מראשית דרכם של ר' ברוך נחשון וזוגתו ועד התיישבותם בעיר חברון לא חסך מהם הרבי את ברכותיו, עצותיו ועידודיו * לעת עתה אין מונעים מבחוץ לכיבוש חברון, על כן יש לבסס את כיבוש חברון ברוחניות, שיועיל לבטל את המונעים זאת מבית... – התבטא הרבי * הורה לו ללמוד בקביעות לפחות שעתיים ביממה * ומי הן הראויות לכינוי "בנות צלפחד"? * רשימה שנייה
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
סדר לימוד יומי
כבר בראשית התקרבותו כתב הרבי לר' ברוך (כ"א שבט תשכ"א):
ובודאי שלהיות יהודי הפירוש הוא הנהגה בחיי היום-יומיים מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצוותיה עליהן נאמר וחי בהם. ובגיל שלו, מעניינים העיקריים – לימוד התורה.
ב'יחידות' בשנת תשכ"ד הורה לו הרבי:
ללמוד בקביעות לפחות שעתיים ביממה, נגלה [וכן] שולחן ערוך בעניינים הנחוצים ליום יום, וכן חומש עם פירוש רש"י; חסידות – במקום שלבו חפץ.
השתתפות בהתוועדויות
בכ"א שבט תשכ"א כתב לו הרבי:
תקוותי שהשתתף בהתוועדות דיום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל, עשירי בשבט, וימשיך מעניינו למשך השנה כולה.
ובמכתב מי"א שבט תשכ"ו שוב נדרש הרבי לנושא, והשאיר זאת בשאלה:
בכמה התוועדויות השתתף מעת נוסעו מכאן?
הסתדרות ופרנסה
ר' ברוך מוסיף לכתוב לרבי אודות ענייניו האישיים וכן אודות חבריו וקרובי משפחתו. הרבי עונה ומייעץ:
בי"א שבט תשכ"ב:
נכונה ההצעה שקיבל מכמה – שישתלם בלימודים הדרושים על מנת להיות מורה מוסמך. וה[רי] ז[ו] פרנסה מתאימה ביחד עם (ועיקר) פעולה בחינוך על טהרת הקודש.
בח' מנחם אב תשי"ט:
במ[ה] ש[כותב] אודות אביו שי' האם יחליף המקצוע שלו – בכלל ההנהגה בכגון דא היא, שלא לעזוב עניין של פרנסה עד שתהי[ה] השערה מבוססת שבהמקצוע בו רוצים להתעסק – פרנסתו מצוי[ה] ע[ל] פ[י] השערה קרובה לודאי.
בח' כסלו תשכ"ג:
הקיוסק – אין כדאי למכור (על כל פנים לעת-עתה).
ברכות והדרכות
בדרך כלל זכה ר' ברוך עם כל קבלת מכתב חדש מהרבי לתוספת ברכה והתייחסות הנוגעת לשעתה, לפני החתימה. הנה כמה מהן:
בי"א ניסן תשכ"ג:
בברכת החג ולבשו[רות] ט[ובות] בכל הענינים שכותבם.
בט"ז אדר תשכ"ו:
בברכה לפרנסה.
במוצאי שבת קודש פרשת פנחס תשכ"ו:
בברכה להסתדרות טובה ולבשו[רות] ט[ובות].
בימי חנוכה תשכ"ז:
בברכה להסתדרות (גם משורש ולשון – סדר, כפשוטו) טובה בקרוב.
בעש"ק אחר חצות, כ"ד טבת תשכ"ז:
בברכה לבשורות טובות ממש.
בכ"א מנחם אב תשכ"ז:
בברכה לסדר ולפרנסה ולבשורות טובות.
בימי הסליחות תשכ"ח:
בברכה להסתדרות טובה בג[שמיות] ור[וחניות].
בט' טבת תשכ"ח:
בברכת מזל טוב ולפרנסה ולהסתדרות.
בכ"א אייר תשכ"ח:
בברכה להסתדרות טובה ולבשורות טובות.
בכ"ח מ"ח תשכ"ט:
בברכה להסתדרות מתאימה וטובה.
בימי חנוכה תשכ"ט:
בברכה להסתדרות מסודרת וטובה.
בי"א שבט תשכ"ט:
בברכת מזל טוב ולחיים מסודרים בגו"ר.
ביום ג' בשבת ב' דחנוכה תשל"ב:
בברכת הצלחה בעניניהם.
בח"י אלול תשל"ד:
בברכת כ[תיבה] וח[תימה] ט[ובה] ולבשו[רות] ט[ובות] תמיד כל הימים.
בי"א ניסן תשמ"ה:
בברכת החג ולהצלחה.
בימי אלול תשמ"ה:
בברכה לבריאות ולהצלחה.
בי"ג מר-חשון תשד"מ:
בברכה להצלחה ולבשו[רות] ט[ובות].
מתקרב קץ גלותנו
בחודש ניסן תשכ"ח נמנו ר' ברוך נחשון וזוגתו עם המתיישבים הראשונים בחברון. מאז נקשרו חייהם בעיר האבות כשהם זוכים לעידודיו של הרבי מפעם לפעם.
בקיץ תשכ"ח כותב הרבי לר"ב נחשון שי' וזוג' תי':
ויהי רצון שירבו – הוא וחבריו שי' שבחברון – בתורה (הנגלה והחסידות) ובתפלה ברעותא-דליבא בעיר האבות שעל-ידי זה יבססו כיבושה ברוחניות, וככתוב לעיל זוהי גם כן הדרך לבטל המונעים מבית לכיבושה לצמיתות כפשוטה (כי מונעים ולוחצים מבחוץ אין – לעת עתה על כל פנים – כי אם קול עלה נידף).
שהרי מתקרב קץ גלותנו, שבארץ הקודש תבנה ותכונן ובחוץ-לארץ גם יחד.
בנות צלפחד
גב' נחשון נמנתה עם קבוצת הנשים וילדיהן שנכנסו בשנת תשל"ט להתגורר בבית הדסה.
במהלך התוועדות סיפר הרבי על מכתב שקיבל מהנשים, שאותן כינה 'בנות צלפחד', והביע בפומבי את מעלת מסירות נפשן.
כנראה בהמשך לאותו אירוע, זכתה לקבל את האיגרת הבאה:
ב"ה, ט"ו אלול, ה'תש"מ
ברוקלין נ.י.
מרת שרה תחי' נחשון
ברכה ושלום!
אף שכמובן נכללת היא במכתבי לכל המארגנות כינוסי נשי ובנות חב"ד בא[רץ] ה[קודש] ת[בנה] ו[תכונן], אבל כיוון שחשיבות מיוחדת לחברון עיר הקודש, עיר האבות, מאשר אני גם בנפרד קבלת מכתבה, ויחולו עלי[ה] ועל כל בני ביתה שיחיו כל הברכות האמורות במכתב הנ"ל, ובנקודה פנימית, שביחד עם בעלה שי' יגדלו ילידיהם לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך מנוחה ושלוה בשמחה ובטוב לבב.
בברכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה ולבשורות טובות (חתימת יד קדשו).
 .
"ת"ח על הבשו"ט משיעורים בתורה ועל-דבר הציורים...". | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
