הנביא ישעיה מתאר את ההתקבצות של נידחי ישראל בעקבות התקיעה ב'שופר גדול': "והיה ביום ההוא ייתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר-הקודש בירושלים" (ישעיה כז,יג).
המפרשים מסבירים כי התקיעה כאן היא דימוי ומשל. הרד"ק מפרש: "ייתקע בשופר גדול – כך יתקבצו, כאילו היה נתקע בשופר גדול להשמיע הקול בכל העולם, כמו שאמר גם-כן: וה' אלוקים בשופר יתקע. כך יבואו מכל פאה, כאילו תקעו להם בשופר". 'מצודת דוד' מבאר: "הוא עניין משל, לומר, כולם יתקבצו ויבואו כאילו תקעו בשופר גדול להשמיע הקול בכל העולם להתקבץ ולבוא".
בלי הגבלות
למה השופר הזה נקרא 'שופר גדול'? מסביר הזוהר (חלק ג, דף רסו,ב) שהכוונה לדרגה רוחנית גבוהה ועליונה: "מה לנו אם הוא גדול או קטן? אלא אותו שופר עליון שבו יוצאים העבדים לחירות תדיר, והוא היובל, יובל עליון וגדול הוא".
בתורת החסידות מוסבר (לקוטי תורה דברים ס,א. התוועדויות תשמ"ו כרך א, עמ' 25) שהשופר בכלל מבטא גילוי אלוקי עליון, גילוי העונג הפנימי, שהוא למעלה מגדרי השתלשלות העולמות העליונים. אלא שיש שופר רגיל, והוא גילוי שעובר בעד מערך העולמות העליונים, ויש התגלות של 'שופר גדול', "שכמו שהיא בשורשה למעלה מעלה מסדר ההשתלשלות, באופן כזה היא נמשכת למטה, בלי כל הגבלות, ולכן היא פועלת גם על האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, שגם הם יֵצאו מהגלות וישתחוו לה' בהר-הקודש בירושלים".
השפעות העוני והעושר
הפסוק מדבר על שני סוגים של יהודים שאותם יעורר ה'שופר גדול' – "אובדים בארץ אשור", ו"נידחים בארץ מצרים". מסבירים המפרשים: "לאותן שגלו למרחוק, לאשור – קורא אובדים; לאותן שגלו מקרוב, למצרים – קורא נידחים" (פירוש מהר"י קרא). רש"י מפרש שה'אובדים' הם הרחוקים יותר, שכבר כמעט נשכחו: "לפי שנפוצו בארץ רחוקה, לפנים מן הנהר סמבטיון, קראם אובדים". והרד"ק מפרש: "האובדים הם השבטים שהוגלו מעבר הנהר, שהיגלם שם מלך אשור, והוא בארץ אשור, היו שם כאילו אבודים, שלא יצאו עוד משם". המלבי"ם אומר: "קרא אותם שבארץ אשור אובדים, כי נשכח מקומם ומציאותם עד קץ; ואותם שבארץ מצרים הם רק נידחים".
תורת החסידות מסבירה ששני הסוגים – 'אובדים בארץ אשור' ו'נידחים בארץ מצרים' – מייצגים את שתי הסיבות הגורמות לאדם להתרחק מהקב"ה – עושר ועוני. 'אשור' הוא מלשון אושר ותענוג. "האובדים בארץ אשור" הם יהודים ששקעו בתענוגי העולם, ומשום כך התגשמו והתרחקו מהקב"ה, בבחינת "וישמן ישורון ויבעט". לעומת זה, 'מצרים' מייצגת מְצָרִים ומגבלות, קשיים ומצוקות. "הנידחים בארץ מצרים" הם יהודים הסובלים צרות ומצוקות, ומשום כך אין מוחם וליבם פנויים לעבודת ה', כמו שנאמר על בני-ישראל במצרים: "לא שמעו אל משה מקוצר-רוח ומעבודה קשה".
וכדי להעיר את שני הסוגים האלה ולהחזירם לעבודת ה' יש צורך ב'שופר גדול' – גילוי אלוקי עצום, שלמעלה מגדרי השתלשלות העולמות: "בגאולה העתידה יֵצאו כל ישראל מהגלות, ואף אחד לא יישאר בגלות חס-ושלום. כי כמו שביציאת מצרים לא נשאר אף יהודי בגלות, כן יהיה גם בגאולה העתידה על-ידי משיח-צדקנו... שכל אחד ואחד מישראל יֵצא מהגלות, גם האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
