יש סבורים בטעות כי הגאולה תבוא לאחר תום ששת-אלפי שנות קיומו של העולם הנוכחי. אין זה כך. הגאולה וימות המשיח באים במהלך האלף השישי, ואילו באלף השביעי נפתחת תקופה אחרת לגמרי – תקופת השכר העתידית. בספר הזוהר (זוהר חדש בראשית כא,א) נאמר במפורש שהגאולה תבוא "בשית אלף שנין ולא באשלמותיה" (=באלף השישי ולא בסופו).
הגאולה באה לאחר תקופת הכנה, שנרמזת בפסוק "בשנת שש-מאות שנה לחיי נח... נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו". על כך נאמר בזוהר (וירא, חלק א, קיז,א) כי באלף השישי תתחיל תקומתה של השכינה מעפרה, והדברים יתנהלו בהדרגה. שלב מכריע ייפתח במאה השישית של האלף השישי: "ובשית-מאה שנין לשתיתאה, יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא, ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה" (=ובשש-מאות שנה לאלף השישי ייפתחו שערי החכמה למעלה ומבועי החכמה למטה, והעולם יתתקן להיכנס לאלף השביעי).
פריצת החכמות
הזוהר מדבר אפוא על שני סוגים של התגלויות שיתרחשו בתקופת המאה השישית לאלף השישי: האחד הוא "שערי החכמה למעלה", והכוונה לחכמת התורה, והשני הוא "מעיינות החכמה למטה", שהן חכמות הטבע והעולם.
ואכן, בתקופה זו – שהחלה בשנת הת"ק (לפני כמאתיים ושבעים שנה), עם תחילת המאה השישית לאלף הזה – החלה פריצה עצומה של חכמה ודעת בעולם. נתגלו "שערי החכמה למעלה" – החכמה העליונה, פנימיות התורה, זו תורת החסידות; ובה-בעת פרצו גם "מבועי החכמה למטה" – חכמות העולם, חכמות הטבע, דבר שמצא את ביטויו בזינוק המדעי והטכנולוגי שהחל אז.
[פריצה זו של חכמה הייתה מלווה הרבה עליות ומורדות וחריקות. זה טבעי, בהתחשב באי-בשלותו של העולם לקבל את ההתגלויות הללו בצורתן הטהורה. אולם ביסוד הדברים זאת הכנה של העולם – הן מבחינה רוחנית הן מבחינה גשמית – לקראת ימות המשיח].
אלא שעלינו להבין: הזוהר אומר, שבהתגלותן של חכמות אלה העולם מתתקן לכניסתו אל האלף השביעי, אל ימות המשיח. קל להבין שגילוי פנימיות התורה הוא הכנה לימות המשיח, שהרי אז תימלא הארץ "דעה את ה' כמים לים מכסים", וגילוי פנימיות התורה הוא הכנה לכך; אבל איזה קשר ושייכות יש בין התגלות חכמות העולם לימות המשיח?
האחדות בבריאה
מהעניינים העיקריים שיתחדשו בימות המשיח הוא הייעוד: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר". מוסבר בתורת החסידות, שלעתיד-לבוא יהיה "וראו כל בשר" – הבשר הגשמי, העולם הגשמי עצמו, יחוש שכל מהותו וקיומו הוא הקב"ה.
ההכנה לכך היא בהתגלות של חכמות העולם. מטרתה העיקרית של התגלות זו היא לשרת את הקב"ה, ככל דבר בעולם ש"לא בראו אלא לכבודו" (אלא שכדי שתתאפשר בחירה חופשית יש לאדם אפשרות להשתמש בכוחות האלה למטרות אחרות ואף הפוכות ממטרתם האמיתית!). כאשר יהודי מנצל את החכמות האלה לתורה ולעבודת ה', הוא ממלא את ייעודן האמיתי.
על-כן נתגלו החכמות האלה בזמן הזה, כדי שתהיה ליהודים אפשרות לנצל גם חלקים אלה של הבריאה לתורה ולעבודת ה', ובכך להכשיר את העולם לימות המשיח. דווקא ההתפתחות של חכמות העולם מקרבת אותנו להבנה האמיתית של האחדות האלוקית. בעבר חשבו שכל אחד ואחד מכוחות הטבע הוא כוח נפרד לעצמו, ושהחומר מורכב מיסודות נבדלים. דווקא בימינו אנו יודעים, שבשורש הדברים הכול נובע מנקודה בסיסית אחת, שהיא למעשה ביטוי של האחדות האלוקית (ליקוטי-שיחות כרך טו, עמ' 24). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
