רבי אברהם-יעקב מסדיגורה סיפר סיפור מהבעל-שם-טוב, שפעם אחת הגיע פתאום לשבות בעיירה אחת. לאחר קבלת שבת הורה לתושבים לומר תהילים, עד סמוך לחצות הלילה. אז אמר לציבור ללכת הביתה לאכול סעודת שבת, אבל לחזור מיד להמשך אמירת התהילים, עד הבוקר. לאחר זמן התברר שלעת ערב התכוננו איכרי הסביבה להתנפל על יהודי העיירה, וכבר עמדו מוכנים ומזויינים לקראת משימתם, והבעש"ט ביטל את מזימתם באמירת התהילים.

שאל הצדיק מסדיגורה: "לשם-מה היה הבעש"ט צריך לטרוח ולנסוע לעיירה, והלוא היה יכול לפעול את מה שפעל גם ממקומו? אלא כך אמר: אם אצליח בפעולתי – מה טוב; ואם לאו, רצוני להיות עם אותם יהודים".