שאלה: האם אפשר להוסיף בקשות אישיות בתפילת ה'עמידה' (שמונה-עשרה)?
תשובה: בתפילת שמונה-עשרה יש שלוש ברכות ראשונות ושלוש ברכות אחרונות, ועוד שלוש-עשרה ברכות אמצעיות בימי חול (בשבת, בחג ובמוסף יש ברכה אמצעית אחת: 'קדושת היום'). הברכות הראשונות והאחרונות עוסקות בשבחו של הקב"ה, ולכן אי-אפשר לבקש בהן על צורכי יחיד (אלא על צורכי ציבור בלבד, כמו 'והשב העבודה' ו'שים שלום'). לעומת זה, הברכות האמצעיות מיועדות לבקשת צרכיו של אדם.
בכל אחת ואחת מהברכות האמצעיות אפשר, לאחר שאומרים את עיקר הברכה, להוסיף בקשות אישיות מסוגה של אותה ברכה. למשל, אם רוצים לבקש על חולה – מבקשים עליו בברכת 'רפאנו'; הזקוק לפרנסה – יבקש זאת בברכת השנים ('ברך עלינו'). בברכת 'שומע תפילה' אפשר לבקש על כל הצרכים, כי היא כוללת את כל הבקשות. אולם בבקשה לצורך יחיד אין להאריך בתוך הברכה, ומי שרוצה להאריך – יעשה זאת ב'אלוקַי נצור' שבסיום התפילה.
על-פי הקבלה "טוב להתוודות ב'שומע תפילה' בלשון יחיד (מלבד הווידוי שבלשון רבים שאחר התפילה), ולשאול [=לבקש] אחר-כך מזונותיו, ואפילו אם הוא עשיר". אך בסידור בעל התניא לא הביא זאת, וייתכן שהוא סובר כי דבר זה שייך לבעלי מדרגה גבוהה בלבד.
יש דברים שדיי לכוון עליהם במחשבה בלבד, כגון מה שמביא אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, שכאשר אומרים בשמונה-עשרה "ואת כל מיני תבואתה לטובה" צריך לכוון לחיטים למצה ולאתרוג (במקום אחד נזכר גם יין לקידוש), ואז ממילא תהיה כל התבואה לטובה.
מקורות: ברכות לד,א. טושו"ע או"ח סי' קיב, קיט ס"א-ב ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"א-ב. וראה כף החיים שם ס"ק ג,ה,טו. לוח 'היום יום' יט תשרי. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
