלים"28 – הרי זה ממשיך ומכריח כביכול את האתערותא דלעילא שבערך האתערותא דלתתא, ולאחרי זה גם את האתערותא דלעילא שלמעלה מאתערותא דלעילא שבערך לאתערותא דלתתא.

ד. וזוהי כללות ההוראה בנוגע לכל אחד ואחד בעבודה בפועל:

כל זמן שיהודי עובד עבודתו בנוגע לעצמו, הנה ככל שתגדל מעלתו ומעלת עבודתו, הרי כל זמן שהוא יחיד, אזי הסדר הוא באופן ש"ויפגע במקום", היינו, שצריך להשתדלות כדי לפגוע ולפעול במקום, וגם לאחרי ההשתדלות כאשר סוף כל סוף פוגע במקום, הרי זה רק באופן של חלום;

אבל כאשר יהודי עובד עבודתו להעמיד עוד יהודי, עוד יהודי ועוד יהודי, וממלא שליחותו באופן המתאים לשליחות שהוטלה עליו, מבלי הבט על כך שהשליחות שלו היא ב"חרן", רחוק מארץ-ישראל – אזי אופן ההמשכה מלמעלה הוא באופן ש"ויפגעו בו מלאכי אלקים", שאינו צריך לחפש ולהשתדל כו', כיון שמלמעלה מציעים לו ("מ'שלאָגט זיך אָן") עזר וסיוע בעבודתו ובמילוי כל צרכיו, ולא בחלום אלא בהקיץ כו'.

ועניין זה נוגע לכל אחד ואחד מישראל, כולל גם יושבי אוהל – שגם מהם נדרשת העבודה בעולם, כל אחד לפי ענינו ולפי השליחות שמטילים עליו, ובלשון חז"ל29 (המובא לעיל במאמר30) "שגזר עליה אדם הראשון כו'", באיזה "ארץ" ובאיזה קו תהיה התעסקותו.

וזוהי נקודת העניין שראינו אצל רבותינו נשיאינו שהדגישו ותבעו ביותר את העבודה עם הזולת, ובאופן שאין נקי מעבודה זו – שכן, ככל שתגדל העבודה בעצמו, הרי זה על דרך עניין "ויפגע במקום" לגבי העניין ש"ויפגעו בו מלאכי אלקים" שנעשה על-ידי העבודה עם הזולת.

ה. ועניין זה מתבטא גם בהכרזה – שעניינה הפרסום ברבים – שמיד לאחרי שמחת תורה מתחיל עניין "ויעקב הלך לדרכו":

בשמיני עצרת ושמחת תורה נמצאים בני-ישראל במעמד ומצב הכי נעלה – "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך"31, "ישראל ומלכא בלחודוהי"32.

ועל זה מיתוסף בשמחת תורה גם עניין "כתר תורה" (כמבואר בלקוטי תורה33, ונתבאר גם במאמרים הקודמים34), שזהו עניין נעלה יותר מכל העניינים שנמשכו בימים טובים שלפני זה.

ולאחרי כל זה, הנה תיכף לאחרי שמחת תורה, אומרים ליהודי שממעמד ומצב היותר נעלה – צריך לירד מיד לעבודה דימות החול, באופן של "ויעקב הלך לדרכו"!

ועל זה מדגישים שעניין "ויעקב הלך לדרכו" הוא באופן ש"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ"8, כידוע35 פירוש הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן בזה – שזהו גם תוכן עניין "ויפגעו בו", שאינו צריך לחפש, כיון שמזמינים לו מלמעלה כו', וכאמור, לא בחלום אלא בהקיץ, ועד לראייה בעיני בשר.

וזוהי ההקדמה והכלי לשלימות בזה בנוגע לכללות בני-ישראל – שתהיה בגאולה הכללית, בקרוב ממש, על-ידי משיח צדקנו.

(משיחות יום ג' פ' לך-לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א; תורת מנחם כרך כט, עמ' 185-190)

_______________________

1)    ויצא לב, ב. וראה לעיל ע' 148. וש"נ.

2)    ראה תנחומא פרשתנו ט. ב"ר פ"מ, ו. רמב"ן פרשתנו יב, ו. ועוד.

3)    וישלח לב, ו.

4)    ויצא ל, מג.

5)    ויק"ר פל"ו, ה. פרש"י ויחי מז, לא.

6)    תהלים קיב, ב.

7)    ישעי' סא, ט.

8)    תהלים לז, כג. וראה בהנסמן לקמן הערה 35.

9)    נח, א.

10)  תניא אגה"ק ס"ז (קיא, סע"ב).

11)  ראה גם ר"ד כ"ז תשרי, להשלוחים הנוסעים לקנדה (לעיל ע' 148). וש"נ.

12)  ס"פ משפטים.

13)  משפטים כג, כ.

14)  תהלים צא, יא.

15)  ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. לקו"ת ויקרא ה, ד.

16)  קה"ע לירושלמי חגיגה פ"א ה"ז.

17)  ראה סה"מ תרפ"ט ע' 176. וש"נ.

18)  ח"ג רחצ, א.

19)  ראה פי' אור החמה ומק"מ לזהר כאן. וראה גם נצו"ז לזח"א ט, א (אות ב).

20)  ח"ב לח, א.

21)  ראה פי' אור החמה.

22)  ראה גם שיחת ג' מרחשון בסופה (לעיל ע' 168).

23)  ח"א קסה, א.

24)  ויצא כח, יא.

25)  שם לא, מו ובפרש"י.

26)  ראה תו"א ויצא כג, ג. תו"ח שם לח, ב. וישלח לט, ג ואילך.

27)  לקו"ת ויקרא ב, ב ואילך. שה"ש כב, ב ואילך.

28)  זח"ג צ, סע"ב.

29)  ברכות לא, א.

30)  לעיל ע' 173 ואילך.

31)  משלי ה, יז. וראה תו"מ סה"מ תשרי ע' פב. וש"נ.

32)  ראה זהר ח"א סד, א-ב. רח, ב. ח"ג לב, א.

33)  דרושי סוכות פב, ג.

34)  אולי הכוונה למאמר ד"ה ביום השמיני עצרת דיום שמח"ת, שלע"ע לא הגיע לידינו. וראה גם בהשיחה שלפני המאמר ס"ו (לעיל ע' 104). – המו"ל.

35)  ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תקסא (נעתק ב"היום יום" יד חשון), שם ח"ה ע' קג (נעתק ב"היום יום" י תמוז). ועוד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)