יציאה מהמדבר
ארבעת המינים שבלולב הם לשמחת צאתם של בני-ישראל מן המדבר, אשר אינו מקום זרע ותאנה וגפן ורימון, ומים אין לשתות. וציווה הקב"ה לזכר זה לקחת את הנאה שבפירות – אתרוג, והטוב שבעצי בשמים – הדס, והיפה שבעלים – לולב, והטוב שבאילני-סרק – ערבה.
(רמב"ם)
שמחה בשמחה
אם בראש-השנה ובעשרת ימי תשובה אמרו חז"ל שבתוך ה'רעדה' צריך שתהיה שמחה, בבחינת 'וגילו ברעדה', קל-וחומר שבימי השמחה של חג-הסוכות עלינו לשמוח ביותר.
(הרבי מליובאוויטש)
נענוע וזעזוע
'תנועה של תשובה' אין פירושה שהתנועה מביאה את התשובה, אלא שהתשובה מנענעת את האדם ומזעזעת אותו. אחרי התשובה של יום-הכיפורים בא בחג-הסוכות הנענוע והזעזוע.
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
איסוף רוחני
חג-הסוכות הוא זמן איסוף התבואה מהשדה. גם ברוחניות כך: כל התורה המצוות והמעשים הטובים שהאדם מסגל לעצמו בכל ימות השנה, מתאספים יחד בחג-הסוכות.
(שם משמואל)
הראשית תהיה קודש
חג-הפסח נקבע בראשית ימי הקיץ, וחג-הסוכות נקבע בראשית ימי החורף. ללמדנו שכל ראשית והתחלה יש להקדיש לקב"ה.
(יינה של תורה)
גוף טהור
מצוות הישיבה בסוכה, שבה האדם כולו נכנס אל תוך הסוכה, נקבעה לאחר יום-הכיפורים, כי ביום-הכיפורים נטהר גופו של האדם מכל חטא, ואז הוא ראוי להיכנס אל תוך מחיצות המצווה.
(חידושי הרי"ם)
מצטער לא התבטל
"מצטער פטור מן הסוכה" (סוכה כה). הסוכה מסמלת את ביטול היש. אדם מבטל את עצמו, עוזב את ביתו ועובר לסוכה. אך מי שמצטער מוכיח כי עדיין לא הגיע לידי מידת ההתבטלות, ולכן הוא פטור מן הישיבה בסוכה.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
לא תוסף ולא תגרע
"וסוכה תהיה... מחסה ומסתור מזרם וממטר" (ישעיה ד,ו). התורה נתנה לנו רמ"ח מצוות-עשה והזהירה אותנו לבל נוסיף עליהן ולבל נגרע מהן. הכוח לכך הוא מהסוכה, שבחינתה 'מקיף'. רמז לכך בפסוק זה: 'זרם' עולה רמ"ח פחות אחד (247) ו'מטר' עולה רמ"ח ועוד אחד (249). הסוכה היא אפוא המחסה והמסתור מה'זרם', שהוא הפחתה מהמצוות, ומה'מטר', שהוא הוספה על המצוות.
(המקובל רבי לוי-יצחק שניאורסון) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
