חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:39 זריחה: 6:28 כ' באלול התשע"ט, 20/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עניית דבר שבקדושה בעת הלימוד
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות 832 - כל המדורים ברצף
מסירת נפש – כלי לגילויי העתיד לבוא
מבטו של משיח פועל פעולתו
"ברכה אחרונה" על הגלות...
פרשת פינחס
ויהי מורא שמים עליכם
עניית דבר שבקדושה בעת הלימוד
הלכות ומנהגי חב"ד

שאלה: היושב בבית הכנסת ולומד מאחורי מחיצה האם צריך לענות לדברים שבקדושה ששומע ?

ממה שכתבו הפוסקים1 יוצא, שיש חילוק אם אדם נמצא באותו חדר שבו המניין מתפלל, שאז צריך 2 לענות על קדושה, ברכו, מודים וברכת כוהנים3, גם אם לומד4 (מה שאין כן אמן5), ובתלמוד תורה דרבים פטורים מלענות, אבל בחדר אחר יכול (וכדאי) לענות6 על עניינים אלו, ואם לומד פטור מלענות7.

ולפי זה יוצא שכאשר הופכים את החדר לשני חדרים על-ידי עשיית מחיצה, הלומדים בצד השני אינם צריכים לענות.

ובפרטות: כתבו הפוסקים8, שלצירוף עשרה למניין, גם העומדים אחר וילון שפרסו אותו לצניעות מצטרפים9, אבל אם הניחו מחיצה לשם מחיצה להפוך החדר לשני חלקים, אזי העומדים מאחוריו אינם מצטרפים למניין, אם אינם רואים אלו את אלו10.

הרי שלדבריהם, אם מניחים מחיצה באמצע חדר כדי שתחשב כמחיצה גמורה וכחדר נפרד, אם כן אין צריכים לענות לדברי הקדושה אם לומדים.

אלא שלכאורה אין לעשות מחיצה כזאת בשבת, על-פי מה שכתב אדמו"ר הזקן11 שהעושה מחיצה בשבת בשביל לחלק המקום לשתי רשויות – אסור. וגם כאן הרי עושה המחיצה בשביל שלא יצטרך לענות בשעת הלימוד.

ואולי אפשר לומר שמכיוון שלכאורה האיסור הוא רק על המניח את המחיצות12, ואם כן יש להציע שהמניח יתכוון שמניחם לשם צניעות בעלמא, שלא יראו זה את זה, וזה מותר, והלומדים יכוונו (אחר כך) שבשבילם המחיצה היא כמחיצה גמורה13, ואזי אינם צריכים לענות.

סיכום: אם המחיצה משמשת כמחיצה גמורה ולא רק להסתרה, נחשב כחדר בפני עצמו ואינו צריך לענות על הדברים שבקדושה ששומע, אלא שלכאורה אין לעשות מחיצה כזאת בשבת.

הרב שבתי יונה פרידמן, עיה"ק צפת

______________

1)    ראה הנסמן בפסקי תשובות סי' קכ"ד אות ח וסי' קכ"ה אות ה וסי' רט"ו אות ד ובשו"ע הקצר פכ"א ס"ח.

2)    ונראה שכך היא גם שיטת אדה"ז שכתב (סי' קכ"ה ס"ד) "הנכנס לביהכ"נ .. חוזר ועונה עמהם". וגם אם עוסק במשהו אחר כל זמן שיכול לענות צריך לענות, ולכן פסק בסדור (הלכות תפילין) שבין הנחת תפילין של יד לשל ראש "מותר להפסיק ולענות . . שלא לבטל מעניית דבר שבקדושה", ומזה לומד הרבי (אג"ק חט"ו עמ' קפה, שערי הלכה ומנהג  ח"א עמ' סט) שמשמע שחובה להפסיק ולענות. וראה בזה בספר הפסק בתפילה עמ' 109.  

3)    בסידור (הלכות תפילין) לא כתב אדה"ז שמותר להפסיק בין תפילין של יד לראש לאמירת מודים (וברכת כהנים), ויש שלמדו (הפסק בתפילה פ"ב ס"ט ופ"ד ס"ב סק"א) שאין לענות מודים בין יד לראש, אלא שאפ"ל שאולי אדה"ז סמך על מה שכתב בשו"ע הלכות ק"ש (סי' ס"ו ס"ה) שמותר לענות למודים (וברכת כהנים – שו"ת אג"מ ח"ד סכ"א), ובפרט שאפשר לומר שנדון דידן דומה לאוחז באמצע ברכות ק"ש שצריך לענות על מודים וברכת כהנים.   

4)    ואם ישנם הרבה מנינים ומפריעים ללימוד, כתב בשערים המצוינים בהלכה (ס"כ ס"ק א) שאין צריך לענות כלל.

5)    ושם כתבו דאמן יש"ר בכלל הפטור, וצ"ע מהי שיטת אדה"ז בזה, דבסידור לגבי הפסק בין יד לראש כן הזכיר עניית קדיש (איש"ר).

6)    וכ"כ גם אדה"ז (סי' נ"ה סכ"ב) ש"אם היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש או קדושה, יכול לענות עמהם כל השומע קולם, אפילו הוא בבית אחר לגמרי".

7)    ואף שהובא לעיל (הערה 2) שאם מותר לענות אזי חובה להפסיק ולענות, יש לומר שכל זה רק אם נמצא באותו חדר שאז יש חובה לענות, אבל אם זה חדר אחר ואין מראה זלזול בזה שאינו עונה, לכן אינו חייב לענות (אבל כדאי) ואם לומד אינו צריך כלל לענות. ולפי זה יוצא, שאדם המניח תפילין בביהכ"נ ושומע דברים שבקדושה מחדר סמוך, בין יד לראש, לא יענה.

8)    משנ"ב סי' נ"ה ס"ק מ"ט, כה"ח שם אות סט ופסקי תשובות שם אות כה.

9)    וכל זה אם רוצים להצטרף, אבל שתי מנינים שמתפללים באותו חדר גם אם אין מחיצה כלל ביניהם אין מצטרפים אחד לשני וכל אחד צריך דוקא את המנין שלו (פסקי תשובות סי' נ"ה אות כב), וכן אינם צריכים לענות על דברי הקדושה של המנין השני (משנ"ב סי' קכ"ד ס"ק ג ואשי ישראל פכ"ד הערה סב).

10)  ואולי אפשר לומר שגם לשיטות אלו שסוברות (ראה הנסמן בפסקי תשובות סי' נ"ה שם ובשו"ע הקצר פכ"א ס"ז) שכשאין גובה המחיצות מגיעות עד התקרה מצטרפים העומדים מאחורי המחיצה, כל זה לגבי צירוף למניין שרוצים להצטרף, ומכיון שסוף כל סוף אנשים קוראים למקום כזה חדר אחד לכן מצטרפים, מה שאין כן לגבי עניית דברים שבקדושה גם אם לא יענה עמהם אינו נראה כפורש מהציבור כיון שיושב במקום נפרד ואין רואים אותו (ולפי זה גם אחרי וילון אינו צריך לענות, אבל מצד שני אולי אפשר לומר שמכיוון שנקרא אותו חדר, גם אם יושב אחר מחיצה נקרא שפורש מהציבור אם לא עונה עמהם).

11)  שו"ע סי' פ"ז ס"ד וסי' שט"ו ס"ג .שמירת שבת כהלכתה פכ"ד ס"ל ואילך.

12)  דאם מותר לחלק רשות על הוספה לטפח שקיים (שם סי' שט"ו ס"ה) כל שכן שמותר לכוון שהמחיצה שקיימת כבר תחלק הרשות.

13)  ראה שמירת שבת כהלכתה פכ"ד סל"ז שמותר להעמיד מחיצה מתקפלת בין שתי מיטות בבית רפואה, כיון שאינה באה להתיר דבר (אלא לצניעות), ואחר כך יכול להשתמש בה כמחיצה המתרת כדי שיוכל להתפלל שם. עיי"ש. ולפי זה אולי אפשר לומר שגם המעמיד המחיצות בעצמו יוכל לכוון אח"כ שיהיו מחיצות גמורות, כיון שבתחילה לא היה צריך שיהיה כחדר בפני עצמו אלא רק אח"כ כאשר המניין אומרים הדברים שבקדושה. ועצ"ע.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)