חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:06 זריחה: 6:46 ט"ז בתשרי התש"פ, 15/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הגנן של מערת המכפלה
חיים יהודים

מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1243 - כל המדורים ברצף
האמת תדחה את השקר
יש חדש
מן הכוח אל הפועל
אברהם אבינו
השפלה הכרחית
הניגון האחרון
עלייה מלמטה
הכול לטובה
הגנן של מערת המכפלה
מספר המאזינים

בכל בוקר, אחרי תפילת שחרית ולימוד גמרא בכולל 'מנוחה רחל' שבעיר-האבות חברון, יוצא פסח פינצ'בסקי (59) לעבודתו היום-יומית: גינון במערת המכפלה. "קשה לי לתאר במילים את הכוח שזה נותן לי, כשאני מתחיל בעבודת הגינון במקום הקדוש הזה", אומר פסח במבטא רוסי ניכר. "לאחר כל מה שעברתי בשנות חיי, זה מקומי, זה הבית שלי".

סיפורו של פסח ייחודי, בעיקר משום שהתחיל להתקרב ליהדות כשהוא נושק לגיל יובל. הוא נולד בעיר אודסה שבאוקראינה. "לא ידעתי דבר על יהדותי", משחזר פסח. "רק הגויים, בני כיתתי, דאגו להזכיר לי את דבר היותי יהודי, כאשר מפעם לפעם קראו לעברי 'ז'יד' או הִכו אותי".

הרהורי חרטה

הקריאות האנטישמיות הזכירו לו שהוא יהודי אבל לא עוררו בו שום עניין ביהדותו. כשבגר עסק באילוף כלבים ונעשה מומחה בתחום. "הייתי שופט בתחרויות כלבים ומורה לאילוף כלבים. זה היה עיסוקי שנים רבות", הוא מספר. בשנת תשנ"ב עלו אימו ואחותו לארץ והשתכנו בקריית-ארבע. פסח בחר להישאר באוקראינה.

רק כמה שנים לאחר-מכן, בשנת תשנ"ח, בא פסח לישראל, לביקור משפחתי קצר. "נסעתי באנייה, כי זה היה חווייתי יותר. שהיתי בארץ כמה שבועות ובטרם עזבתי שאלה אותי אימי: 'מה שכחת שם, באוקראינה?'. השבתי לה בחזרה: 'מה שכחתי פה, בישראל?'". כשעלה לאנייה, בחזרה לאודסה, הרגיש הרהורי חרטה. "הרגשתי פתאום משיכה לארץ, אבל הספינה כבר הייתה בדרך ליעדה", הוא מחייך.

הכול מלמעלה

זמן קצר לאחר שחזר לאוקראינה גילה כי מפעל חייו מתרסק מול עיניו. "המצב הכלכלי הידרדר ולאנשים כבר לא היה כסף להשקיע בתחרויות. מצאתי את עצמי מובטל", הוא אומר. לימים, כשילמד את המושג 'השגחה פרטית', יבין כי הכול היה מכוּון מלמעלה. שנתיים לאחר ביקורו הראשון החליטו הוא ורעייתו לעלות לארץ, לצמיתות.

המקום הטבעי למגורים היה ליד אימו, בקריית-ארבע. עד אותו רגע לא ידע דבר על ההיסטוריה היהודית, על חברון ועל האבות. "התחלנו ללמוד יהדות מאלף ממש", הוא מספר. "שמעתי שבמבנה גדול ליד ביתי קבורים האבות של היהודים, אבל לא הבנתי את משמעות הדברים".

השותף נרצח

לצד לימודי היהדות חיפש עבודה קבועה. "בדיוק באותה תקופה אמרו לי שמחפשים גננים בחברון. העניין מצא חן בעיניי, וחברת גינון מקומית קיבלה אותי. לפני כמה שנים מוניתי לגנן הראשי של מערת-המכפלה. אז גיליתי את הזלזול המתמשך של הערבים במקום. הם נהגו לזרוק בקביעות זבל ולכלוך על הדשא הירוק שליד המערה".

לפסח היה שותף, שהיה גם חבר קרוב: יצחק אימס. "השלמנו זה את זה", הוא אומר בכאב. "קשה לתאר את הקשר שהיה בינינו. לפני שלושה חודשים, כשעמדתי בתפילת ערבית, ניגש אליי מנהל העבודה שלי ושאל אם שמעתי על פיגוע הירי. השבתי בחיוב. הוא הביט בי ואמר: 'זה השותף שלך'...". אך למרות הקושי והאבל המשיך פסח במלאכתו. אנחנו תופסים אותו בעיצומה של עבודה. "אני שותל אלף שתילים לקראת פרשת חיי-שרה. יהיו כאן אלפים רבים", הוא מבטיח.

אלף שתילים יפרחו. פסח על רקע המערה


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)