חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:12 כ"ג באב התשע"ט, 24/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לא תתגודדו / שאלת גשמים בחו"ל
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 901 - כל המדורים ברצף
ויעקב הלך לדרכו
קץ ל"משחק" של "נורא עלילה על בני אדם"
על ההתנגדות בדורנו
פרשת נח
לא תתגודדו / שאלת גשמים בחו"ל
הלכות ומנהגי חב"ד

"לא תתגודדו" בשאלת ותן טל ומטר

כתב בשערי הלכה ומנהג (ח"א עמ' קנח) בנוגע לשאלת גשמים לבן ארץ-ישראל שנמצא בחוץ-לארץ, שבברכי יוסף ורוב האחרונים כתבו שכל אחד ינהג כנוסח מקומו בהווה. וכן כתב בקצות השולחן. [ומוסיף שם:] "ולכאורה יש לצרף לפסק דין זה גם העניין ד'לא תתגודדו'", עכ"ל.

ובחוברת הערות גליון ס"ו דישיבתנו כתבתי, דאף שמצאנו (שערי הלכה ומנהג שם עמ' קיד) שבדברים שאין הציבור מקפיד אין מניעה לשנות מהציבור, ובפרט בדברים שנאמרים בצנעה (כנוסח תפילה וכדומה), כל זה הוא רק בדברים שהם משום מנהג והאיסור בזה לשנות מהציבור הוא כדי שלא תהיה מחלוקת, ולכן אם אין הציבור מקפיד - מותר, אבל דברים של דין ואיסור אין לשנות בכל מקרה מהצבור מצד האיסור של "לא תתגודדו", שהתורה לא תיראה ח"ו כשני תורות.

אלא שעדיין צריך עיון בזה, כיון שאפשר לומר שכל האיסור הוא רק כאשר נעשה הדבר בגלוי ובפרהסיא, מה שאין כן לגבי אמירת "ותן טל ומטר" שנאמרת בתפילת לחש, דהרי האיסור של לא תתגודדו הוא שלא תיראה התורה כשתי תורות, ואם אינה נראית כיון שנעשה בלחש לכאורה אין איסור, וכך נכתב בשם הגרש"ז אויערבאך בהליכות שלמה פ"ה סכ"א ועוד פוסקים (ראה הנסמן בפסקי תשובות סי' קי"ז אות ג), שאין בעיה לבני חו"ל הנמצאים בא"י או בן א"י הנמצא בחו"ל אחר ז' מרחשון לומר כמקומם (ולא כמקום בו נמצאים) בתפילת לחש, מה שאין כן בחזרת הש"ץ.

ואולי יש לומר שגם אם משנים בתפילת לחש בדבר של דין (ולא רק מנהג) יש בזה האיסור של לא תתגודדו, מכיון שאנשים יודעים שבפועל כך נוהג הבן א"י ונראה שנוהגים כשני דינים במקום אחד, ועצ"ע.

ולאחר זמן מצאתי שכך כתב אדמו"ר הזקן (סי' קי"ד ס"א וס"ב וסי' קי"ז ס"ב1), שהטעם שאין מתחילים להזכיר את הגשמים מליל שמיני עצרת ואין מפסיקים להזכיר את הגשמים בליל פסח, הוא משום שלא כל הציבור נמצא בבית הכנסת בלילה, ולא רצו שחלק מהם יזכירו וחלק לא יזכירו, כדי שלא יהיה "אגודות אגודות".

ולכאורה מזה שאדמו"ר הזקן כותב שהבעיה כאן היא מצד שלא יהיו אגודות אגודות, ולא מסתפק בבעיה שחלק יזכירו וחלק לא, משמע שהבעיה היא מצד עצם זה שישנם אגודות (-לא תתגודדו), ולא מפני הבלבול שהדבר יכול לגרום, ואם כן רואים מכאן ש"לא תתגודדו" שייך שיהיה גם לגבי שינויים שמתפללים בתפילת לחש (אלא שבדוחק אפשר לומר (כנ"ל) שהפירוש בדברי אדמו"ר הזקן 'אגודות', הוא רק שלא יהיו קבוצות שונות ויגרום בלבול שחלק מהציבור שואלים גשם וחלק אינם שואלים).

והנה, אף שבקצות השלחן (סכ"א ס"ח) פסק, שאם התחיל לשאול בא"י ימשיך לשאול גם בחו"ל אף שאינו עושה כמנהג המקום, יש לומר שבזה אין ברירה כיון שכבר התחיל לשאול.

__________________

1)         וכן כתבו במגן אברהם סי' קי"ד סק"א ובט"ז שם ס"ק ב, ומקורם מירושלמי תענית פ"א ה"א ורא"ש תענית פ"א ס"ב,  ובקרבן נתנאל על הרא"ש שם כתב שטעם זה של אגודות צריך בעיקר לשמיני עצרת ולא לפסח, שהרי בפסח אם ממשיך להזכיר צריך לחזור משא"כ אחר שמיני עצרת, ולכן מביא הטעם של אגודות. ואם כן מדבריו מוכח שהטעם של אגודות הוא לא עניין הבלבול (שהרי לא חוזר אם הזכיר אחר שמיני עצרת) אלא עצם זה שישנם שתי קבוצות חלוקות.

שאל גשמים בחו"ל אחר ז' במרחשוון

כתב אדמו"ר הזקן (סקי"ז ס"א) "אם בארצות אלו טעה היחיד ושאל מטר מז' במרחשוון ואילך אינו מחויב לחזור". והפירוש "ארצות אלו" כתב בקצות השולחן (סכ"א ס"ח) "בחו"ל בארצות שהוא זמן גשם". ולפי זה יוצא שאם שאל גשם בחו"ל במקום שעדיין אינו זמן גשם (כבבל וכדומה) צריך לחזור, וכן פסק בספר אשי ישראל (פכ"ג סמ"ה וראה הנסמן שם).

ולפי זה צריך עיון על מה שבשו"ע הקצר (פל"א ס"ד) לא חילק בזה (למרות שמציין לקצות השולחן), וכתב שבחו"ל (בכל מקום) אם שאל מטר אחר ז' במרחשוון אינו חוזר, אלא שבפסקי תשובות (סקי"ז אות ד) כתב (מכמה פוסקים) שכל שאין הגשם סימן קללה באותו מקום ושאל גשם אחר ז' במרחשון אינו חוזר. וצריך עיון למעשה.

הרב שבתי יונה פרידמן, צפת עיה"ק


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)