נושאים נוספים
	התקשרות 904 - כל המדורים ברצף
	היסוד לבניין עדי-עד – לימוד בחלק הנצחי שבתורה
	נבואה גלויה ממש
	בלי עין-הרע...
	פרשת חיי-שרה
	בעל נפש

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

המשמעות לביטוי בעל נפש¹

הביטוי מופיע בפסוק: "וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה" (משלי כג, ב). לפי רש"י פירושו: "אם רעבתן אתה ותאב לאכול, טוב לתחוב סכין בין שיניך". אולם, יש מהראשונים המפרשים "מושל בנפשו", ובפי' המצודות "אם יש לך נפש משכלת למאוס ברע"; ובדברי חז"ל משמש בעיקר במשמעות זו.

[ישנה גם משמעות אחרת שהובאה בגמרא (חולין ו,א) לפסוק זה, אודות תלמיד היושב לפני רבו, פירש רש"י: "אם בעל נפש אתה – ונתאווית [לכאורה כצ"ל] לשאול ולעמוד על העיקר". וראה בס' הון עשיר (להרהמ"ח ס' 'משנת חסידים'. אבות פ"א מי"ז): "ואם בעל נפש אתה, שאי אתה חש על כבוד גופך, כי אם בתורת ה' חפצך". ובפירוש אור החיים עה"ת (דברים לא,א): "מכאן שהרשע אינו בעל נפש, כי נשבית היא ממנו"].

לראשונה מופיע הביטוי בש"ס לגבי חומרא "פסחית": "אין לותתין [בוללין במים] שעורין בפסח . . אמר רבה . . בעל נפש אפילו חיטין דשרירי [שהן קשין משעורין ואין ממהרין להחמיץ] לא ילתות. וברש"י: "בעל נפש – חסיד . . אבל דלאו בעל נפש דלא מחמיר על נפשיה כוליה האי". וברבינו חננאל: "בעל נפש – מתרחק מריח עבירה ומדקדק הרבה על עצמו"². ובחולין (שם) מסופר על רבי מאיר ששלח את רבי שמעון בן אלעזר להביא יין מן הכותים, מצאו ההוא סבא, "אמר ליה: 'ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה'" (כלומר: שיש לנהוג איסור ביינם). וברש"י: "אם בעל נפש אתה – אם אדם כשר אתה, כדאמר בפסחים: 'בעל נפש לא ילתות', אדם כשר³". וראה גם נדה טז, ב.

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן רגילים הלשונות "ובעל נפש יחמיר" או "וירא שמים יחמיר". על החילוק ביניהם מובאת מסורת חסידית: "פעם ישב ר' הלל לשולחן עם עוד כמה אנשים, ואחד האברכים שהיה שם נזדמן לו לאכול דבר אשר אדמו"ר הזקן כותב עליו "ובעל נפש יחמיר על עצמו⁴", ובכל זאת האברך אכל זאת. אחר כך נזדמן לאותו אברך מאכל שאדמו"ר הזקן כותב עליו "וירא שמים יחמיר על עצמו", ודווקא מזה נזהר האברך מלאכול. שאלו ר' הלל: "הלא מקודם אכלת את הדבר אשר נאמר עליו "ובעל נפש יחמיר" ולא נזהרת, ו'בעל נפש' הוא מדריגה נמוכה מיראת שמים⁵, ומדוע הנך נזהר בדבר זה"? ("למען ידעו... בנים יוולדו", להר"מ שוסטערמאן ע"ה, עמ' 287).

בספר "רב להושיע" על שו"ע אדה"ז חו"מ עמ' נו, רצה לדייק ולבאר באופן הפכי, ש"בעל נפש" מדקדק יותר מ"ירא שמים". אך יש שחלקו עליו ודחו דבריו (ראה ב'התמים' ניסן תש"ע).

[והרב יעקב שי' הורוביץ טוען, שבעל נפש הוא מי שנשמתו מאירה בו בגילוי, מה שאין כן יראת שמים – כל יהודי צריך להיות ירא שמים, כי זה שייך לעשייה בפועל. וראה בקונטרס העבודה ס"ב (עמ' 15): "ועל כן היראה היא מוכרחת ואי אפשר להיות בלעדה, וזהו הנקרא יראת שמים [ההדגשה שלנו], שהוא ענין עול מלכות שמים ויראת אלקים"].

________________

1)    בירור ותגובות בעקבות הדיון במשמעות ביטוי זה ב'התקשרות' גיליונות תתל"ח ו-תתמ"ט.

2)     וברי"ף (פסחים יב,א בדפי הרי"ף):"בעל נפש – כלומר מי שמדקדק [על] עצמו במצוות (ועד"ז ברא"ש שם פ"ב סכ"ה).

3)     ובתורת חיים שם: "בעל מעשים".

4)     ולהעיר משיחת וא"ו תשרי תשמ"ז סי"א אודות פרוזבול, שם כתב אדה"ז (חו"מ הל' הלוואה סל"ה): "כל יר"ש יחמיר לעצמו" ובכל זאת אומר הרבי שזה נוגע לכל אחד ואחד מישראל (אולי בגלל שפשטה ההנהגה כך בכל מקום), ע"כ. ומאידך יש להעיר שפסק אדה"ז בקשר לברכת מזונות על פת הבאה בכיסנין (סדר ברה"נ פ"ב ה"ט): "כל בעל נפש יחמיר לעצמו" טרם פשטה אפילו בין (רוב) אנ"ש.

5)     ראה בס' 'רשימות דברים' להרב יהודה חיטריק ע"ה (מהדורת תשס"ט עמ' 289): "התמים ר' ישראל לוין [מהעיר נעוועל] שמע, שאחד אמר לחבירו [העיר לו] באיזה עניין, שכ"ק אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו כותב "בעל נפש יחמיר על עצמו", והשיב השני: אינני 'בעל נפש'. אמר לו ר' ישראל: אם אינך 'בעל נפש' – מה אתה?! בעל נפש הוא יהודי שיש לו נשמה. מי שאין לו נשמה נקרא "בעל גוף"...