נושאים נוספים
	התקשרות 879 - כל המדורים ברצף
	ללמוד תורה בהתמסרות ולסמוך על הקב"ה
	דרישה לצאת מיד מהגלות!
	מבצע הכי נעלה – מבצע תפילין
	פרשת במדבר
	ארבע מידות בתלמידים
	מעמד הר סיני / זמן התפילה בליובאוויטש
	הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

זכירת מעמד הר סיני

ב'התקשרות' גיליון תשמ"ו הועלתה תמיהה על החלוקה לשניים של "זכירת מעמד הר סיני" בלשון שולחן ערוך אדמו"ר הזקן¹: "שכשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה וקרבתנו להר סיני", אך בגיליון תשמ"ח הוכח על-פי מקורו הישיר של רבינו הזקן, ה'מגן-אברהם'², והמקור הראשון לזה, ה'פרי-עץ-חיים'³,  שאמנם יש כאן חלוקה לשני עניינים שונים: א) מתן תורה, ב) מעמד הר סיני⁴, ושלכן יש לפרש ולנקד כך גם בשו"ע אדמו"ר הזקן⁵.

והעירני הרה"ח ר' אשר לעמיל שי' הכהן, רב קהילת חב"ד ביתר-עילית (במענה לתמיהה שבסוף הדיון באותו גיליון), שאדרבה – העיקר המופיע ב'זכירות' הנאמרות במפורש בסוף התפילה לפי נוסח רבינו הזקן, הוא רק מעמד הר סיני: "יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב" (ואף מפסיקים שם באמצע פסוק, ללא ההמשך "...ואשמיעם את דבריי" – נתינת תורה ומצוות⁶), דהיינו ככתוב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו"⁷, וכלשון תורת החסידות: "פנים בפנים דיבר הוי' עמכם – בלי שום אמצעות והתלבשות כלל"⁸, אלא "גילוי עצמות אור אין סוף למטה... גילוי מהות אלוקות... השגות אלוקות במוחש ממש"⁹,  עד ש"במתן תורה נמשך לכל ישראל מלמעלה בחינת הראייה במהות ועצמות דהוי"ה ואלוקים, וראו במוחש איך שכל מציאות השמים הוא רק שם הוי"ה וכל מציאות הארץ הוא רק שם אלוקים"¹⁰, ורק אחר-כך "ראו שתורה ומצוות נמשכים מאור אין סוף ברוך הוא עצמו ממש"¹¹;

ורק כאן, בכוונה שבסוף ברכת אהבה, נוסף גם העניין של מתן תורה, וגם בו לא נכנסים לפרטים של אימות נבואת משה רבינו, ש"עינינו ראו ולא זר"¹², ובוודאי שלא לפרטי המצוות, אפילו לא של עשרת הדיברות או עכ"פ של השתיים הראשונות, אלא "ובנו בחרת" בלבד, מודים על הבחירה בעם ישראל מכל העמים, הקשורה עם כריתת-הברית שעשה הקב"ה עמנו, ועם הבחירה האמיתית שישנה רק אצלו יתברך, שכל זה קשור עם נושא הברכה – אהבת ה' לישראל. עכ"ד.

ואגב, הנני מחפש ביאור (בנגלה, בקבלה או בחסידות) מה הקשר בין עניין ה'זכירות' לקריאת-שמע.

_____________________

1)    סי' ס סעיף ד.

2)     שם ס"ק ב.

3)     שער הקריאת-שמע פ"ג, סד"ה ונחזור לעניין.

4)     וראה בעניין זה בקובץ 'בית אהרן וישראל' גיליון קמט עמ' קכח, וש"נ.

5)     ולא כדברי העורך ב'פרדס חב"ד' גיליון יט עמ' 79-78 שהחזיק בקושייתנו.

6)     ולא כבסידורי 'רינת ישראל' שהשלימו את כל הפסוק (ורק ב"אשר הקצפת" - מעשה העגל - לא השלימו, כנראה כדי לשמור על כבוד עם ישראל).

7)     ובהגדה-של-פסח של הרבי ד"ה "אילו קרבנו לפני הר סיני", איתא: "שעל זה נאמר: 'הן הראנו ד' אלקינו את כבודו ואת גדלו' (דברים ה,כא). ובנוסח מוסף ראש-השנה: 'אתה נגלית בענן כבודך על הר סיני' – ולא נתן כו' [=לנו את התורה] דיינו". ועיי"ש שמביא ביאור נוסף ע"ז.

8)     לקוטי תורה האזינו עז,ג.

9)     מאמר ד"ה וידבר אלקים תש"ד פ"ג, ס' המאמרים תש"ד עמ' 220.

10)   לקוטי שיחות כרך ד עמ' 1334.

11)   לקוטי תורה במדבר דף י טור ג.

12)   על-דרך האמור בהוספות הרמב"ן לס' המצוות להרמב"ם (מצות ל"ת  ב), שצויין בגיליון תשמ"ח.

זמן תפילת שחרית של שבת בליובאוויטש

בשעתו התעניינו בנושא ב'התקשרות' גיליון תשצ"ו עמ' 16 הערה 1.

והנה אינה ה' לידינו את הנתונים כדלהלן:

ב'רשימת המאסר'¹ מסופר שזמן התחלת התפילה בשבת היה בשעה 9:30².

ואגב, ב'רשימות דברים'³ מסופר, שגם בימות החול היה זמן התפילה בשעה זו. ולהעיר מקונטרס עץ החיים⁴, שסדר חסידות בבוקר רק נסתיים בשעה 9:30. ואולי הכוונה שאז החלו לומר קרבנות וכו', שהרי הנחת תפילין וק"ש ואף שתיית תה היו עוד לפני תחילת ה'סדר', כנאמר בקונטרס עץ החיים שם. וע"ע.

____________________

1)    לקוטי דיבורים ח"ד (ליקוט לז) עמ' 1344 (בספר המתורגם ללה"ק, ח"ד עמ' 907). ספר השיחות תר"פ-תרפ"ז עמ' 240. כך מסופר גם ב'רשימות דברים' להרב יהודה חיטריק ז"ל, מהדורת תשס"ט עמ' 343.

2)     וצע"ק שב'רשימות' מכ"ד ניסן תרצ"א בסופן ('רשימות' סוף חוברת ה. רשימת היומן עמ' קצד. סה"ש תרצ"א עמ' 227) איתא שהתחילו בשעה 8:30. ואולי היו הבדלים בין השנים.

3)     הנ"ל עמ' 332. וכן ברשימת הרב אליעזר קרסיק ז"ל ב'בטאון חב"ד' חוברת ח עמ' טז, וברשימת הרב שמריה נחום ששונקין ז"ל שם חוברת י' עמ' כו.

4)     פרק כה.