אין מקום לרוצחים
"תהיינה שש הערים האלה למקלט, לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה" (במדבר לה,טו). רוצח שהרג נפש, אפילו בשגגה, בדין שלא יהיה לו מקום, כי אין מקום לרוצח בעולמו של הקב"ה. לכן היה צריך להפריש מקום מיוחד שיקלוט את הרוצחים.
(חידושי הרי"ם)
גלות כמיתה
הטעם שנצטוו לשלח מעירו מכה נפש בשגגה ולהושיבו בעיר מקלט, לפי שצער הגלות שקול כצער מיתה. כי גדול צערו של אדם שנפרד מאוהביו ומארץ מולדתו ושוכן כל ימיו עם זרים.
(ספר החינוך)
חנינה כללית
"וישב בה עד מות הכוהן הגדול" (במדבר לה,כה). הכוהן הגדול היה הסמכות העליונה, ובמידת-מה אף למעלה מזו של המלך. בשעה שמת הכוהן הגדול ומשחו אחר במקומו, נהגו כמנהג מלכים והיו מכריזים על חנינה כללית.
(אברבנאל)
נחמת הפרט
הטעם שקשרו את ישיבת הרוצח בעיר מקלטו עם מות הכוהן הגדול, לפי שטבע בני-אדם שכאשר קורה לאדם אסון אישי חלילה הוא מוצא נחמה מסויימת אם באותה עת מתחולל אסון כללי. לכן כשמת הכוהן הגדול הדבר מחריד את הכול, ובכך יש נחמה לקרובי ההרוג, שלא ירצו עוד לנקום את נקמת הנרצח.
(מורה נבוכים)
תירוץ פסול
"ולא תיקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות" (במדבר לה,לא). לא תפעלו לשחרורו של הרוצח בתירוץ "אשר הוא רשע למות" – שהנרצח היה רשע ולכן מצווה הייתה להאבידו מן העולם.
(הדרש והעיון)
מילות המקלט
שש ערי המקלט הן שש התיבות שבפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". במילים האלה צריך אדם מישראל למצוא 'מקלט' בטוח לרוחו הנבוכה בכל עת ובכל רגע. "ועליהם תיתנו ארבעים ושתיים עיר" (במדבר לה,ו), אלו ארבעים ושתיים תיבות שבפרשת "ואהבת", בקריאת שמע, שעל-ידן האדם משעבד את כולו לעבודת ה'.
(אוהב ישראל)
ערי המקלט הרוחניות
"ואת שלוש הערים תתנו בארץ כנען" (במדבר לה,יד). שלוש ערי המקלט האלו הן: מחשבה, דיבור ומעשה. כאשר נשמרים ממחשבות ומדיבורים רעים, אפשר להימלט מרשת היצר, האורב לאדם, ולהתדבק במעשים טובים כראוי.
(הבעל-שם-טוב)
הלוויים נותנים חיוּת
ערי המקלט נקבעו בערי הלוויים, משום שהרוצח, שקיפח את חייו של הנרצח, איבד את זכותו לחיות; אלא שלפי שהיה הדבר בשגגה נתן לו הקב"ה תקנה שיסתפח ללוויים, ועל-ידי זה ישיג חיים חדשים. כי עבודת הלוויים היא בשירה ובזמרה ובהתלהבות, ולכן הם מקור החיים ואפשר לשאוב מהם חיוּת חדשה.
(שם משמואל) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
