"הזמן גורם לקבל החלטות טובות בתורת החסידות וענייניה" – כותב הרבי * סיוע בהכנות הגשמיות להתוועדות מוסיפה בוודאות גם ברוחניות * לב ישראל, ובפרט מגזע אנ"ש, ער ביום זה ביותר לחסידות ודרכיה * סיומי מסכתות וסיומי הש"ס בהתוועדויות י"ט כסלו, ופרישת שלום מהרבי למתוועדים
מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
"יום הבהיר.. ממשמש ובא.."
"הזמן גורם לקבל החלטות טובות בתורת החסידות וענייניה שהרי יום הבהיר י"ט כסלו ממשמש ובא הוא יום הנצחון והגאולה של מייסד תורת החסידות ואתו עמו כל עניניה" – כתב הרבי ליהודי שנשא את נכדתו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש (אגרות קודש כרך יד עמ' קפ).
ובט"ו כסלו תשי"ז (אגרות קודש שם עמ' קפא) כתב: "בוודאי ישתתף בהתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו גאולתנו ופדות נפשנו, ויוסיף בעניני הפצת המעיינות (עד יגיעו גם) חוצה".
"רישומם במשך כל השנה"
ליהודי תושב ארגנטינה, מתומכי כולל חב"ד, כתב הרבי בכ' שבט באותה שנה (שם עמ' שסט):
נעם לי לקרות במכתבו מעריכת התועדות בקשר עם יום הבהיר י"ט כסלו... ויהי-רצון שרושם ההתועדות ודברי ההתעוררות שנאמרו יהיה ניכר רישומם במשך כל השנה.
זכות הבנות בעריכת השולחן
בחיי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב כתב לבנו מוהריי"צ נ"ע (אגרות-קודש מוהרש"ב ח"ב עמ' תשלא): "נהניתי מאוד אשר קיימתם שמחת החג בטוב. גם הנני נהנה מאד אשר הבנות יחיו התעסקו בעריכת השולחן..."
גם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, בילדותו ביקטרינוסלב, היה נוטל חלק בהכנות ליום זה ומארגן את התוועדות הילדים (ראה 'ימי מלך' כרך א' עמ' 152).
והנה מכתב שכתב לרה"ח ר' בנימין לוין מכפר חב"ד בכ"ו טבת תשי"ז (אגרות-קודש כרך יד עמ' שח):
מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ח טבת, ונעם לי לקרות בו אשר למרות הקישויים [=דתקופת מלחמת סיני בחורף תשי"ז] השתתף גם השנה בהכנת התוועדות י"ט כסלו גאולתנו ופדות נפשנו, וכבר ידוע שהנ"ל אף שלכאורה הוא גשמיות דההתוועדות, רואים בפועל ובמוחש שפועל ונוגע גם להרוחניות והרי אמרו רז"ל גדולה לגימה שמקרבת.
בהמשך מתייחס הרבי גם ל"מספר האורחים בכמות ובאיכות כפי האפשרי והרי היום יום סגולה הוא, ולב ישראל בפרט דמגזע אנ"ש, ער ביותר אז לתורת החסידות ולעניני החסידות".
"ברכת חסידים עליהם תבוא"..
"פשט המנהג אשר עיקר ההתוועדות די"ט כסלו הוא באור ליום כ' כסלו, כי הגאולה מהמאסר היתה בעת תפלת מנחה...", כתב הרבי בג' כסלו תשי"ב (אגרות קודש כרך ה' עמ' מח). [עם זה הוסיף (שם): "בכל זה [=זאת] הרי בכמה וכמה מקומות מתוועדים גם באור לי"ט כסלו, וברכת חסידים עליהם תבוא"].
ואכן במרבית השנים שהיה עורך התוועדויות בימות החול היה מתוועד בקביעות במוצאי י"ט כסלו.
ההתוועדות הקטנה
מנהגו בקודש, שנהג הרבי עד שנת תשל"א, היה לעלות לדירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לפני ההתוועדות הגדולה של י"ט כסלו. שם היתה מתקיימת התוועדות קצרה בנוכחות אחדים מזקני החסידים. בהתוועדות אמרו 'לחיים', ניגנו ניגונים והיו דיבורים קצרים [בין המשתתפים היה הרה"ג הרה"ח ר' אפרים אליעזר הכהן יאללעס – כנזכר בגיליון הקודם, ולא כפי שנדפס שם בטעות "בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ"].
חלוקת הש"ס וה'הדרנים'
עד שנת תשי"ב נערכה חלוקת הש"ס בכ"ד טבת, ובשנת תשי"ג החזיר הרבי את המנהג לערוך את חלוקת הש"ס בי"ט כסלו עצמו.
"מובן, שגם מי שביכולתו לסיים כל הש"ס בפני-עצמו בעיון תבוא עליו הברכה ובודאי יעשה כן... אבל נוסף לזה יש לו גם להשתתף בחלוקת הש"ס של כמה-וכמה מישראל, בגלל כל המעלות הנזכרות לעיל", מדברי הרבי ('הדרנים על הש"ס' כרך ב' עמ' תקמה).
במהלך התוועדויות י"ט כסלו נתבארו עניינים רבים גם בחלק הנגלה שבתורה. אולם במיוחד יש לציין את ה'הדרנים' המלאים בפרדס התורה שערך הרבי על סיומי מסכתות, ואותם נהג להשמיע בעת ההתוועדות, וכך הואיל בעצם לשתף את הקהל בלימוד התורה שלו.
הנה רשימה חלקית של המסכתות שהרבי סיים במהלך התוועדויות י"ט כסלו:
תשי"ד, תשט"ו, תשט"ז – סיום מסכת נדה (וסיום הש"ס גמרא).
תשי"ט – עוקצין (וסיום הש"ס משנה).
תשכ"א, תשכ"ב – הדרן על הש"ס.
תשכ"ד – נדה, והדרן על הש"ס.
תשכ"ו – בבא מציעא.
תשכ"ז – נדה (וסיום הש"ס).
תשכ"ח – מכות.
תשכ"ט – יומא.
תש"ל – תמיד.
תשל"א – עבודה זרה.
תשל"ב – בכורות.
תשל"ג – שביעית ושבת.
תשל"ה – תמיד.
תשל"ו – ברכות.
תשל"ז – ברכות.
תשל"ח – עוקצין (וסיום הש"ס).
תשל"ט – ירושלמי קידושין.
תש"מ – עוקצין (וסיום הש"ס).
תשמ"א – ערכין.
תשמ"ב – ברכות (בבלי וירושלמי).
תשמ"ג – נדה וסיום הש"ס.
תשד"מ – משניות ביכורים ומסכתות נדה עוקצין, וסיום הש"ס בבלי וירושלמי.
תשמ"ה – נדה, עוקצין וסיום הש"ס.
תשמ"ו – כנ"ל.
תשמ"ז – עוקצין וסיום הש"ס.
תשמ"ח – ברכות.
תשמ"ט – הדרן על הש"ס (משנה).
פרישת שלום כל המתועדים
באגרות קודש כרך יד עמ' שסג, נדפס מכתב לאחד מחשובי הקהילה היהודית במקנס שבמרוקו:
בנועם קיבלתי מכתב... בו כותב אודות ההתועדות בשמחת גאולתנו ופדות נפשנו היא גאולת רבנו הזקן בעל התניא – פוסק בנסתר דתורה – והשולחן ערוך – פוסק בנגלה דתורה – י"ט כסלו, שבלשון הנשיאים הוא ראש השנה לתורת החסידות ודרכי החסידות...
ומסיים את המכתב ב"בברכה ופ[רישת] ש[לום] לכל אחד ואחד מהמתוועדים בקהילת-קודש גרסיף הנמנים במכתבו...".
ונסיים בלשון הרב באחד המכתבים:
ומובן, אשר העיקר הוא להתעורר בהחלטות טובות, בקביעות עתים לתורה נגלית ודא"ח ברבים, ולחזק דרכי החסידים באהבת רעים.
בברכת החג – המחכה לבשורות-טובות על דבר כל-הנזכר-לעיל. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
