שאלה: האם מותר לקפל את התפילין בשעה שאומרים קדיש בסוף התפילה?

תשובה: מצוות הקדיש היא לשמוע מהאומרו: "יתגדל... ואמרו אמן", ולענות "אמן, יהא שמיה רבא...", כשם שצריך לכתחילה לשמוע ולכוון לברכה שעליה עונים 'אמן', מתחילתה ועד סופה. יש לגעור במי שמדברים כשאומרים קדיש, אף אם יש מניין בלעדיהם השומעים ומכוונים לקדיש.

ב'ספר חסידים' מובא "מעשה בחסיד אחד שראה בחלומו חסיד אחר [שהלך לעולמו] ופניו מוריקות. אמר לו: למה פניך מוריקות? אמר לו: מפני שהייתי מדבר... ובשעה שהיה [שליח-ציבור] אומר 'יתגדל' עד 'אמן יהא שמיה רבא', ולא הטיתי אוזניי לשמוע ממנו בכוונה".

אפילו מי שנמצא באותה שעה באמצע תפילת ה'עמידה' (שמונה-עשרה) שלו, חייב לשתוק ולשמוע מ'יתגדל' ועד שמגיע האומר קדיש ל"יתברך וישתבח...", ונחשב לו כאילו עונה, כי לעניין זה נחשב "שומע כעונה" (אלא שלא חייבוהו להקשיב יותר מל'אמן יהא שמיה רבא').

בשעה שהאדם מברך כל ברכה, נפסק שאסור לו לעשות אפילו מלאכה קלה, שאינה מונעת אותו מלכוון, "מפני שנראה כמברך בדרך עראי ומקרה". "ואין צריך לומר שלא יעסוק בדבר שצריך לשום לבבו אליו, ואפילו הוא דבר-מצווה, כגון עסק התורה, שנמצא פונה לבבו מכוונת הברכה".

ואכן, ה'פרי מגדים' אוסר לקפל את התפילין (אף שזו אינה יותר מ"מלאכה קלה") אפילו בשעת חזרת הש"ץ (למשל בראש-חודש). כל-שכן בקדיש, שהמשנה ברורה מביא להלכה, כי "בשעת אמירת קדיש אסור אפילו להרהר בדברי-תורה, מפני שצריך לכוון הרבה בעניית הקדיש".

על-כן אין כל היתר לקפל את התפילין בשעת הקדיש. רק בחלק הקדיש שהוא 'מנהג', דהיינו כל מה שאחרי "דאמירן בעלמא ואמרו אמן", יש מקום להקל בזה.

מקורות: שו"ת הרא"ש כלל ד סי' יט. ספר חסידים סי' נח. טור סי' רסח. בית יוסף ר"ס קכה. שו"ע אדמו"ר הזקן נו,ד. קד,ה. קכד,ו. קכה,א. קפג,יד. רסח,יז. פרמ"ג סי' לד במשבצות-זהב ס"ק ב. משנ"ב סי' נו ס"ק א מפר"ח סו"ס סח. וראה אשי ישראל פל"ב סט"ז, וש"נ.