חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:50 זריחה: 5:35 י"ז בסיון התשע"ט, 20/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כשרות האכילה
מן המעין


מאת: הרב אליעזר ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1264 - כל המדורים ברצף
העולם המודרני מסייע לאמונה
יש חדש
עצה אחת, יראה אחת
כשרות האכילה
לא על-ידי שליח
מזומן והקפה
ויכוח ותוצאותיו
זריקת מים טהורים
השחיטה היהודית בסכנה
פדיון הבן מרחוק

ההיתר הוא החידוש

"זאת החיה אשר תאכלו" (ויקרא יא,א). התורה מתחילה לפרט את מה שמותר לאכול, כי בעצם היה ראוי שלא לאכול שום בעל-חיים, כמו שאמרו חז"ל (פסחים מט): "עם-הארץ אסור לאכול בשר". לכן היה צורך להתחיל ב"זאת החיה אשר תאכלו", כי עצם היתר האכילה הוא חידוש.

(חתם סופר)

סימני הטהרה הראשונים

"כל מפרסת פרסה... מעלת גרה" (ויקרא יא,ג). אלה סימני הטהרה הראשונים: "מפרסת פרסה", שהאדם יפרוס מלחמו לעני, ו"מעלה גרה", שעניינו מתן צדקה, מלשון "עשרים גרה השקל".

(מאוצרנו הישן)

מניעת אכזריות

הסימן הגדול בעופות הוא הדריסה, שכל עוף הדורס לעולם טמא, מפני שדמו מחומם לאכזריותו ונותן אכזריותו בלב האוכלו. ואין בבהמות הטהורות, שהן מעלות גירה ומפריסות פרסה, דורס. לפיכך רק הן מותרות באכילה.

(רמב"ן)

הפתגם הראשון

החסיד רבי מרדכי מהורודוק סיפר: הפתגם הראשון ששמענו מאדמו"ר הזקן כשבאנו לליאוזנה היה: "האסור הלוא הוא אסור, והמותר מיותר". כשלוש-ארבע שנים עבדנו על בסיס הפתגם הזה, עד שהצלחנו ליישמו בכל תחומי חיינו. רק אז נכנסנו אל הרבי ל'יחידות', לשאול דרך בעבודת ה'.

(היום יום)

טמטום הלב

"אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תיטמאו בהם ונטמ(א)תם בם" (ויקרא יא,מג). תנא דבי רבי ישמעאל: עבֵרה מטמטמת ליבו של אדם, שנאמר "ולא תטמאו בהם ונטמאתם בם"; אל תקרי 'ונטמאתם' אלא 'ונטמתם'.

(יומא לט,ב)

השפעה בנפש

המאכלים האסורים, נוסף על גודל העונש הראוי לאוכלם, הם מטמטמים את הלב ואת המוח של האדם האוכל אותם. טמטום זה מוצא את ביטויו בחיי היום-יום של היהודי. ענייני תורה ומצוות נעשים לו זרים, עד שדברים שהיו מופרכים בעיניו קודם לכן נעשים פתאום לדברים שבאים בחשבון אצלו.

(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

הרגליים מוליכות

"את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה" (ויקרא יא,ד). סימן שמכשיר את האדם לטומאה הוא לא רק הפה אלא גם הרגליים. רגלי האדם מוליכות אותו למעשיו הרעים ולחברה רעה. זהו שאמר דוד (תהילים א,א): "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים".

(קרבן העני)

פגם למטה ולמעלה

אדם מטמא עצמו מעט, מטמאין אותו הרבה (יומא לט,ד). אין הפירוש שמן השמים מרבים ומוסיפים על טומאתו, אלא שטומאה מועטת כאן היא טומאה רבה למעלה, כי כל פגם טומאה למטה מתגדל ומתרחב למעלה.

(המהר"ל)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)