אכילת קורבן פסח לאחר הטהרה על-ידי הפרה שיעשה מלך המשיח

בעמדנו בשבת שלאחרי ימי הפורים, שבו נעשה העילוי והשלימות ("ויכולו") דגאולת פורים - נוסף לכך שהשבת עצמה היא עניין של שמחה וגאולה, ולא עוד, אלא ש"כל מלאכתך עשויה", היינו, שגם המלאכה ד"מעשינו ועבודתינו" לפעול ולהביא את הגאולה, היא כבר "עשויה".

ונוסף לזה - שבת פרשת תישא, שבו קוראין "לכפר על נפשותיכם", עניין התשובה, והרי פסק-דין ברור להלכה, "דבר ה' זו הלכה", שעל-ידי התשובה "מיד הן נגאלין".

[...] כן תהיה לנו - "מסמך גאולה לגאולה", באופן ד"מיד הן נגאלין", ובדרך ממילא נחגוג את חג הפסח בארצנו הקדושה, ארץ הנבחרת, בירושלים עיר הקודש, בהר הקודש ובבית-המקדש, בית הבחירה, "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים",

ולפני זה - הטהרה דפרה אדומה, על-ידי הפרה העשירית שיעשה מלך המשיח.

ויש לומר, שמכיוון שמשה ואהרון עמהם, הרי, כל פרטי העבודה דפרה אדומה יהיו על-ידי אהרון הכהן - כי:

הטעם לכך שעשיית הפרה היתה על-ידי אלעזר בן אהרון, מצוותה בסגן, הוא, מפני שיש סיבה המעכבת את עשיית הפרה על-ידי אהרון, שאין קטיגור נעשה סניגור כו'.

אמנם לעתיד-לבוא, שאז יושלם לגמרי התיקון על חטא העגל, כמו שכתוב "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", לא שייך טעם זה, ובמילא, בוודאי יעשה אהרון את הפרה, שהרי, כהן גדול, "כל עת שירצה להקריב מקריב כל מה שירצה", ופשיטא - כפי שמבין גם בן חמש למקרא - שאהרון לא יוותר חס ושלום, על העבודה דעשיית הפרה...

וזוכים לקיום הייעוד (בהפטרה דפרשת פרה) "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם גו' אטהר אתכם", ובלשון המשנה, "אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם כו'", כאמור, על-ידי הפרה העשירית שיעשה מלך המשיח.

(מהתוועדות שבת-קודש פרשת תשא, פרשת פרה ה'תשמ"ז-
 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ז, כרך ב, עמ' 671-672 - בלתי מוגה)

לפעול "אחישנה" בכמה רגעים

...שכל אחד ואחת יתחיל להתעסק בהתלהבות ("קאכן זיך"), בעניין קירוב הגאולה וביאת משיח-צדקנו רגע אחד קודם, ועל-ידי-זה שכל אחד ואחת יפעול "אחישנה" בכמה רגעים, הרי הרגעים יצטרפו לשעות, ותיכף ומיד ממש, "לא עיכבן כהרף עין", יקויים "כי תישא את ראש בני ישראל" בפשטות.

(משיחת פורים ה'תשמ"ז, 'תורת-מנחם - התוועדויות' ה'תשמ"ז כרך ב, עמ' 635 - בלתי מוגה)