חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ו' בכסליו התשע"ט, 14/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"הוצאה לאור"
ניצוצי רבי

הרבי תבע וזירז תלמידי-חכמים, מהדירים ומוציאים-לאור, להעלות על הכתב את חידושי-תורתם, להדפיס ולהפיץ כמה שיותר ספרים ביהדות * בשואה הנוראה נספו תלמידי-חכמים רבים שאיתם ירדו לטימיון גם חיבוריהם התורניים - ועל הניצולים מוטל החוב להשלים את החלל הגדול שהותירו * שלל הוראות והתבטאויות בעניין הדפסה והוצאה-לאור, לרגל גיליון החמש-מאות של 'התקשרות'

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

טבע העולם - כפי שקבע הקדוש-ברוך-הוא בהבריאה, לא מצד עניין של חטא וחיסרון כו' - שדבר חדש יש לו חביבות מיוחדת ויתירה לגבי דבר ישן, ויתרה מזה - שחביבות דדבר חדש היא על-פי תורה, ועל-דרך זה בנוגע להדפסת ספר חדש שעל-ידי זה ניתוסף בחביבות הלימוד.

וכל זה - אפילו בהוצאה חדשה של ספר שכבר נדפס פעם, ובפרט כשמוסיפים בו מראי-מקומות והערות, או חידושים נוספים. ועל-אחת-כמה-וכמה כשמדפיסים ספר חדש ממש. ובמילא, יש להשתדל בעניין זה, וכל המרבה - הרי זה משובח.

דברים אלו נאמרו ('תורת מנחם - מנחם ציון' כרך א עמ' 192) להרה"ג יצחק-חיים זעלטנרייך שליט"א גאב"ד טשאקעווע, יושב-ראש מערכת קובץ הפוסקים חושן-משפט, כשבא לנחם את הרבי לאחר פטירת הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא ע"ה בשנת תשמ"ח.

הרב זעלטנרייך הזכיר באותה ההזדמנות, כי כשביקר אצל הרבי עם אביו, עודד הרבי את אביו להדפיס את ספריו, ואמנם לאחר מכן זכה האב להדפיס חמישה חלקים של קובץ הפוסקים על חושן-משפט. בהקשר זה ביקש הרב זעלטנרייך - "יברכני הרבי שאוכל להמשיך במפעל זה". על כך הגיב הרבי ואמר: "לא רק להמשיך, אלא להוסיף עוד יותר".

מנה, מאתיים, ארבע-מאות...

גם מגדולי הפוסקים, כמו הגאון רבי מנשה קליין, גאב"ד בית שערים אונגוואר, ומחבר ספרי "משנה הלכות" תבע הרבי (שם עמ' 171): "מכיוון שיש לכם - בלי-עין-הרע - ריבוי ספרים, אין זו סיבה להסתפק בכך, שכבר יצאתם ידי-חובה (ויותר מזה), אלא אדרבה - להוסיף באופן ד"כפליים לתושיה"...

זאת שלא כדעת הטוענים להסתפק בכך שכבר הדפיסו כו', שכן האמת היא להפך, כדברי חז"ל שטבע האדם הוא, ש"מי שיש לו מנה (אינו הולך לישון, אלא) רוצה מאתיים", ולאחר-מכן "רוצה ד' מאות" (לא רק עוד מנה), אלא כפליים לתושייה.

משקל-נגד ללעומת-זה

כמה נימוקים נתן הרבי במשך השנים לצורך בהדפסת ספרים תורניים וחידושי-תורה:

א) תלמוד תורה דרבים, ויגדיל תורה ויאדיר.

ב) דברי רבי יהודה החסיד במעלת כתיבת חידושי-תורה, והתבטאויות חריפות על מי שאינו עושה כן.

ג) משקל-נגד לספרות היוצאת-לאור בצד דלעומת-זה, שכן בדורנו נדפס מדי יום ריבוי עצום של דברים שליליים - הרי על-אחת-כמה וכמה שיש לעשות כן בצד הקדושה!

ד) עצם כתיבת חידושי-תורה גורמת לגילוי והבהרת עניינים רבים על-ידי הכותבים והמחדשים, והולכים ומתבררים ענייני תורה, ופעמים רבות זה גופא מגביר את הלימוד והעיון כו'.

ה) בתחום ההלכה - יש בזה גם הפצת ענייני הלכה למעשה ש"המעשה הוא העיקר" והפרשה מאיסורים.

חובת הניצולים לנספים

בנוסף לכל הנ"ל אנו מוצאים אצל הרבי עוד שתי התבטאויות - עזות-ביטוי ובלתי שגרתיות - בדבר הצורך להרבות בהדפסת ספרי קודש. התבטאות ראשונה בשנת תשמ"ב (שבת-קודש פרשת ניצבים-וילך סעיף ח"י) בה התייחס הרבי למשמעות הביטוי "הוצאה לאור", באומרו:

א) לשון זה מדגיש כי גם קודם ההדפסה היו חידושים במציאות אלא שעל-ידי ההדפסה מוציאים ומגלים אותם. ב) ההדפסה היא בבחינת (הוצאה ל)אור" - החידושים נעשים באופן של "אור". וכאן הוסיף הרבי ביטוי, "מה-שאין-כן קודם הדפסתם כו'".

בהזדמנות נוספת ציין הרבי כי מיליוני יהודים - בהם מאות ואלפים גדולי עולם  - נספו בשואה וה' יקום דמם. רבים רבים מהם חידשו בתורה. בהילקחם, מוטלת החובה על הניצולים ועל כל בני ישראל להרבות בחידושי-תורה תמורת כל מה שהלך לאיבוד וירד לטימיון בשואה הנוראה.

"כותב לו ספר-תורה לעצמו"

"יש צורך לזרז את ההדפסה, כי בנתיים אי-אפשר ללמוד בספרים אלה. יש מצוות שיכולים לדחות למחר, מה-שאין-כן לימוד התורה אי-אפשר לדחות למחר, שהרי בנוגע למחר ישנו חיוב מצד עצמו, ודיו שיפקיע את עצמו. ומזה מובן גם בנוגע להדפסת דברי תורה שכאשר מדפיסים מחר, אי-אפשר ללמוד היום, וממילא, בהכרח לזרז העניין" - מדברי הרבי להאדמו"ר מסטריזוב ('תורת-מנחם - מנחם-ציון' שם עמ' 132).

נימוק מעניין נוסף השמיע הרבי באותו מעמד, כשהנ"ל הזכיר כי לאחר שישלים את הדפסת ספרי אביו ידפיס גם את ספריו שלו עצמו. הרבי הזכיר את דברי הרמב"ם לגבי  כתיבת ספר-תורה - "כותב לו ספר-תורה לעצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו", שנוסף על דברי התורה "שהניחו לו אבותיו" של אותו תלמיד-חכם (מאן מלכי - רבנן) צריך לכתוב גם דברי תורה משל עצמו.

בנוגע לעיתוי טען הרבי: "אין צורך להמתין עד לאחר ההדפסה, אלא יכולים להדפיס שניהם באותו זמן". ובעניין הזריזות, הטעים הרבי עוד ואמר - "ובפרט שמחר בא כבר משיח צדקנו!".

הגהה משגיאות בתוכן ומטעויות דפוס

כמי שעמד בראש ההוצאה-לאור קה"ת הנחה הרבי את הממונים על ההדפסה הנחיות רבות בענייני ההוצאה-לאור. כמו-כן יעץ והדריך לשואליו מחוגים מגוונים בעניינים אלה. הנה מקצת מההוראות:

כך כתב הרבי בהזדמנות (צוטט במדור זה בגיליון קכו עמ' 12):

בצירוף מראי מקומות, בכל הזריזות וכו' (שלא על-חשבון היופי הפנימי וחיצוני, כמובן).

"שיגיהו כדבעי" - חזרה על עצמה הוראת הרבי (ראה לדוגמא 'היכל מנחם' כרך א עמ' פה);

טרם יובא התרגום לדפוס, יגיה אותו עוד למדן אחד (או יתדבר אתו גם לפני התרגום), שאפשר לסמוך עליו בהנ"ל שיוציאו דבר מתוקן (שם עמ' קה).

שגיאות מי יבין

לא פחות מכך הדגיש הרבי את הנחיצות בהגהה פשוטה מטעויות הדפוס. ו"חבל שלא הוסיף במראי-מקומות ובהגהה" (שם עמ' קו).

בטעיות התלויות רובן ככולן באות ותיבה אחת, ולפעמים השמטת תיבות וכו', והנה מי שעסק פעם בהעתקת מכתבים ובפרט כשנעשות בהחפזה... הרי גם במעתיק טוב - לכל הפחות 5 אחוז של השורות יש בהם טעויות אחרי העתקה הראשונה ומגיהים פעם שנייה ושלישית וכנ"ל - זהו במעתיק היותר טוב.

כך מתבטא הרבי באיגרתו אודות מכתבי הגניזה החרסונית (מצוטטת ב'התמים', מהדורת אה"ק, עמ' 851). בהמשך לכך מעיד הרבי על עצמו:

לדאבוני ידוע לי זה על-ידי שמגיה אני חלק חשוב של המאמרים וספרים הנדפסים על-ידי הוצאתנו.

בא לתקן ונמצא מקלקל

באיגרת נוספת (שם עמ' 853) חוזר הרבי על דבריו ומפרט:

אין פלא על רובא דרובא של השגיאות שנפלו. ובמכל-שכן ממעתיק עתה מכתב-יד, שקודם ההגהה ישנו אחוז גדול של שגיאות, ובפרט אם מעתיק מכתב-יד מסולסל שאות אחת נמשכת לחברתה וכו', ובפרטי פרטיות אם המעתיק רוצה לפרש את הראשי-תיבות וגם זה עושה בחיפזון, אשר על-ידי זה יגדל לא רק מספר השגיאות אלא גם סוג השגיאות...

"הגהה נוספת, תמיד תועלת בה"

בשלהי חודש מנחם-אב תשמ"ח ('היכל מנחם' כרך א עמ' קד) כותב הרבי בנוגע לספר-המצוות להרמב"ם במהדורה מקוצרת ובשפת האידיש, שיצאה-לאור על-ידי מוסד חינוך 'אוהלי תורה'. הספר נועד לעזור למורים ולתלמידים והטופס הראשון הוגש לרבי (בטרם הספיקו לכורכו כהוגן):

עפמש"נ [=על פי מה שנאמר] - אל תהי דן יחידי, ותשועה ברוב יועץ בטח נהג כן ובכל אופן - הגהה נוספת תמיד תועלת בה (ואם גדולה היא [=מלאכת ההגהה (והתיקונים?)] - מו"ל [=מוציאים לאור] קונטרס וכיוצא בזה). נהנתי בפרט על הוספת הע [=רה] לה' כו' [=הארץ ומלואה, בתחילת הספר, כהוראת הרבי בעניין זה].

במהדורא הבאה בטח יוסיף ציון כרטיס הס [=פר] בספריית הקונגרס - שתופס מקום אצל כו"כ [=כמה וכמה].

הגהה שלא במקומה

בשיחת ליל א' דחג-הפסח תש"ד נאמר:

"הוד כ"ק אדמו"ר האמצעי בעת ששאל בילדותו ד' קושיות אצל אדמו"ר הזקן... אחרי אמירת ד' הקושיות אמר, שלפי הסדר שהתקין בעל ההגדה היה על גדול לשואלם, ואין זה אלא שהגדול עושה עצמו לקטן" (על עניין זה ציין הרבי: "ולכן נקבע הדין כך").

והעיר הרב שמואל-פסח בוגומילסקי אולי יש כאן טעות-הדפוס וצריך להיות "שהקטן עושה עצמו כגדול" (שהרי הגדול אינו שואל הקושיות והאדמו"ר האמצעי באומרו דבריו אחרי ששאל הקושיות היה קטן בשנים).

הרבי שלל את התיקון וכתב (פורסם ב'הערות התמימים ואנ"ש מוריסטאון' גליון קעז עמ' ה): "לא נ"ל [=נראה לי] כלל".

הבלטת האחדות בתורה

המהדיר המפורסם הרב ראובן מרגליות שיגר לרבי את ספרו ניצוצי-אור, הארות והערות וכו'. הרבי איחל לו (אגרות-קודש כרך כד עמ' טו):

ויהי רצון אשר רבות בשנים ירבה חילו לאורייתא, ולזכות ולהצליח להוציא-לאור תורתו, ובפרט אשר חלק חשוב מהם הם מראי-מקומות וציונים ועיונים, המבליטים את האחדות אשר בתורתינו הק' תורה אחת...

הרבי מפגיש מהדיר עם מוציאים-לאור

כשהמדפיסים 'שולזינגער' התכוננו להדפיס את התלמוד-ירושלמי, שיגר הרבי להרב ראובן מרגליות (ז' במרחשוון תשכ"ו - אגרות-קודש כרך כד עמ' טו) איגרת:

ימים אלו נוסע לביקור בארץ-הקודש ת"ו אחד מהמדפיסים המפורסמים, האחים שולזינגר שי', שזכו והצליחו להוציא-לאור תורת ראשונים ואחרונים בהדר ויופי חיצוני וגם פנימי, מתחיל מחמישה חומשי תורה, ש"ס בבלי וכו' וכו'. הם הן גם המדפיסים שהוציאו לאור ספר לקוטי-תורה לאדמו"ר הזקן נוסף על כמה ספרי חסידות שהדפסנו על-ידם.

וכיוון שרחש ליבם דבר טוב להוציא לאור ש"ס ירושלמי ביחד עם ש"ס בבלי עם כל פירושיהם וכו' הצעתי להנ"ל לבקר את כבוד-תורתו ולקבל חוות-דעתו אודות תוכנית הוצאת הש"ס וש"ס (חגיגה יו"ד עמוד א) ביחד, והרי זה עניין הנוגע לרבים ולזכות הרבים...

חכמה מפוארה בכלי מפואר

רק ימים אלו נתקבל ספר המשניות צילום אמשטרדם תכ"ד, והנני מודה לו על שימת לבבו לשולחו לי, וגם בעד הקורת רוח שגרם לי בראותי שעושים מזכרת ונחת רוח לנשמה. ובפרט שנעשה בהידור. שאם בכל הזמנים הוראת התורה - התנאה לפניו במצוות, ספר תורה נאה כולי, על-אחת-כמה-וכמה בתקופתנו דרגילים לדרוש שיהיה הכלי מפואר ועל-ידי זה באים להנמצא בתוכו, חכמה מפוארה.

(מתוך איגרת משנת תש"ל - אגרות-קודש כרך כו עמ' רלז-רלח).

להתאים הספרים לתקופה

על חיבורי הלכה בסגנון השווה לכל נפש שמע הרה"ג זאב-דוב שיחי' סלונים, רב מרכז ירושלים, מן הרבי ב'יחידות' (הובא ב'היכל מנחם' כרך א עמ' רכו):

בעידן תקופתנו, יש נחיצות מיוחדת וצורך השעה, לעריכת ספרים וחיבורים תורניים, בייחוד בענייני הלכה, שיהיו שווים לכל נפש, כלומר שיוכלו לעיין בהם גם אנשי הלכה ובני תורה, וגם המוני העם שומרי תורה ומצוות - שואלי דין כדת מה לעשות.

הרבי מסכים, מציע ומזרז

הרבנים תלמידי ישיבת תומכי-תמימים בפולין, שנמנו על תלמידיו של הגאון הרב החסיד רבי יהודה עבער הי"ד, כתבו כך ב'פתח דבר' של הספר 'שערי יהודה' (שהופיע בהוצאת קה"ת בר"ח כסלו תשי"ט):

"הננו להעיר אשר הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א עורר הרבה ודרש להוציא לאור השיעורים האלו, והשם של הספר 'שערי יהודה' הוא בהסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א.

"כ"ק אדמו"ר שליט"א הציע להציג התמונה שלו בהספר וכן פאקסימיליא מכתב-ידו שהננו נותנים בהכרך הזה".

כ"ק אדמו"ר כתב בעצמו (ונדפס ב'שערי יהודה' שם עמ' 10): "בטח תהיה ההדפסה והכריכה בזריזות, ויהי-רצון שתהיה אחר-כך ההפצה בהצלחה. ואפריון... נמטיה לכל אלו שהשתדלו וישתדלו בעתיד בכל השייך להנ"ל".

לא לערב ה'מחבר' עם 'הרב'

אחד מאנ"ש ביקש להדפיס במהדורה אחת את שולחן-ערוך המחבר ביחד עם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ונענה על-ידי הרבי (ב"מ 268 עמ' 13):

כוונתו רצויה אבל לע"ע עכ"פ - ל"נ [=לעת-עתה על-כל-פנים - לא נראה] לי הנ"ל

וע"ד [=ועל דרך] אין מערבין (פקודי ה' - תורה) שמחה בשמחה.

כל פרסום בענייני יהדות - רצוי!

ולסיום נחתום בדברים שחזרו על עצמם בסגנון כזה או אחר, פעמים אין-ספור בדברי הרבי ובמכתביו:  

"כל פירסום בדפוס בענייני יהדות והפצת יהדות - כדאי להדפיסו" ('היכל מנחם' כרך ג עמ' רלז - מ'יחידות' בשנת תשל"ו). זאת, כמובן, בהגבלות המתאימות (השגת-גבול, פריצת-גדר וכיו"ב) שגם עליהן הזהיר הרבי פעמים רבות מספור.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)