בכמה וכמה ספרים נאמר שיש קשר עמוק בין יום הפורים ליום-הכיפורים, והוא בא לידי ביטוי בשמם: 'כִפורים' הוא 'כְפורים', כמו פורים. אחד הדברים המשותפים לשני הימים האלה הוא הגורל: יום הפורים נקרא כך "על שם הפּוּר", הוא הגורל שהפיל המן; וביום-הכיפורים הוטל גורל על שני השעירים.
הגורל מבטא דבר שהוא למעלה מההיגיון ומהדעת. יש דברים שהאדם בוחר בהם על-פי שיקולים שכליים, והם גורמים לו להעדיף את האחד ממשנהו; אך בהטלת גורל הבחירה אינה על-פי השכל והדעת אלא על-פי מה שייפול בגורל, שזה עניין שלמעלה מהדעת.
למעלה מהדעת
גם הקשר עם הקב"ה יכול להיות קשר שעל-פי טעם ודעת. האדם מבין בשכלו שיש בורא לעולם, שהוא האמת של כל המציאות, ולכן הוא מחליט להתקשר אליו ולהתמסר לו. אבל קשר שמבוסס על השכל ועל הדעת לעולם יהיה מוגבל. למעלה מזה הוא קשר שלמעלה מדעת ודעת – יהודי מוסר את עצמו לקב"ה בלי שום שיקולים ומגבלות.
יום-הכיפורים מבטא את הקשר הזה שבין יהודי לקב"ה. ביום הזה מתגלה שיהודי קשור עם הקב"ה קשר פנימי ועמוק, למעלה מכל שיקול שכלי ומגבלה של הדעת. לכן הוא מכפר על החטאים, כי היום הזה חושף את העובדה שבעצם היהודי נשאר קשור בכל נימי נפשו עם הקב"ה.
מתוך האכילה והשתייה
אלא שביום-הכיפורים הקשר הזה מתגלה בתנאים של צום והתנתקות מהחיים הגשמיים. האדם אינו אוכל ואינו שותה והוא עומד בבית-הכנסת ומתפלל אל הקב"ה. ביום הזה בני-ישראל דומים למלאכים, כי הם מתעלים מעל חיי הגשמיות הרגילים.
ובזה מתבטא החידוש הגדול של פורים: כמו ביום-הכיפורים, גם בפורים מתגלה הקשר הפנימי העל-שכלי שבין יהודי לקב"ה, הקשר של ה'גורל', אבל בשונה מיום-הכיפורים, בפורים הקשר הזה מתגלה דווקא מתוך אכילה ושתייה ומשתה ושמחה, ולא בהתנתקות מהחיים הגשמיים. פורים מבטא אפוא קשר פנימי ועמוק יותר מיום-הכיפורים, ולכן יום-הכיפורים הוא רק 'כְפורים', מפני שמעלתו של פורים גדולה משל יום-הכיפורים.
כוח לכל השנה
זה החידוש הגדול של פורים – אותם דברים שמשיגים ביום-הכיפורים על-ידי תענית ועינויי-הגוף, משיגים בפורים על-ידי משתה ושמחה. בפורים המצווה היא דווקא לאכול ולשתות, ומתוך האכילה והשתייה מתעלים לדרגה העליונה ביותר – "עד דלא ידע", למעלה מהדעת וממגבלות השכל.
ימי הפורים מעניקים כוח לחבר את הקדושה עם החיים הגשמיים כל ימות השנה. אל ליהודי לחשוב שהחיים הגשמיים כרוכים בהתנתקות חלילה מהקדושה ומהקשר עם הקב"ה. פורים מלמד אותנו שגם כשיהודי אוכל ושותה ועוסק בענייני העולם הוא קשור עם הקב"ה קשר לא-יינתק, עד כדי מסירות-נפש מוחלטת.
(תורת מנחם כרך יט, עמ' 186) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
