שאלה: האם אפשר לעשות סעודת מצווה (כמו נישואין, ברית-מילה, בר-מצווה) חלבית?
תשובה: בכל מקרה שחייבים לאכול סעודה, כמו בשבת וביום-טוב, עיקר הסעודה הוא הלחם. לכתחילה יש לאכול יותר משיעור 'ביצה', ויש מקילים שדיי ב'כזית' (אם יודעים מראש שלא יאכלו לחם 'כביצה', יש ליטול ידיים בלי ברכה).
הרמ"א פסק שבסעודת מצווה גם בתשעת הימים "אוכלים בשר ושותים יין". משמע מזה שלכתחילה רצוי שזו תהיה סעודה חשובה שבה בשר ויין.
אולם אפילו בסעודות שבת, שבה יש מצווה של כבוד ועונג, נפסק: "ואין חיוב לאכול בשר ולשתות יין בשבת, אלא לפי שמן-הסתם יש לרוב בני-אדם עונג באכילת בשר יותר מבשאר מאכלים, ובשתיית יין יותר מבשאר משקים, לכך יש להם להרבות בבשר וביין כפי יכולתם והשגת ידם".
לכן אם מבחינת בעלי השמחה (כמו מסיבה כלכלית) או מבחינת המוזמנים (כמו אם לא נוח להם לאכול בשר בבוקר) יש סיבה להימנע מבשר, עדיין נחשבת הסעודה סעודת מצווה.
נהוג שאין מזמינים לסעודת ברית-מילה (אבל אין מניעה להזמין לאירוע הברית עצמו), אלא רק מודיעים את הזמן המתוכנן, כי חז"ל אמרו דברים קשים על "מי שאינו אוכל בסעודת מילה". האמת היא שדברים דומים נאמרו בסעודת נישואין, ואליה נהוג להזמין. ואשר לפדיון הבן, בר-מצווה וסיום מסכת – כתבו שראוי להחמיר ולהשתתף, אבל בתספורת מצווה וסעודת הודיה וכדומה אפשר להקל. ומי שאכל 'כזית' מזונות, יש מקום לומר שבזה השתתף.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תקנא ס"י. שו"ע אדמו"ר הזקן סי' רמב ס"ב, וסי' עדר ס"ה-ו. רמ"א יו"ד סי' רסה סי"ב. הגרא"ח נאה בקובץ 'אהלי שם', גיליון ה עמ' לא. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
