חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:06 זריחה: 6:40 ט' בשבט התשפ"א, 22/1/21
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אם כבנים אם כעבדים: קבלת עול מתוך שמחה
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 897 - כל המדורים ברצף
אם כבנים אם כעבדים: קבלת עול מתוך שמחה
תפילות ראש-השנה
הלכות ומנהגי חב"ד

את עבודת הקבלת-עול של ראש השנה יש להוריד בפרטי המחשבה דיבור ומעשה, בעשרת ימי-תשובה * ביטול מוחלט שולל לכאורה שמחה והתפשטות, וכיצד ניתן לשלבם יחד? * היתרון בעבודה מתוך שמחה – "אם כבנים" – שאז האדם יוכל לבקש מהקב"ה לוותר לו למרות שנכשל ח"ו * כך יובן גם-כן מדוע זיכרונות באים לאחר מלכויות * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר1 שנכנס פעם לאביו כ"ק אדמו"ר נ"ע למחרת יום הכיפורים, ושאל אותו: מה היא העבודה עתה? והשיב לו:

עתה במיוחד צריך לעשות תשובה ("איצטער דאַרף מען ערשט תשובה טאָן").

ועל דרך זה יש לומר בנדון דידן – בעמדנו במוצאי ראש השנה – שאף-על-פי שבודאי נמשכו כבר כל ההמשכות של ראש השנה, וגם בגשמיות העולם, מכל מקום, עתה במיוחד צריך להיות ("איצטער דאַרף ערשט זיין") המשך העבודה של ראש השנה – קבלת עול.

ועניין זה מודגש בכך שראש השנה הוא בכלל עשרת ימי תשובה:

אף-על-פי שמשמעות לשון הגמרא2 "עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים" שראש השנה (וכן יום הכיפורים) אינו בכלל ה"עשרה ימים", הרי, האמת היא שחשבון "עשרה ימים" כולל גם ראש השנה ויום הכיפורים, וללא ראש השנה ויום הכיפורים (הימים שביניהם) הם רק שבעה ימים.

וההסברה בזה3 – על דרך האמור לעיל... שבראש השנה יש חיות כללי וחיות פרטי – שיש בראש השנה שני עניינים: א) ענינו המיוחד שמובדל מהימים שלאחריו, ב) היותו אחד מעשרת ימי תשובה.

ומזה מובן גם בנוגע לעניין הקבלת-עול:

הקבלת עול של ראש השנה היא קבלת-עול כללית, וכיון שהכוונה היא שעניין הקבלת-עול (לא יישאר באופן מקיף, אלא) יומשך בפנימיות, לכן, לאחר הקבלת-עול הכללי של ראש השנה צריך להיות המשך העבודה דקבלת-עול בעשרת ימי-תשובה (שראש השנה הוא אחד מהם) – להמשיך הקבלת-עול בפנימיות, קבלת-עול פרטית בנוגע לכל פרט ופרט, במחשבה דיבור ומעשה.

ב. ויש להוסיף, שהקבלת-עול גופא צריכה להיות מתוך שמחה, כמו שכתוב4 "וגילו ברעדה", היינו, שגם הביטול והקבלת-עול ("רעדה") צריך להיות מתוך שמחה ("גילו").

אלא שלכאורה אינו מובן:

קבלת-עול מלכות היא בתכלית הביטול, עד כדי כך, שאפילו "מחוה במחוג קמי מלכא כו'"5 (עונשו חמור). ועל אחת כמה וכמה בעשרת ימי-תשובה – שעליהם נאמר6 "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", שבזמן זה ישנו קירוב המאור אל הניצוץ7, הרי בודאי שכאשר ה"מאור" עצמו נמצא בקירוב ("עס געפינט זיך דער מאור אליין") הרי זה פועל תכלית הביטול, ששולל אפילו "מחוה במחוג" בלבד. ואם כן, איך יתכן שתהיה הקבלת-עול מתוך שמחה, תנועה של התפשטות?

וההסברה בזה – שענין זה (שהעמידה לפני המלך שוללת אפילו "מחוה במחוג קמי מלכא") אינו אלא בנוגע למלך בשר ודם, מה שאין כן בנוגע למלך מלכי המלכים הקב"ה – נותן הוא את האפשרות שהעמידה לפניו ("קמי מלכא"), במעמד ומצב של קירוב המאור אל הניצוץ, תוכל להיות מתוך שמחה.

ובלשון נוסח תפלת היום: "אם כבנים אם כעבדים", כלומר, ניתנת לנו הברירה לבחור איזו דרך שאנו רוצים, מה שטוב ועדיף עבורנו ("ווי עס לוינט זיך אונדז בעסער"). ובמילא, גם אם מצד הרגש ד"עבדים" צריך להיות תכלית הביטול ששולל אפילו "מחוה במחוג" ("עפעס וואס ניט אזוי"), הרי, מצד הרגש ד"בנים" יכולים אנו לבקש ומבקשים אנו כל העניינים (לא רק משהו, "אבי עפעס וואס"), גם העניינים הכי נעלים, כולל גם – בנדון דידן – שהקבלת-עול תהיה מתוך שמחה.

ג. ושני עניינים בזה:

לכל לראש – מעלת העבודה בשמחה, ש"עבודה גדולה היא" (כפסק-דין הרמב"ם8), שאז נעשים כל העניינים מתוך חיות וזריזות9, ובמילא, באופן נעלה ושלם יותר.

ועוד עניין בזה – שכאשר הקבלת-עול היא מתוך שמחה, מצד הרגש ד"בנים", אזי ישנה פתיחת פתח שיוכל לבקש מהקב"ה שיוותר לו גם אם נכשל ח"ו בהנהגה בלתי-רצויה (היפך הקבלת-עול).

ד. על-פי זה יש לבאר סדר הברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה במוסף של ראש השנה – מלכיות ואחר כך זיכרונות10:

לכאורה11 היו צריכים להקדים פסוקי זכרונות לפסוקי מלכיות, כי, לאחר שנמשך בחינת המלוכה הרי אינו שייך שהמלך ישכח על עמו שיהיה נופל בזה עניין הזיכרון, ואם כן, לאחרי שאומרים פסוקי מלכיות וחותמים "מלוך על העולם כולו בכבודך . . ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ" – שמזה מוכח בבירור "בלי שום ספק וספק-ספיקא בעולם" שהקב"ה נעשה מלך, שאם לא כן, לא היינו מברכים ש"הרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה"12 – מה מקום עוד לפסוקי זיכרונות?

ומהביאורים בזה – נוסף לכך שתוכן פסוקי זיכרונות הוא בנוגע לפרטי העניינים של "כל המפעל . . כל היצור . . להיפקד כל רוח ונפש כו'" (ככל פרטי העניינים שאומרים בברכת זיכרונות) – שלאחרי שהקב"ה מקבל בקשתם של ישראל ונעשה מלך, יתכן שתהיה ההנהגה שלא כדבעי ח"ו, ועל זה אומרים פסוקי זיכרונות, שגם במצב בלתי-רצוי ח"ו יזכור להם הקב"ה זכות אבות, עקידת יצחק וכו'.

ולא עוד אלא שהקב"ה אומר לישראל "אמרו לפני . . מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה"13, היינו, שמלכתחילה פותח להם פתח ומודיעם שגם אם לאחרי קבלת מלכותו תהיה הנהגתם שלא כדבעי ח"ו, יכולים הם לבקש ולפעול שיעלה זיכרונם לפניו לטובה – על דרך שאמר הקב"ה למשה רבינו "ועתה הניחה לי", "כאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו שאם יתפלל לא יכלם"14.

ה. ויש להוסיף בעניין השמחה שבקבלת-עול בעומק יותר:

ובהקדמה – שנתינת-הכוח לכללות עניין מלכיות (שבני-ישראל יהיו יכולים להמליך את הקב"ה) היא מצד גודל חשיבותם ושבחם של ישראל אצל הקב"ה, עד כדי כך ש"משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל . . דכתיב15 וה' האמירך (לשון חשיבות ושבח) היום . . אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר16 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"17.

ועל-פי זה יש לבאר מה שכתוב במאמר18 ש"אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" הוא כמו "וה' האמירך היום":

בנוגע לעניין "תמליכוני עליכם" (שבני-ישראל ממליכים את הקב"ה) – מתאים יותר (לכאורה) השבח שבני-ישראל משבחים את הקב"ה, כמו שכתוב בפסוק שלפני זה19 "את ה' האמרת היום", ולמה מביא במאמר הפסוק "וה' האמירך היום", שמדבר אודות השבח שהקב"ה משבח את ישראל?

ויש לומר, שבזה מרומז שנתינת-הכוח לכללות עניין אמירת מלכיות ("אמרו לפני מלכיות כו'") היא מצד חשיבותם ושבחם של ישראל – "וה' האמירך היום".

וכיון שנתינת-הכוח לכללות עניין אמירת מלכיות היא מצד חשיבותם ושבחם של ישראל – מובן, שהקבלת-עול ("תמליכוני עליכם") אינה בדרך הכרח, אלא מתוך שמחה דווקא, כאמור, "גילו ברעדה".

ו. אמנם, לאידך גיסא – אין להסתפק בשמחה כשלעצמה, אלא צריך להיות גם קבלת-עול, "גילו ברעדה" (כשם שאין להסתפק בקבלת-עול כשלעצמה, אלא צריך להיות גם שמחה, "גילו ברעדה").

ועניין זה מרומז במצות תפילין:

העניין של "וה' האמירך היום", ש"משתבח קוב"ה בשבחייהו דישראל" (שמצד זה נעשית קבלת המלכות בראש השנה על-ידי תקיעת שופר מתוך שמחה) – מובא בגמרא20 בנוגע למצות תפילין: "תפילין דמרי עלמא21 מה כתיב בהו, ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". ומזה מובן גודל השמחה שבקיום מצות תפילין.

והרי תוכנה של מצות תפילין הוא שעבוד הלב והמוח (כמבואר בשולחן ערוך22 ובתניא23), שזהו עניין הקבלת-עול. ולא עוד אלא שהתפילין עצמם עשויות מעור בהמה (כולל גם הפרשיות שבתפילין שכתובות על קלף שנעשה מעור בהמה), וקשירתם על היד והראש (כנגד הלב והמוח) היא על-ידי רצועות שעשויות מעור בהמה – בהמה דווקא, שבזה מודגש עניין הביטול וקבלת-עול24.

ולהעיר, שעניין זה (השייכות לבהמה) מודגש גם בתקיעת שופר – שעשיית המצוה היא על-ידי קרן של בהמה דווקא25, ובקרן של בהמה תוקעים קול פשוט דווקא, ולאחרי זה שברים תרועה (גנוחי גניח וילולי יליל26), מלשון שבירה ופירור27 ("צוברעכן און פאנאנדער ברעקלען") – שכל עניינים אלה מורים ומדגישים עניין הביטול והקבלת-עול28.

ודווקא על-ידי הביטול והקבלת-עול פועלים את כל ההמשכות של ראש השנה, הן ברוחניות והן בגשמיות, וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר (בשם אדמו"ר הזקן)29 שהקב"ה נותן ליהודים גשמיות, ויהודים עושים מהגשמיות רוחניות.

(מהתוועדות יום ב' דראש-השנה ה'תשי"ב. תורת מנחם כרך ד, עמ' 12-17 – בלתי מוגה)

________________________

1)    שיחת מוצאי יוהכ"פ תרפ"ט ס"א (סה"ש תרפ"ט ע' 25). הובא בהקדמה לקונטרס שי"ל לי"ג תשרי וחגה"ס שנה זו (נדפס בסה"מ תש"ט ע' מב. לקמן ע' 21).

2)    ר"ה יח, א. וש"נ.

3)    ראה גם לקו"ש חכ"ט ע' 203. וש"נ.

4)    תהלים ב, יא. וראה לקו"ת נצבים מז, א. ובכ"מ.

5)    ראה חגיגה ה, ב.

6)    ישעי' נה, ו. וראה ר"ה שם.

7)    דרך חיים יג, רע"ד. כא, סע"ב. צא, א. קונטרס העבודה ספ"ה (ע' 35). סה"מ תרפ"ז ס"ע לז.

8)    סוף הל' לולב.

9)    ראה תניא אגה"ק סכ"א.

10)  ראה גם ספרי בהעלותך יו"ד, יו"ד (הובא בחדא"ג מהרש"א לר"ה טז, סע"א).

11)  ראה המשך תרס"ו בתחלתו (ע' ג).

12)  ראה תניא אגה"ת פי"א.

13)  ר"ה שם. וש"נ.

14)  תשא לב, יו"ד ובפרש"י.

15)  תבוא כו, יח.

16)  דברי הימים-א יז, כא.

17)  ברכות ו, א ובפרש"י.

18)  מאמרי אדמו"ר הזקן, הנחת הר"פ, ע' קפו.

19)  תבוא כו, יז.

20)  ברכות שם.

21)  והרי התפילין דבנ"י קשורים עם התפילין דקוב"ה (כמובן ממארז"ל על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות" (שמו"ר פ"ל, ט. וראה סה"מ תרנ"ג ע' רעט ואילך. ועוד)).

22)  או"ח סכ"ה ס"ה, ואדה"ז שם סי"א.

23)  רפמ"א.

24)  ראה לקו"ת אמור לז, א. ובכ"מ.

25)  ראה סידור (עם דא"ח) שער התקיעות רמב, א. ובכ"מ.

26)  ר"ה לג, ב ואילך. שו"ע אדה"ז או"ח סתק"צ ס"ב.

27)  ראה לעיל במאמר ריש ע' 6 (בנוגע לשברים). לקו"ת בלק עב, ב. דרושי ר"ה נה, ד (בנוגע לשברים ותרועה).

28)  ראה גם שיחת שמחת בית השואבה סכ"ג (לקמן ע' 63).

29)  אגרות-קודש שלו ח"ב ע' רסה (נעתק ב"היום יום" כז טבת).


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)