חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:32 זריחה: 6:01 ט"ז באב התש"פ, 6/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

למעלה משינויי הזמנים
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1240 - כל המדורים ברצף
זו תוצאת הכניעה ללחצים
יש חדש
למעלה משינויי הזמנים
תיבת נח
למי אסור להשתכר
תיבת שמואל
העולם מתכונן
בל תוסיף
תיבת נח של נווה-דניאל
בקשות אישיות

כאשר הציף המבול את העולם השתבש כל סדר מהלך גרמי השמים. לא היו יום ולילה, ולא היו עונות שנה. לאחר שנסתיים המבול  נשבע הקב"ה שלא יביא עוד מבול על העולם, ואמר שמעתה "זרע וקציר, וקור וחום, וקיץ וחורף, ויום ולילה לא ישבותו". כלומר, מעתה יתנהלו תקופות השנה בקביעות וללא שינויים.

המילה 'שנה' היא מלשון שינוי, שכן במשך השנה מתחוללים כל השינויים האפשריים. במהלך השנה עוברים את כל שינויי הזמנים: זרע, קציר, קור, חום, קיץ, חורף. ובכל-זאת הקב"ה אומר: "לא ישבותו".

גם אחרי התפילה

האמירה "לא ישבותו" נושאת גם הוראה מרכזית בחייו של כל יהודי. בחיים יש שינויים, תקופות טובות יותר ותקופות טובות פחות, זמנים של עלייה וזמנים של ירידה. אך בכל שינויי הזמנים צריך להיות "לא ישבותו" – עבודת ה' צריכה להתקיים בקביעות ומתוך מסירות-נפש.

למשל, קל יותר לעמוד בתנועה של מסירות-נפש בשעת תפילת שמונה-עשרה, כשהאדם עומד כעבד לפני אדונו והנפש האלוקית מושלת ושולטת בגלוי על גופו. ועל כך מורים ליהודי: "לא ישבותו" – עליו לעמוד בתנועה של מסירות-נפש גם אחרי התפילה, כשהוא עוסק בצורכי גופו ונפשו הבהמית, באכילתו, בשתייתו, בעסקיו וכו'.

כופר בעבודה זרה

מסירות-הנפש מאפיינת את עצם מהותו של יהודי. בתורה היהודים נקראים 'בני-ישראל', ואילו השם 'יהודים' מבטא את מסירות-הנפש הקיימת בלב כל יהודי. הגמרא אומרת שמרדכי נקרא 'יהודי' משום שכפר בעבודה זרה, "שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי". לכן כל עמו של מרדכי מכונה במגילת אסתר 'יהודים', משום שמסרו את נפשם למען הקב"ה.

כשיהודי עומד בתנועה של מסירות-נפש, אין אצלו הבדל בין שעת התפילה ובין השעה שבה הוא עוסק בענייני העולם. בכל עת וזמן הוא מוסר את נפשו כדי לקיים את רצון ה', ולכן עבודתו היא בבחינת "לא ישבותו".

דרכו של היצר

מסירות-הנפש והכפירה בעבודה זרה צריכות להתבטא גם בחיי היום-יום. כל דבר שהוא זר למהותו האמיתית של יהודי הוא בבחינת עבודה זרה. לעיתים היצר מנסה להסיט את היהודי ממילוי תפקידו על-ידי שהוא מושך אותו לעשות דבר טוב, אלא שלא זה התפקיד המוטל עליו באותה שעה.

למשל, כאשר יש צורך לעסוק במצווה שאי-אפשר לעשותה על-ידי אחרים (שזו מצווה הדוחה את כל התורה כולה), היצר מנסה לשכנע את היהודי לעסוק בעניין אחר, אף שהוא טוב ונעלה כשהוא לעצמו. אך כשיהודי עומד בתנועה של מסירות-נפש הוא 'כופר בעבודה זרה' – דוחה על הסף את כל פיתויי היצר ומוסר את עצמו למילוי תפקידו ולביצוע רצונו של הקב"ה, בלי שום שינויים.

(תורת מנחם כרך כה, עמ' 118)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)