לנצל הכוחות שישנם עד ביאת משיח
ישיבת תומכי תמימים נוסדה על-ידי רבותינו נשיאינו, ו"בתר רישא גופא אזיל", היינו, שהקשר הוא למעליותא, ולא להיפך ח"ו.
ובמילא, מעצמו מובן שישנם בתוקפם כל הכוחות שרבותינו נשיאינו השפיעו, וממשיכים להשפיע גם עתה, בישיבות תומכי תמימים בכל מקום שהם, ובפרט בחידוש שהיתוסף לפני ח"י שנים בהתייסדות ישיבת תומכי תמימים בחצי כדור התחתון.
אלא שצריכים אנו לשאוב – כפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות דברי הצמח-צדק על המאמר של אדמו"ר הזקן שהיה זה על דרך דברי הגמרא "שמשם היו שואבין כו'" – שיכולים לילך ולשאוב, "שעפּן און שעפּן"... עד ביאת משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
התנתקות מענייני הגוף והתמסרות למילוי הרצון
ידועה השיחה שאמר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, מייסד ישיבת תומכי תמימים הראשונה, וכ"ק מו"ח אדמו"ר חזר עליה ופרסמה, על יסוד מאמר רז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו".
ונקודת הדברים – שכיוון שנמצאים עתה בדור דעקבתא דמשיחא, שאז ישנם אלו "אשר חרפו אויבך ה' אשר חרפו עקבות משיחך", אזי נוגע העניין של "מלחמת בית דוד".
ואלו שצריכים לצאת "למלחמת בית דוד" הם תלמידי תומכי תמימים – שהרי במלחמה צריכים לא רק את המפקדים העומדים "בראש העם", אלא צריכים גם את אלו שהם "כל יוצא צבא בישראל", וכמבואר בהמשך המאמרים דיום ההילולא, באתי לגני, בנוגע לסדר הצבא, שאף-על-פי שהשכר ותפארת הניצחון ניתן לשרים העומדים בראש החיל, מכל מקום, אלו שפועלים את הניצחון בפועל – הם אנשי החיל, אנשי הצבא שעומדים על משמרתם במלחמת תנופה, ופשיטא – במלחמת מגן.
ולכן צריך להיות אצלם עניין "כותב גט כריתות לאשתו" – שקאי בכללות על עניני העולם, ובפרטיות יותר על עניני הגוף, שהרי הנשמה והגוף נמשלו לאיש ואשה, והיינו, שמלבד הרצון הפנימי והנקודה הפנימית של מילוי הרצון העליון, מנותק הוא ("ער איז אָפּגעשניטן") מכל שאר העניינים.
...המורם מכל האמור: תלמידי תומכי תמימים מראשית ההתייסדות עד סוף הימים – הם אלו שישלימו את מלחמת בית דוד מתוך ניצחון גמור.
עליהם לדעת שמלחמה זו אינה אלא כמו "קניגא" שעושים המלכים, שהרי יודעים בפשיטות שיהיה הניצחון במלחמה, אלא שעלה ברצונו יתברך להיות נחת רוח לפניו יתברך שיהיה נראה למראית עין כאילו יש ספק בדבר, אבל האמת היא שדבר ברור הוא שיהיה הניצחון, ובשמחה ובטוב לבב.
ועד שפועלים קיום היעוד "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" – "אותי" דייקא, כמבואר בחסידות ש"אותי" הוא למעלה משם הוי', "אני הוי' הוא שמי", שאינו אלא שם בלבד, ואילו "אותי" קאי על עצמותו יתברך, "אנכי", "דלא אתרמיז לא בשום אות ולא בשום קוץ", וממשיכים זאת למטה – להיות לו יתברך דירה בתחתונים.
וכאמור, שכל זה פועלים היוצאים למלחמת בית דוד, ובפרט בדור "אשר חרפו עקבות משיחך", עד לניצחון הגמור, ו"עבדי דוד מלך עליהם".
(מהתוועדות פורים תשח"י. תורת מנחם כרך כב, עמ' 145-158, בלתי מוגה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
