חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 ט"ז בסיון התשע"ט, 19/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"מספר ביציאת מצרים כל אותו הלילה"
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 874 - כל המדורים ברצף
משה ומשיח – מהכוח בהעלם אל הגילוי בפועל
"מספר ביציאת מצרים כל אותו הלילה"
שביעי ואחרון של פסח
במחיצת רבותינו נשיאינו
הלכות ומנהגי חב"ד

תיאור מלבב של רב חב"די דגול על אווירת הסדרים במחיצת הרבי בשנת תשכ"א * תנופה במבצע חלוקת מצה שמורה ומצה לתלמיד, ודאגה לכלי פסח לעולים החדשים * "בפסח צריך להיות בבית ואין זה זמן לוויכוחים", ענה הרבי לבחור * ביאר כיצד יוכל האדם להגיע לחירות באמת * על עידוד רבנים לעריכת סדרים ציבוריים, ועל שלושים ותשע המחאות של 'קמחא דפסחא' בעבור "יקירי ירושלים"

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תענוג רוחני נפלא

בערב פסח תשכ"א עמד הרב עזריאל-זליג סלונים בתור לקבל מצה מהרבי. כשהגיע תורו אמר לו הרבי שלא ייתן לו עכשיו, כי הוא מוזמן לסדרים על שולחנו, ושם ייתן לו מצות שלמות לקערה. בחול-המועד פסח כתב הרב סלונים לביתו ('עבד מלך' עמ' 324):

"הייתה לי התקרבות יתרה ממנו [=מכ"ק אדמו"ר] עד אין לשער. בכל ארבע הסעודות ביקש ממני כ"ק שליט"א לספר מה שראיתי ושמעתי אצל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נבג"מ בליובאוויטש בעת הסדרים (כי אני היחיד שהיה אצלו בעת הסדרים [בשנים תרע"ג–תרע"ה]). ולא הייתה לי ברירה כי אין מסרבין לגדול, ובפרט לרבי. וסיפרתי כמה עניינים בכל סעודה. הסדרים נמשכו עד חצי שעה אחר חצות הלילה. ובעת הסדרים נתקבצו הרבה מניינים חסידים שעמדו מסביב השולחן, ובשולחן ישבו רק כמניין.

"בגמר הסדר השני הלך משם כ"ק שליט"א לבית-המדרש החדש, וישב בשולחן... והתחיל לפרש ההגדה מהא לחמא עניא עד לשנה הבאה בירושלים.

אין לשער התענוג הרוחני והרגש הנפלא לראות ולשמוע איך שצדיק הדור יושב וכאלף נשמות עומדים סביבו, וכולם כאחד בביטול נורא שומעים, הערן און דערהערן [=מאזינים וקולטים] איך שצדיק הדור מספר ביציאת מצרים כל אותו הלילה, וכשגמרנו ההתוועדות הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

סדר לישראלים

ביום ד', י"ד בניסן תשמ"ו, בשעה 3:45 חילק הרבי מצות לאברכי הכולל ועוד [=עורכי סדרים נוספים וכו'] על מנת לחלקם לקהל. כאשר ניגש הרה"ח ר' שרגא זלמנוב יו"ר הועדה לדוברי עברית לקחת מצות עבור הסדרים שעורכים עם הישראלים, שאל אותו הרבי אם עורכים איתם סדר אחד או שני סדרים... (לפי יומן בית חיינו 770 תשמ"ו, הרשקוביץ, עמ' 72).

'קמחא דפסחא' אישי

"למסור על-פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א 1000 ל"י לר'... שי' לקראת חג הפסח, עניין פרטי", רשם לעצמו הרב אפרים וולף ביומנו באחת השנים ('ימי תמימים' כרך ו, עמ' 122).

מכתב התעוררות ושטר מכירה

בכ"ה אדר תשכ"א (אגרות קודש כרך כ, עמ' קפו) כותב הרבי לשליח הרה"ג הרה"ח ר' עזריאל חייקין, שכיהן באותם ימים ברבנות בדנמרק:

מובן שנכונה התכנית לחלק מכתב התעוררות לחג-הפסח ובטח אף שאינו מזכיר על-דבר-זה – גם שטר מכירה קצר שיוכלו לצרפו לשטר מכירה כללי, ואו ששטר הנ"ל יהיה בצורת יפוי כוחו לכל המקומות בם נמצא חמץ וכלים חמוצים.

חלוקת שמורה בלונדון

בכ"ט ניסן תשי"ז כתב הרבי לשד"ר המפורסם הרה"ח ר' בן ציון שם טוב ('נלכה באורחותיו' עמ' 161):

תשואות-חן על הבשורות טובות מחלוקת השמורה.

כשהיתה אפשרות לקבל מימון ממשרדי הממשלה בעבור מבצע חלוקת מצה שמורה, הורה הרבי ('ימי תמימים' כרך ו', עמ' 133) ש"לא כדאי".

יושבים ומספרים... ב'מבצעים'

שנת תשל"ג הייתה (סיומה של) שנת השבעים להולדת הרבי. הרבי שיגר 720 לירות לחלוקה עבור הפעילים במבצע מצה ('ימי תמימים' עמ' 127). בדיווח כללי על ההכנות למבצע נאמר (שם עמ' 124):

"ב"ה. ו' ניסן... ביום ה' בערב, התקיימה אסיפה בלוד בהשתתפות ר' מענדל פוטערפאס, ר' שלמה מיידנציק, ר' שלום פלדמן, ר' מאיר פרידמן, ר' יעקב רייניץ, ר' יעקב מינסקי, ר' נחום קפלן, ר' בצלאל שיף, ר' משה סלונים, ר' זושא וילימובסקי, ר' מנחם בלוי, ר' ברוך גופין, ר' שלום דובער בוטמן, ר' ליפא קורצווייל על-דבר סידור פעילות מבצע מצה... הוחלט להשקיע בינתיים למטרה זו סך 10,000 ל"י כ-10,000 מצות.. המוסדות שמחלקים מדי שנה יחלקו בשנה זו בתוספת וכו'.

"כדי להשלים לכל-הפחות 720 עסקנים שישתתפו במבצע זה ולזכות מה שיותר יהודים במצה שמורה... אספו אנ"ש דתל-אביב בבית-הכנסת 1000 ל"י למטרה זו... יחלקו המצות קודם במשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ריכוזי עולים, בתי חולים בתי מלון וכו'".

[בין הרעיונות שהוצעו שם: שישתדלו לקבל תמורה עבור המצות כי אז זה מתקבל יותר אצל המקבלים, ובאם הדבר לא ניתן יחלקו בלי כסף].

כלי פסח לעולים

לפני חג הפסח תשל"ג נתקבלה ההוראה הבאה ממזכירות הרבי ('ימי תמימים' כרך ו' עמ' 124):

"...הגיעו לארץ-הקודש מספר גדול של עולים ועכשיו מגיע עניין של פסח, לסדר להם כלים של פסח, ושלא תהיה כל מניעה לזה, תהיה הוצאה מיוחדת של כל המוסדות המטפלים בזה, שיהיה התעניינות על-דבר-זה ובכללות לעורר על-דבר-זה" [בתחילת הדברים שנמסרו בטלפון הוקדמה ההקדמה הבאה: "למסור למי ששייך לחזק הדבר"].

באותה שנה (שם עמ' 123) ביקש הרבי למסור: "בעניין מבצע מצה לתלמידים ועוד, באם כל זה יהיה מיט אַ שטורעם[=ברעש] ישתתפו מכאן בהוצאות עד 60%".

גם בשנת תשל"ד (שם עמ' 286) נמסר בטלפון: "ההשתתפות ל[הרב ישראל] לייבוב במבצע מצה – כדאשתקד".

מפרסמים עושי מצווה

בשנת תשט"ז הביע הרבי את פליאתו שחסיד חב"ד דאג לחלוקת מצות שמורות, אך עשה זאת בצניעות-יתר עד כי לא נודע כי ידו ויד חב"ד בדבר. המדובר היה בחסיד נכבד, שלא שימש שליח רשמי.

גם שנים רבות אחר-כך, בשנת תשל"ג ('ימי תמימים' כרך ו' עמ' 133) היתה הוראה "על-דבר פרסום של החלוקה [=מצות שמורה] בבתי הסוהר בתי רפואה כו'".

להימנע מוויכוחים

בחור שהתקרב לחב"ד בשנת תשכ"ו ודעת הוריו לא היתה נוחה מכך, ביקש לערוך את ליל הסדר אצל חבר. הוא כתב מכתב-פתק ושלח אותו לחברו ב-770 (הרה"ת ר' ישעי' שי' הרצל – כיום רבה של נצרת עלית) על מנת להכניסו לרבי. בי' אדר בבוקר הוכנס הפתק לתיבת המכתבים במזכירות הרבי, ובאותו ערב כבר נתקבלה התשובה (תשורה (בורקיס) ד' אדר ראשון תשע"א עמ' 47):

 פשיטא שצ[ריך] ל[היות] בבית וביחד עם הוריו... בעריכת הסדר וכו', ובודאי שיתוסף... ח[ג] הפ[סח] אצל כולם (וגם הוא בכלל), הנ"ל בודאי שאחותו תי' תסייע לו בזה.

הפ"נ אקרא ע[ל] הצ[יון] בל[י] נ[דר]. לא יכנס לכל ויכוחים בזה (והרי אין זה מעניני ח[ג[ הפ[סח]), ובמילא לא יחריף. ואדרבה.

הרעיון מאחורי המנהג

כתב הרבי בא' ניסן תשט"ו (אגרות קודש כרך יא עמ' א):

תרומת נדבת לבו, כיון שבאה בהימים שלפני הפסח, הרי נמסרה לענינא דיומא – קמחא דפסחא מעות חיטים

ביום שלאחריו (שם עמ' ה) כתב לאחר:

המוסגר בהנוגע למעות חיטים נמסר למטרתם ויודיעוהו ישר.

את המסתתר מאחורי מנהג זה של "קמחא דפסחא" ביאר הרבי (שם עמ' ב):

מנהג ישראל תורה היא... שלפני הפסח גובין קמחא דפסחא – היינו עזר לענייים. וזהו גם-כן ההקדמה להסדר וכנוסח ההגדה שמתחיל בענין 'כל דכפין ייתי ויכול". והוראה והדגשה מיוחדת בזה, אשר כל ישראל ערבים זה בזה הן בענינים גשמיים והן בענינים רוחניים, ואי אפשר להאדם להיות בן חורין ולנהוג דרך חירות בימי הפסח... ובפרט בעת עריכת הסדר, כי אם כאשר עושה כל מה שביכולתו שגם חבירו הישראלי יהיה בן-חורין, פטור וחירות מן הדאגות, ואדרבה צריך להקדים בהנוגע לחבירו קודם שמתחיל בעריכת החירות שלו, ולכן ההקדמה לחגיגת זמן חירותינו – הוא הענין דמעות חטים והקדמה פרטית לעריכת הסדר – בהודעה ד'כל דכפין ייתי ויכול'...

והלקח ברור: הנשמה אינה יכולה להיות בת-חורין אלא אחרי שחרור הגוף גם-כן.

הרבי שיגר הרבה המחאות כמעות-חיטין, ובספר 'עבד מלך' (על הרה"ח רע"ז סלונים, עמ' 279) מסופר, כי לקראת פורים תשי"ג שיגר אליו הרבי רשימה של שלושים ותשע המחאות "לחלקם ליקירי ירושלים לפני חג הפסח"...

'סדר' ציבורי לגיבוש הקהילה

אמור אמרתי שינצל לזה ימי הפסח על-ידי שהיה עורך 'סדר' באותה השכונה ששם נמצא בית הכנסת, ובמילא היה מקום שהבעלי-בתים יבואו להסדר ואולי גם יזמינום להארוחה וכו' וכו'..

כך כתב הרבי (אגרות-קודש כרך יא עמ' עח) לרב באחת הערים בארצות-הברית, שנתקל בקשיים בדרכו להרחיב ולפתח את קהילתו.

במקביל כתב הרבי לרב – או שליח – במקום מסויים (שם עמ' סד):

נהניתי ממה שכותב אודות עריכת הסדרים בבית הכנסת ושלכל קערה היתה מצה שמורה, ובודאי... משתדל לחזק הצינור והכלים דרך בם תומשך ההתעוררות מליל שימורים על כל השנה.

בשנים מאוחרות יותר התרחב מעגל עורכי סדרים-ציבוריים, ובשנת תשמ"ו תבע הרבי והציע לרבנים הראשיים לארץ-הקודש, לדאוג שיקויימו סדרים ציבוריים בכל עיר ועיר.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)