החניות והנסיעות של בני-ישראל במדבר היו בהוראה ברורה של הקב"ה: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו". כאשר הענן עלה מעל המשכן, זה היה אות לפירוק המשכן ולהתחלת המסע. כשהענן ירד ושכן במקום מסויים, זה היה אות לחנות ולהקים שם את המשכן.
הפסוק הזה מופיע בדיון בגמרא בעניין מהותה של מלאכת סתירה האסורה בשבת. ההלכה היא שהעונש על חילול שבת ניתן רק למי שעשה מלאכה שנועדה לתקן, ולא למי שקלקל. לכן מי שהרס בית בשבת אינו מתחייב, כי הוא עשה מלאכה של הרס ולא של תיקון. אבל אם זו הייתה מלאכה של 'סותר על-מנת לבנות' – הוא מתחייב, כי הסתירה וההרס אינם קלקול אלא מטרתם לתקן ולבנות.
הרס במקומו
הטעם לכך הוא, שהמלאכות האסורות בשבת נלמדו ממלאכת המשכן, ומלאכה שעניינה הרס וסתירה לא הייתה לה תועלת במשכן. לכן אין המלאכה הזאת בעלת חשיבות, אלא אם כן זו הריסה לצורך בנייה.
בעניין זה מובאת בגמרא דעתו של ר' יוסי, ש"סותר על-מנת לבנות במקומו" – זה נחשב 'סותר על-מנת לבנות', אבל אם האדם "סותר על-מנת לבנות שלא במקומו" – אין זה 'סותר על-מנת לבנות'. כלומר, אם האדם הורס בית כאן כדי לבנות בית במקום אחר, אין רואים את ההרס חלק מהבניין, אלא זה הרס של קלקול.
מתבטלים ההבדלים
שואלת על כך הגמרא: הלוא את המלאכות האסורות בשבת אנו למדים מהמשכן, ושם פירוק המשכן היה כדי "לבנות שלא במקומו", שהרי היו נוסעים מאותו מקום ומקימים את המשכן במקום אחר.
משיבה הגמרא, שהואיל ופירוק המשכן והקמתו נעשו על-פי ה', הרי זה בבחינת 'סותר על-מנת לבנות'. וכפי שהמפרשים מסבירים, שכאשר הדברים נעשים בהוראת הקב"ה, אין לאדם דעה משל עצמו, "וייתכן שיאמר להם (הקב"ה) שובו חנו במקום שסרתם". במצב כזה מתבטלים כל ההבדלים שבין המקומות, אל מול הציווי האלוקי שהוא למעלה מן המקום.
למעלה מהגלות
מכאן אפשר ללמוד דבר גדול על משמעות הגלות. ידוע הפתגם: "לא מרצוננו גלינו מארץ-ישראל, ולא בכוחותינו-אנו נשוב לארץ-ישראל. אבינו מלכנו הִגְלָנו, והוא יתברך יגאלנו". הגלות והגאולה הן כמו המסעות במדבר, שהם "על-פי ה'", וממילא הרי זה ברשותו ובבעלותו של הקב"ה.
נמצא שגם בזמן הגלות היהודים עומדים בעצם למעלה מהגלות ולמעלה ממגבלות המקום. כל מה שעובר עלינו הוא חלק מרצונו של הקב"ה, ומכיוון שהקב"ה הוא למעלה מן המקום, גם אנו איננו מוגבלים באמת במגבלות המקום. יש ליהודי הכוח, מצד נשמתו, להעמיד את עצמו במעמד ובמצב העליון ביותר – כמו בקודש-הקודשים, ביום-הכיפורים, בעת העבודה המקודשת ביותר, עבודת הקטורת.
(תורת מנחם כרך יד, עמ' 183) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
