חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:16 זריחה: 6:10 כ"א באב התשע"ט, 22/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ויעקב הלך לדרכו
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 901 - כל המדורים ברצף
ויעקב הלך לדרכו
קץ ל"משחק" של "נורא עלילה על בני אדם"
על ההתנגדות בדורנו
פרשת נח
לא תתגודדו / שאלת גשמים בחו"ל
הלכות ומנהגי חב"ד

מה היתה כוונת הצמח-צדק בתשובתו לחסיד: "עשה כאן ארץ-ישראל"? * בכל מקום שאדם נמצא עליו לפשוט את לבושי 'חוץ-לארץ', וממילא יעשה מקומו ל'ארץ-ישראל' * על כל אחד ואחד למלא את השליחות במקומו, ואל לו לנסות להימלט או לחפש מקום טוב יותר * זאת למדים מיעקב: הצלחת שליחותו אינה תלויה בהתאמתו לאורח-חייהם של עשיו ולבן, אלא על-ידי לימוד התורה וההתנהגות בדרכיה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בנוגע לזמן שלאחרי שמחת-תורה – איתא בחסידות הלשון "ויעקב הלך לדרכו"1. והיינו, שבמשך חודש תשרי עסוקים תמיד במצוות (ולכן נקרא חג הסוכות "ראשון לחשבון עוונות"2, כיון שבימים שלפני זה עסוקים רק במצוות), וגם בחג הסוכות גופא עיקר ההתעסקות היא במצוות; ולאחרי שמחת-תורה – מתחיל הסדר של "ויעקב הלך לדרכו".

והנה, המשך הפסוק "ויעקב הלך לדרכו" הוא – "ויפגעו בו מלאכי אלקים", ופירש רש"י "מלאכים של ארץ-ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ". ועל דרך זה פירש רש"י בפסוק שלאחרי זה: "מחנים – שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ-ישראל שבאו לקראתו".

ומשמע מדברי רש"י שמאורע זה היה עדיין בחוץ-לארץ. והיינו, שכיון שזהו חוצה לארץ-ישראל – שבארץ-ישראל ישנו העניין של "תמיד עיני הוי' אלקיך בה גו'"3, מה שאין כן בחוץ-לארץ ההשפעה היא על-ידי הע' שרים4 – יש צורך ב"מלאכי אלקים", שהוא עניין נתינת כוח לעבודה.

ומזה שהלשון "ויעקב הלך לדרכו" (דקאי על חוץ-לארץ, כנ"ל) מובא בחסידות בנוגע לעניין עבודת כל השנה – מובן, שעניין העבודה בכל השנה הוא על-דרך עניין חוץ-לארץ, ועל זה ישנו עניין "מלאכי אלקים", שהוא עניין הנתינת-כוח לעבודה.

ב. וביאור עניין חוץ-לארץ וארץ-ישראל ברוחניות – יובן בהקדמת סיפור5:

מעשה בחסיד שהגיע לכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, ואמר שברצונו לנסוע לארץ-ישראל. ענה לו הצמח-צדק: "ר' הלל'ן פעלט ניט אויס ארץ-ישראל. מאַך דאָ ארץ-ישראל!" (לר' הלל – ר' הלל מפּאַריטש – ארץ-ישראל אינה חסרה. עשה כאן ארץ-ישראל!).

ולכאורה מענה הצמח-צדק אינו מובן: מדברי הצמח-צדק "לר' הלל ארץ-ישראל אינה חסרה", משמע, שלאותו חסיד בודאי שאין ארץ-ישראל חסרה. ואם כן, מה פשר הסיום "עשה כאן ארץ-ישראל"?

והביאור בזה – בהקדמת החילוק בין ארץ-ישראל לחוץ-לארץ:

בנוגע לחוץ-לארץ מצינו6 ש"גזרו על גושה ועל אוירה", דהיינו שאפילו אויר חוץ-לארץ הוא טמא, ויש צורך לזככו. וזיכוך זה הוא על-ידי תורה ומצות, כידוע7 שעל-ידי שחושבים ברחוב דברי תורה מזככים את האויר.

מה שאין כן ארץ-ישראל – הרי "ארץ-ישראל מקודשת מכל הארצות"8, דהיינו שהאויר שבה מצד עצמו הוא טהור (גם ללא תורה ומצות), כיון ש"עיני ה' אלקיך בה גו'".

אמנם, חילוק זה שבין ארץ-ישראל לחוץ-לארץ – הוא רק בנוגע לאנשים סתם. מה שאין כן צדיקים, "שחיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים שהם אמונה ויראה ואהבה" (כמו שכתוב באגרת הקודש9) – הרי גם בהיותם בחוץ-לארץ נמצאים הם באויר טהור, בדוגמת ארץ-ישראל.

וזהו מה שאמר הצמח-צדק "לר' הלל ארץ-ישראל אינה חסרה" – כיון שעבורו, בכל מקום שבו הוא נמצא, הרי זה בבחינת ארץ-ישראל.

ג. ועל-פי זה יובן מענה הצמח-צדק לאותו חסיד שבא אליו וביקש לנסוע לארץ-ישראל:

מובן, שהחסיד הנ"ל שרצה לנסוע לארץ-ישראל – לא היתה כוונתו מצד עניינים גשמיים, אלא מצד המעלה הרוחנית שישנה בארץ-ישראל (כנ"ל).

ועל זה ציוה לו הצמח-צדק שלא ייסע, אלא שיעשה כאן ארץ-ישראל – כי, אם יישאר במעמדו ומצבו, ב"לבושים הצואים" שלו, מה תהיה התועלת בכך שיסע לארץ-ישראל? כל עוד הוא לבוש בלבושים אלו – הרי גם בארץ-ישראל יהיה לבוש באותם הלבושים!

וכידוע מה שכתוב בתניא10 שמחשבותיו של האדם הולכות עמו ("גייען מיט אים אַרום") בד' אמותיו, ונמצא, שכאשר מחשבותיו הן מחשבות של חוץ-לארץ, אזי גם כשיבוא לארץ-ישראל בגשמיות – נמצא הוא עדיין בחוץ-לארץ!

כאשר אדם רוצה לצאת מחוץ-לארץ מצד ההעלם והסתר שישנו בחוץ-לארץ – אומרים לו: לא זו היא העבודה! החיסרון אינו במקום (שלכן "לר' הלל ארץ-ישראל אינה חסרה") אלא בך, שאינך רוצה להתפשט מהלבושים שהנך לבוש בהם. ולכן, העבודה הנדרשת ממך היא – שבאותו המקום שאליו הביאה אותך ההשגחה העליונה, עליך (לא לנסות להימלט משם, אלא) לעשות מאותו מקום עצמו – ארץ-ישראל.

ד. "מהוי' מצעדי גבר כוננו"11. כל אחד ואחד מישראל, בכל מקום שבו הוא נמצא, צריך לדעת שבואו למקום זה הוא בשליחותו של הקב"ה – כדי להאיר את המקום ב"נר מצוה ותורה אור"12 וב"מאור שבתורה"13, ולכן עליו לקיים שליחות זו, ולא לרצות להימלט למקום אחר.

אין מקום לחפש מקום "טוב יותר" מהמקום שבו נמצא עתה – שהרי החיסרון אינו במקום, אלא בו. ולכן, אם יעשה שליחותו – יצליח גם במקום שבו נמצא עתה; ואם אין רצונו למלא את שליחותו במקום הימצאו – הרי בכל מקום אחר שילך אליו, לא יהיה לו טוב יותר (וכנ"ל, שכשהאדם לבוש בלבושי חוץ-לארץ, הנה גם בהיותו בארץ-ישראל, הרי לאמיתו של דבר נמצא הוא בחוץ-לארץ)!

ויתירה מזה: אפילו אם יעלה בידו לבוא למקום טוב יותר, ואכן בהיותו שם ירגיש שמצבו טוב ומאיר יותר – הנה: לכל לראש, צריך עיון האם המצב הוא אמנם טוב יותר, שהרי כל זמן שאינו יוצא מהלבושים שלבוש בהם, נמצא הוא עדיין בחושך (כנ"ל). ומלבד זאת, לו יהא שאמנם המצב שם טוב יותר עבורו – במה טוב לו יותר מקום זה, אם אינו ממלא בכך את שליחותו?!...

ולאמיתו של דבר, יש לדעת שאין אפשרות כלל להימלט – שהרי הקב"ה הוא השולח יהודי למקום מסויים כדי למלא בו שליחות, ואין אפשרות להימלט מהקב"ה!

אפילו יונה הנביא, שהיה נביא אמת, ובזמן בית ראשון, והסיבה לרצונו להימלט היתה בשביל זכותם של ישראל, כדי שלא יתעורר קטרוג על כך שאומות העולם עושים תשובה ובני-ישראל אינם עושים (כדאיתא במדרש14), עד כדי כך שלכן מסר את נפשו והסכים שישליכוהו לים כו' – הרי לאחרי כל זה לא עלה בידו להימלט, והוכרח למלא שליחותו!

את השליחות – מוכרחים למלא בכל אופן, "עס איז פאַרפאַלן"... ולכן אין לחפש מקומות טובים יותר, אלא יש למלא את השליחות במקום שנמצאים בו.

ובפרט בנוגע לנסיעה לארץ-ישראל – הרי בוודאי שאין מקום לנסוע לשם מעצמו, כיון שארץ-ישראל היא "פלטרין של מלך"15, וצריך להישמר שם ביותר כו'16.

ומה שמתלוננים שאין מצליחים כו' – הרי כאשר יעשו את ההכנות שקודם התפלה המבוארות בלקוטי-תורה17, ילמדו פנימיות התורה ויתנו צדקה, הנה לאחרי הכנות אלו, כשיפעלו מתוך מסירה ונתינה – יצליחו בהפצת מעיינות תורת החסידות, ויעשו כאן ארץ-ישראל,

ועניין זה יהיה הכלי לקירוב הגאולה18, שאז "עתידה ארץ-ישראל שתתפשט בכל הארצות"19.

ה. וכן הוא בעניין העבודה בכל ימי השנה, שהוא עניין "ויעקב הלך לדרכו":

יש לדעת, שדווקא בחיי היום-יום, בימי החול שאינם שבת ויום-טוב, ובימי החול גופא, דווקא בשעות שעוסק בהם במשא ומתן – בהם צריך לעשות ארץ-ישראל20.

* * *

ו. בנוגע לעניין "ויעקב הלך לדרכו" – הרי הסדר היה באופן שבתחילה היה יעקב בבית אביו יצחק, "איש תם יושב אהלים"21, ואחר כך "נטמן בבית עבר י"ד שנה"22 ועסק בתורה.

באותה שעה, הנה אחיו, עצמו ובשרו ("זיין אייגענער ברודער"), עשו הרשע – התנהג באופן אחר, וגם הצליח בזה. ואף-על-פי-כן, לא למד ממנו יעקב ולא התפעל מהצלחתו, אלא המשיך ללמוד תורה בבית עבר.

ואף שעניין זה לא היה נוגע אז לקיום המצוות – אף-על-פי-כן, בידעו ששליחותו היא לייסד ולהקים את העם היהודי, שעניין זה נעשה רק על-ידי תורה –

– כמדובר לעיל בארוכה, שקיומם של בני-ישראל אינו על-ידי "חכמות" למיניהן, ולא על-ידי ש"יתאימו את עצמם" לעולם ("אויסגלייכן זיך מיט דער וועלט"), אלא רק על-ידי שמחזיקים בתורה –

הלך ללמוד תורה בבית עבר, ועל-ידי זה עלה בידו להעמיד י"ב שבטים, ולבנות את העם היהודי.

וגם אחר כך, בבואו לבית דודו, לבן הארמי – לא למד ולא התפעל ממנו, גם כשרימהו והחליף את משכורתו "עשרת מונים"23, אלא הלך בדרכו הקודמת.

ואף-על-פי שלא הלך בדרכיהם של עשו ולבן – הצליח בדרכו, כיון שהקב"ה הצליח את דרכו, משום שהיה קשור עמו ("ער האָט זיך אָנגעהאַלטן אין אים").

ז. ועל-פי המדובר כמה פעמים24 שהתורה אינה "ספר היסטוריה", אלא "תורה" היא מלשון הוראה25 – הרי גם הסיפור הנ"ל אודות יעקב הוא הוראה עבור כל השייכים ל"יעקב", היינו, עבור כל אחד ואחד מישראל בכל דור ודור:

על כל אחד ואחד מישראל לדעת, שעניין "ויעקב הלך לדרכו", עד להקמת בית בישראל – יכול להתקיים רק כשאינו מחקה את הנהגות העולם ("ער טאַנצט ניט נאָך די וועלט"), אינו לומד מהנהגותיו של אדם אחר – אפילו אחיו התאום, עצמו ובשרו – אלא עוסק בלימוד תורה.

וגם כאשר רואה ש"אחיו" לומד חכמות חיצוניות ומצליח, כדרך כל העולם, ואילו הוא, כיצד יוכל הוא "לצאת אל העולם", בשעה שאינו יודע דבר מענייני העולם? – אין זה נוגע לו כלל! הוא יודע שלהיותו יהודי, עליו ללמוד תורת ה', ודווקא על-ידי זה יוכל לצאת לעולם ולבנות בית יהודי.

ועל דרך זה לאחרי כן, בצאתו לעולם – מנהל את אורח-חייו באופן המתאים על-פי תורה. אלא מאי, כל העולם מתנהג באופן אחר – אין זה נוגע לו! ואדרבה – הא גופא שכל העולם מתנהג באופן אחר, הרי זו הראיה הטובה ביותר שהוא אינו צריך להתנהג כך, כיון שהוא שונה מכל העולם ("ער איז אַנדערש פון דער וועלט")!

(מהתוועדות יום שמחת-תורה ה'תשט"ו, תורת-מנחם כרך יג, עמ' 77-82 – בלתי מוגה)

______________________

1)    ראה בהנסמן בשיחות ש"פ בראשית (התוועדות ב') סי"ז, ומוצאי ש"פ בראשית ס"א – דאשתקד (תורת מנחם – התוועדויות ח"י ע' 125, ע' 139).

2)     תנחומא אמור כב.

3)     עקב יא, יב.

4)     ראה תניא אגה"ק סכ"ה (קלט, ב). וראה גם תורת מנחם – התוועדויות חי"א ע' 31.

5)     אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' תפה.

6)     גיטין ח, ב. וש"נ.

7)     ראה סה"ש תש"ב ע' 116 (נעתק ב"היום יום" יא טבת), שם ע' 129 ואילך (נעתק ב"היום יום" ט סיון). נת' בארוכה באגרות-קודש כ"ק אדמו"ר ח"א ע' רלה ואילך.

8)     כלים פ"א מ"ו.

9)     ביאור לסי' ז"ך (קמו, ב).

10)   ראה אגה"ק שם (קמז, רע"א).

11)   תהלים לז, כג. וראה אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תקסא (נעתק ב"היום יום" יד חשון), שם ח"ה ע' קג (נעתק ב"היום יום" י תמוז). ועוד.

12)   משלי ו, כג.

13)   ראה פתיחתא דאיכ"ר ב ובפי' יפה ענף שם. ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז ובפי' קה"ע שם. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכב. סה"מ תרפ"ט ע' 176. וש"נ.

14)   מכילתא בתחילתה. תנחומא ויקרא ח. ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה. פדר"א פ"י. יל"ש יונה רמז תקמט. פרש"י יונה א, ג.

15)   במדב"ר פי"ט, יג. יל"ש עקב רמז תתסז.

16)   ראה גם תורת מנחם – התוועדויות חי"א ע' 33. וש"נ.

17)   תבוא מג, סע"ב ואילך.

18)   ראה אגה"ק דהבעש"ט – כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ.

19)   ראה ספרי דברים בתחלתו. פס"ר פ' שבת ור"ח. יל"ש ישעי' רמז תקג.

20)   חסר אריכות הדברים בענין זה (המו"ל).

21)   תולדות כה, כז.

22)   מגילה יז, א. הובא בפרש"י עה"ת ס"פ תולדות.

23)   ויצא לא, ז. שם, מא.

24)   ראה גם שיחת שמחת ביה"ש סכ"ז (לעיל ס"ע 32).

25)   ראה רד"ק לתהלים יט, ח. זח"ג נג, ב. ועוד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)