שאלה: באילו מקרים האב פטור מלפדות את בנו הבכור?
תשובה: בפרשתנו מסופר שהלוויים נכנסו לעבודת המשכן במקום הבכורים (שהם היו הכוהנים הראשונים, אבל נפסלו מאחר שחטאו בעגל), ואותם הבכורים שהיו יתרים על מניין הלוויים נדרשו לתת לאהרון הכוהן את פדיונם: חמישה שקלים לכל אחד ואחד מהם.
זמן הפדיון הוא ביום ה-31 (ואילך) מהלידה. שיעור הפדיון: נהוג לפדות בשווי של 96 גרם (ולמנהג חב"ד 102 גרם) כסף טהור. החברה למדליות הנפיקה מטבעות מיוחדים בשווי הנהוג. אם אין מטבעות כאלה יש להשתמש בתכשיטים וכדומה בשווי האמור, ולא בשטרות או במטבעות בעלי ערך נקוב.
פדיון הבכור תלוי ב'פטר רחם'. מי שאינו בכור לאימו, אף שהוא בכור לאביו, אינו חייב בפדיון.
תינוק שנולד בניתוח קיסרי פטור מפדיון (וגם התינוק שנולד אחריו בלידה רגילה). לידה בעזרת מלקחיים אינה פוטרת מפדיון.
כוהנים ולוויים פטורים מפדיון הבן. אפילו בת כוהן או לוי הנשואה לישראל, בנה פטור מפדיון. בת לוי שילדה בן מן הגוי הבן פטור מפדיון, אבל בת כוהן שילדה מן הגוי הבן חייב בפדיון, שהרי נתחללה אימו מן הכהונה. מי שנתגיירה כשהיא מעוברת, בנה חייב בפדיון, שהרי הוא "פטר רחם בבני-ישראל" (שמות יג,ב).
האישה פטורה מפדיון בנה. החיוב הוא על האב, ומי שלא נפדה, החיוב מוטל עליו עם הגיעו לגיל מצוות. לדעת הרבה פוסקים, גם אז עדיף שהאב יפדה את בנו.
מקורות: שו"ע יו"ד סי' שה סעיפים: יז,יח, כד ונו"כ. נשמת אברהם שם, וש"נ. שערי הלכה ומנהג, חלק יו"ד סי' קח. שיעורי תורה פ"ג סעיף מג. מדות ושיעורי תורה פל"א ס"ב. פדיון הבן כהלכתו, פרקים: א,ב,ג,ז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
