חיזוק האמונה
"ויקחו אליך פרה אדומה" (במדבר יט,ב). מפרש רש"י: "תבוא פרה ותכפר על העגל". חטא העגל נבע מחוסר אמונה, וכמענה על כך ניתנה מצוות פרה אדומה, שהיא חוקה, ללא טעם, וקיומה הוא אך ורק מתוקף האמונה.
(רבי יצחק מוורקה)
שתי שערות וחוט שערה
"פרה אדומה תמימה" (במדבר יט,ב). הפרה צריכה להיות "תמימה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות – פסולה" (רש"י). בתמימות של הפרה פוסלות שתי שערות, אבל בתמימות הנפש של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" אף כחוט השערה פוסל.
(חידושי הרי"ם)
צריך עול
"אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול" (במדבר יט,ב). אם נמצא אדם מישראל הסובר שאין בו מום, שהוא כליל השלמות, סימן שלא עלה עליו עול מלכות שמים. לכן אין הוא יודע מה רבים מומיו.
(החוזה מלובלין)
סיגים והשפעות זרות
"אשר לא עלה עליה עול" (יט,ב). אין ברייה כשרה לשמש מכשיר לטהרה אלא קודם שעלה עליה עול של אחרים, שעדיין לא דבקו בה סיגים חיצוניים וכל מיני פסולת מן החברה והסביבה.
(הרב שלמה-יוסף זוין)
דבר והיפוכו
בפרה אדומה מוצאים דבר והיפוכו: מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים. אף בתורה מצאנו כעין זה, שאם זכה – נעשית לו התורה סם של חיים, ואם לא זכה – נעשית לו סם של מוות.
(רבי דוד מללוב)
הפרה והגלות
"פרה אדומה זו גלות אדום" (פסיקתא). גם בגלות יש המאפיינים של הפרה האדומה. מצד אחד 'מטהרת טמאים' – הקשיים בגלות בין האומות מביאים לידי חיזוק הקשר ליהדות ולידי אחווה הדדית, ומצד שני 'מטמאת טהורים' - קשיי החיים בגלות גורמים לפעמים לירידה רוחנית ולהתכתשות פנימית, בבחינת "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם".
(רבי יוסף-שאול נתנזון)
דרך המיצוע
"ולקח הכהן עץ ארז ואזוב... והשליך אל תוך שרֵפת הפרה" (במדבר יט,ו). 'ארז' רומז לגאווה, ו'אזוב' לענווה ולשפלות. שתי המידות אינן יפות לאדם, ולשתיהן יפה השרֵפה. כשם שאין אדם רשאי להיות בעל גאווה, כך אין לו להיות שפל-רוח יותר מדיי. על האדם ללכת בדרך המיצוע.
(כלי יקר)
שני כיסים
רבי מנחם-מנדל מקוצק אמר: צריך שיהיו לו לאדם שני כיסים, באחד "ואנוכי עפר ואפר" – בחינת 'אזוב', ובשני "בשבילי נברא העולם", בחינת 'ארז'. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
