נושאים נוספים
	התקשרות 833 - כל המדורים ברצף
	הפיכת הבלתי רצוי על-ידי שורשו שבקדושה
	נחמה אמיתית בראיית בית המקדש
	"מודה אני"
	פרשת מטות-מסעי
	"דע מה למעלה ממך"
	הלכות ומנהגי חב"ד

לכל אדם מ"ב מסעות מאז לידתו, אשר על-ידם יוכל לעלות מחיל אל חיל, אלא שבבחירתו החופשית עלולים חלקם להיות באופן בלתי רצוי * גם חטא העגל, תחילתו היתה עניין נעלה של הסתכלות במרכבה העליונה – אלא שגרמו במעשיהם לירידה גדולה * וכך גם ימי בין המצרים: בכוחנו להפכם לעניין הנעלה שבהם, "נחלה בלי מצרים" * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. אודות¹ מ"ב המסעות שבפרשת מסעי, אומר הבעל שם טוב², שישנם כולם בכל אחד מישראל, במשך שנות חייו: "אשר יצאו מארץ מצרים"³ – לידת האדם, ואחר כך במשך ימי חייו – שאר המסעות, עד שבא לארץ החיים העליונה.

ואף-על-פי שבין המסעות ישנם מסעות שהם היפך הרצון העליון, ולכאורה, איך אפשר לקבוע סדר שבחיי כל אחד ואחד מוכרחים להיות עניינים היפך הרצון? – הרי זה מובן על-פי ביאור הבעל שם טוב, שהמסעות עצמם הם קדושה, אלא (כיוון שניתנה בחירה, הנה) מצד מעשיהם נעשו העניינים היפך הטוב. אבל כאשר בחירת האדם היא כדבעי, "ובחרת בחיים"⁴ (והרי יש גם נתינת-כוח וסיוע על זה, שהרי התורה אומרת לו "ובחרת בחיים"⁵), אזי כל המסעות הם – עליות מחיל אל חיל בקדושה.

ומביא לדוגמא המסע ד"קברות התאוה", ש"שם קברו את העם המתאוים"⁶, שענינו בקדושה, ובמדריגה נעלית בקדושה – מדריגה שלא שייכת תאווה, היינו, לא זו בלבד שבפועל אין תאווה, אלא "קברו גו' המתאוים", שאין זה בגדר שתהיה שייכת תאוה. אלא מצד התערבות ה'לעומת-זה' הרי זה בא בציור היפך הטוב (עד כאן תוכן הביאור).

ומזה – בנוגע לעניין מ"ב המסעות כפי שהם בחיי האדם הישראלי:

המסעות ועניינים שהיו עד עתה – יודעים כבר איזה עניינים נוצלו לטוב ואיזה להיפך; אבל בנוגע מכאן ולהבא, המסעות שצריכים עדיין לעבור אותם – יש לו את הבחירה והציווי לנצל את כל מסעותיו בקו הטוב.

ובפרט מצד עניין "ובחרת בחיים" – "אילנא דחיי"⁷, פנימיות התורה, שהיא מגלה את הטוב שבכל עניין ומהפכת גם את הלא-טוב – לסם חיים⁸.

ב. וכן הוא בנוגע לעניין בין המצרים (שבימים אלו קורין לעולם פרשת מסעי⁹), שהעניינים שגרמו לבין המצרים, הנה לולי התערבות הלעומת-זה, היו יכולים לנצלם בעבודה נעלית¹⁰ בקדושה.

ובדוגמת חטא העגל, שהוא השורש של כל החטאים שלאחריו – הרי ידוע¹¹ שהחטא בא מזה שבני-ישראל התבוננו במרכבה (וב"פני שור" שבמרכבה) בשעת מתן תורה. ונמצא, שאפילו עניין כזה שיכול לגרום לחטא גדול ביותר, עד לחטא העגל – הנה כאשר ישנו "ובחרת בחיים", אזי מונעים את החטא, ויתירה מזה, שמנצלים העניין במדריגה נעלית בקדושה, עד להתבוננות במרכבה ואלפי שנאן וכו'¹² – למעלה ממה שראה יחזקאל בן בוזי¹³.

ועל דרך זה מצינו גבי ירבעם בן נבט – שנזכר במשנה¹⁴ כדוגמא למי שחטא והחטיא את הרבים – כדאיתא בגמרא¹⁵ שהיה שונה ק"ג פנים בתורת כהנים; "וימצא אותו אחיה השילוני .. והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה"¹⁶, "שחידשו דברים שלא שמעה אוזן מעולם"¹⁷. אלא שעל-ידי התערבות הלעומת-זה נעשה אצלו הדבר בקצה היותר הפכי (ק"ג בגימטריא עגל¹⁸). אבל מובן, שעל-ידי "ובחרת בחיים" היה יכול לנצל אותו השכל באופן נעלה ביותר.

וכמו כן בנוגע ל"בין המצרים", שהעניינים שגרמו לכך, הנה לולי התערבות הלעומת-זה היה יכול לבוא מהם עניין נעלה בקדושה.

וגם לאחרי התערבות הלעומת-זה, הנה על-ידי תשובה אזי זדונות נעשים כזכיות¹⁹; על-ידי תשובה – "מיד הן נגאלין"²⁰, בגאולה השלימה,

והימים האלו יהפכו לששון ולשמחה; על-ידי "בין המצרים" נגיע ל"נחלה בלי מצרים", שתתגלה בקרוב על-ידי משיח צדקנו.

ג. וזהו גם כללות עניין שבת מברכים חודש אב:

אף-על-פי שעד עתה נוצלו ימים אלו בקו ההפכי, שלכן, "משנכנס אב ממעטין בשמחה"²¹ – הנה מצד עניין "ובחרת בחיים" יכולים לפעול שיהיה עניין של "מנחם-אב", לנחם ולבטל את העניינים הבלתי-רצויים של חודש אב,

– כולל גם העניינים הבלתי-רצויים שבפרשת המסעות, ובלשון רש"י³ (ממדרש²²) "כאן חששת את ראשך וכו'", ועל דרך זה העניינים הבלתי-רצויים שבתחילת פרשת "אלה הדברים" שקורין במנחה, מ"במדבר" עד "ודי זהב", כפירוש רש"י "מנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן" –

וכפירוש הפנימי במאמר רז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה", ש"ממעטין" העניינים הבלתי-רצויים של חודש אב – "בשמחה"²³, על-ידי שמחה של מצווה, כי, שמחה פורצת גדר²⁴, ולכן על-ידי שמחה של מצווה, ובפרט כאשר השמחה היא באופן של "ופרצת", מבטלים את כל ההגדרות וההגבלות, ועד שמנצלים את עניין "בין המצרים" לעשות ממנו "נחלה בלי מצרים", והיינו, שמן המיצר היותר תחתון באים למיצר היותר עליון, מרחב העצמי,

כפי שיתגלה כאשר הימים האלו יהפכו לששון ולשמחה, במהרה בימינו.

(מהתוועדות ש"פ מטות-מסעי, ה'תשי"ט. תורת מנחם כרך כו עמ' 153-155)

__________________________

1)    מכאן עד סוס"ב – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1083 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.

2)    הובא בספר דגל מחנה אפרים ריש פרשתנו (מסעי).

3)    ריש פרשתנו (מסעי).

4)    נצבים ל, יט.

5)    ראה סה"מ תרפ"ט ע' 74. וש"נ. סה"ש תש"ג ע' 63. וראה גם תו"מ חי"ח ע' 150. וש"נ.

6)    בהעלותך יא, לד.

7)    זח"ג קכד, ב (ברע"מ).

8)    ראה תניא אגה"ק סכ"ו. קונטרס עץ החיים פי"א ואילך.

9)    ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (רצז, א), וריש פרשתנו (שסו, א).

10) כמובן מגודל הנפילה.

11) ראה שמו"ר פמ"ב, ה.

12) תהלים סח, יח.

13) ראה יל"ש יתרו רמז רפו בתחלתו.

14) אבות פ"ה מי"ח.

15) סנהדרין קג, רע"ב.

16) מלכים-א יא, כט.

17) שם קב, א.

18) מאה קשיטה (להרמ"ע מפאנו) ספ"ח. ל"ת להאריז"ל מלכים שם יב, כח. וראה הגהות הרח"ו לזח"ב קסו, ב. קה"י (לבעהמח"ס מלוא הרועים) ערך עגל וערך ש"י עולמות.

19) יומא פו, ב.

20) רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.

21) תענית כו, רע"ב (במשנה).

22) תנחומא פרשתנו (מסעי) ג. במדב"ר פכ"ג, ג.

23) ראה מאור ושמש פ' וישב (עה"פ לט, ב). וראה גם תו"מ ח"ג ע' 256. ועוד.

24) ראה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך. ועוד.