חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:01 זריחה: 6:28 ז' בניסן התש"פ, 1/4/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

באתי לגני...
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 824 - כל המדורים ברצף
להיות למעלה מהעולם על-ידי ההתעסקות בענייני העולם
גאולה בשובה ובנחת
באתי לגני...
פרשת בהר-בחוקותי
"בעשרה מאמרות נברא העולם"
הלכות ומנהגי חב"ד

הרבי מעלה על נס את חשיבות עבודת החינוך, ודווקא עם הגיל הרך ביותר * מעודד לבחור גננות כמקצוע, ומעורר את הגננות על האחריות הגדולה שבידן בהחדרת קדושה ומנהגי ישראל בדרך הנחקקת ביותר * מענה הרבי לקהילת אנ"ש שביקשה להקים 'חדר' שאינו מתאים לשאר הילדים * ומה אמר הרבי על הקמת עוד גן בחולון

להגן על השתיל ממזיקים

הגב' רחל זמיר שימשה למעשה אחת הפעילות הגדולות בתחום החינוך בגיל הרך בארץ הקודש. במכתבו של הרבי מערב ט"ו בשבט תשכ"ה, הפונה "לילדים היקרים שי'", הוא כותב:

ובכל ילד וילדה ראה [=כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ] שתיל העתיד לגדול ולהיות עץ פרי הדר נושא פירות טובים ונחמדים. אמנם, דבר זה תלוי ברצונם ועבודתם של הילד והילדה, והמשל לזה הוא האילן. כשנוטעים גרעין או שתיל רך, צריך לשמור עליו מעשבים רעים וכל מיני מזיקים ולהספיק [=לספק] לו מים וכולי, עד אשר יגדל ויהיה לאילן נושא פירות טובים.

והוא הדבר בכל ילד וילדה, אשר אמר השם יתברך על-ידי נביאו שהם "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר". והנה הבורא יתברך נטע בתוככם נשמה קדושה, חלק אלוקה ממעל ממש, ועליכם לשמור "גרעין" אלוקי מעשבים רעים ומזיקים, זאת אומרת מחברים בלתי הגונים, ולהספיק לו מים חיים ואין מים אלא תורה, תורת חיים ומצוותיה שחיים הם לעושיהם. ואזי ייתן ויחזור וייתן לכם השם יתברך ברכתו שתצליחו להיות "אילנות" נושאי פירות טובים ומשובחים, לשמחת הוריכם ומוריכם ולגאון ולתפארת עמנו, עם בני-ישראל.

מסר מיוחד זה נכתב לילדים ששיגרו ציורים ופדיון נפש לרבי (צילומו בספר 'שליחות חיי', תש"ס, עמ' 174). הרבי מתייחס לכך בפתח המכתב:

קיבלתי בשמחה את הציורים שלכם עם מכתב המורה והגננת שלכם מרת רחל שתחי' זמיר.

לגן השפעה אף בדברים הבסיסיים ביותר

בי"ט טבת תשט"ו (אגרות קודש כרך יו"ד עמ' רמב) כותב הרבי לאחד ממנהלי מוסדות חב"ד:

לאחרי שתיקתו הארוכה נתקבל מכתבו מב' טבת. ונהניתי ממה שכותב דגם הם רואים שיש יכולת ואפשר להגדיל הישיבה וענייניה ביותר וביותר. ובפרט נהניתי ממה שכתב אודות פתיחת הגן ילדים שגודל העניין בזה אין לשער, וכידוע גם במאמרי רז"ל בענין הבל תינוקות של בית-רבן.

ובפרט שבימינו אלה הנה גם לימוד האותיות והנקודות, ובהנהגות ביראת שמים – על מוסד חינוך לעשותם, כי לא תמיד יש לסמוך על ההורים, שהתעסקו בהנ"ל בזמן הש"ס ואפילו בזמן השולחן-ערוך ונושאי-כליו. ומה שכתב שיש מעצורים וכו' – הנה לפלא שכל מעצור עושה עליו רושם גדול כל כך, אף שגם בעיני בשר רואים אז די שווערע איז מען שוין איבערגעקומען [= שאת הקשיים הגדולים כבר הצליחו לעבור].

"טוב שתבחרי להיות גננת"

בי"א סיון תשי"ז (אגרות קודש כרך טו ע' קצא) כותב הרבי לצעירה:

במענה על מכתבך ממוצאי שבת קודש בו את כותבת אודות שאיפותייך בהנוגע להסתדרותך בעתיד, ושואלת במה תבחר.

ולדעתי טוב שתבחרי להיות גננת, שבתקופתנו גם זכות הרבים במקצוע זה, חינוך בני-ישראל בדרך התורה והמסורה, וכשתכיני את עצמך בחפץ למקצוע זה בודאי תצליחי, וכדאי להקדיש לזה כל הזמן הדרוש להכנה מבוססה ומסודרה, כיון שנוגע להצלחת העבודה בעתיד.

הקניית מנהגים דרך ההרגלים

לגננת מתחילה כותב הרבי בתחילת חורף תשי"ז (אגרות קודש כרך יד עמ 'עא):

ב"ה, י"א מ"ח, תשי"ז, ברוקלין.

ליבא תחי' [רימלר]

ברכה ושלום!

במענה להודעתה אשר קבלה משרה בתור גננת לחינוך בנות ישראל על טהרת הקדש.

יהי רצון שתהיה הקבלה בשעה טובה ומוצלחת לחנך את המושפעים ומחונכים על יסודי תורתנו תורת חיים דברי אלקים חיים שיגדלו להיות לשם לתהלה ולתפארת.

ובודאי למותר להדגיש גודל הענין דחקיקת דתי ומנהגי ישראל בזכרונם של בני-ישראל, ואף כי בגיל דגן ילדים אין זה בא בדרך לימוד, הרי רואים במוחש אשר בילדים קטנים אדרבה הרגילות בדיני ומנהגי ישראל קובע יותר מאשר לימוד בדינים ומנהגים אלו.

ובפרט אם למילוי הדינים ומנהגים אלו מצרפים איזה סיפור וביאור מתאים להבנת הילדים המטעים להם את הדין והמנהג.

בטח שיש לה קביעות עתים [=בלימוד התורה] בעצמה ולא רק לחזור על מה שלמדה מכבר, אלא גם להוסיף על זה, ובפרט שההשגחה העליונה העמידתה בתפקיד נעלה ואחריותי [=בעל אחריות] כהאמור, הוא החינוך יהודי מסורתי.

חסיד מעמיד עצמו בסכנה כדי להציל אחרים

בשנת תש"י התעוררה התלבטות בקרב אנ"ש במונטריאול בקשר להקמת גן ילדים או 'חדר'. ככל הנראה עמדה אז על הפרק שאלת הצטרפותם של ילדים ממשפחות שלא מאנ"ש, אשר הוריהם עדיין לא חפצו ב'חדר', אך ניאותו להכניס את ילדיהם לגן של חב"ד. השאלה היתה אם למענם יש לוותר על אופי של 'חדר'.

הרבי פסק לחיוב. הוא הורה שבשעות שאחרי הגן יפתח 'חדר' למעוניינים, אך העיקר שגם הילדים שהוריהם עדיין לא מוכנים ללימודי 'חדר' בלבד ילמדו בגן.

הנה הדברים מפי כתבם (ג' מנחם אב ה'שי"ת – אגרות קודש כרך ג' עמ' שנו):

בנוגע לשאלת גן הילדים, דיברתי פה בארוכה עם אורחי מאנטרעאל ובטח מסרו הדברים כמו שהם. וקוטב הדברים, אשר בזה מחולקים ליובאוויטש ואונגארן, שהאחרונים אחזו בשיטת ההתבדלות וליובאוויטש לא כן עמם. פשיטא אשר אין פירוש הנהגה זו חיבור בכל הענינים, אבל כללות התנועה היא, מיטנעמען יענעם מיט זיך [=לקחת את הזולת עמו יחד], אף שעל-ידי זה מוכרח הוא ללכת לאטו. ומה שנבדלו מים העליונים מן מים התחתונים נקרא מחלוקת, ואי אפשר לכתוב אז כי טוב. ויעויין בלשון רז"ל (ב"ר פ"ד ו'): מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו (התורה מעידה שהיא לתקוני של עולם[)] ובכל זה אין בה כי טוב.

וידוע הכלל דניחא ליה לחבר ליעבד אסורא זוטא כדי להציל מאיסורא רבה (עירובין לב: ובתוס' שם. שד"ח כללים ו, כ"ו). ופירוש לשון חסיד – שמעמיד עצמו בסכנה כדי להציל חברו. והרבה יש להאריך בזה. ואמרתי להם שאחרי שעות הגן ילדים יקבעו חדר וכיוצא-בזה.

וכן יעשו שאר הענינים שאפשר לעשות מבלי להכריח את ילדי קאנאדא.

להיזהר מתחרות לא רצויה

בשנת תשט"ז שאלו את הרבי נשות חב"ד בני ברק על רעיון לייסד גן ילדים במעברה. הרבי השיב (אגרות קודש כרך יב עמ' רח):

במה שכותבות אודות יסוד גן במעברה, הנה אף כי בכלל נכון הדבר, אבל יש להזהר בזה מעניני השגת גבול גן חרדי הנמצא בקירוב מקום, ואף כי על-פי דין בעניני חינוך אין הענין דהשגת גבול, יש חשש דהתחרות בלתי רצויה, כניסה בפוליטיקה וכו', ובודאי יוכלו לברר אם יש יסוד לחשש זה ובהתאם להבירור תחליטנה.

שנה נוספת בחינוך דתי – הישג חשוב הוא

בשנת תשי"ח פנתה לרבי גננת מסורה ("שכנראה רואה היא פירות בעמלה") שעבדה בגן דתי (כללי), וכתבה על תסכולה מכך שבגיל מסויים ממשיכים ילדי הגן לחינוך לא דתי. על כך השיב לה הרבי (י"א כסלו תשי"ח – אגרות קודש כרך טז עמ' קמא):

ובמה שכתבה שבהגיע המחונכים שלה לגיל ידוע עוברים לגן ילדים אחר שהוא חפשי, מהנכון היה שתעורר על זה שימת לב בעלי המוסד בו מכהנת, שעל-ידי שהנ"ל אבודים לא רק הילדים אלא גם במידה חשובה ההשפעה על ההורים, וזה מזיק גם מנקודת מבט מפלגתי נוסף על העיקר – ענין הדתי, ובודאי בקל יש לסדר, שהמוסד שלה יוכל להתאים גם לילדים בני חמש ובכלל עד הגיל בו נכנסים לבית ספר רגיל, ושנה בגיל רך כזה הרי הישג חשוב הוא גם בנוגע להילד, נוסף שעל-ידי זה משפיעים על ההורים עוד שנה אחת.

מרת רחל זמיר זכתה לעידוד, הדרכה והוראות בכתב (כמופיע באגרות קודש), ובעל פה (ב'יחידויות'), במשך כל שנות עבודתה בגנים. בספרה 'שליחות חיי' (תש"ס) תיארה כל זאת באריכות ובפרוטרוט.

פעם אחת, בשנת תשכ"ז, כשתיארה לפני הרבי קושי גדול וביקשה לעזוב את מקום עבודתה, נענתה:

כדאי שתתבונן בהעמקה במה שכתוב בהמאמר על דבר מפי עוללים גו', ותסיק מסקנה בנוגע לערך החינוך שלהם וגודל הזכות דאלו שההשגחה העליונה מסרה זה לידם ואשרם ועשרם וכו' ודי למבין.

פעם אחרת (בחודש תמוז תש"כ) כתבה לרבי שהיא מתייאשת מעבודתה, שכן אימו של אחד החניכים בגן הודיעה שהחליטה לרשום את בנה לבית הספר של המיסיון ביפו: מגן חב"ד ילך ילד יהודי לבית ספר נוצרי?!

הנה מענה הרבי:

הרבי ידע – העירייה תקים עוד גן

ביחידות שזכתה לה מרת זמיר עם בעלה שי' בחודש מרחשוון תשכ"ד, התייחס הרבי לשאלה בעניין פתיחת גן ילדים נוסף, ואמר ('שליחות חיי' עמ' 166):

אני מקווה, שיהיה הכול בסדר בעניין זה. תאמרו למר ויניקוב שיכתוב לי בעצמו מה הסיבה שאין פותחים גן נוסף. אם איננו יכול לכתוב, תכתבי את בשמו. הרי זה תלוי בו, הרי הוא שם בעל בית.

קחו את המשקה מהתוועדות שבת בראשית, קנו עוגיות ותביאו זאת לעיריית חולון. תכבדו בזה את מר זבלדובסקי מנהל מחלקת החינוך, ואת מר ויניקוב ואת כל אלה היכולים לעזור, ומסרו להם דרישת שלום ממני.

זה היה המשך ל'יחידות' קודמת בימים שלפני ראש-השנה. אז כתבה הגברת זמיר לרבי וביקשה ברכה שהעירייה תפתח כיתת גן נוספת. הרבי שאל: "וכי עם שלושים ילדים כל כך קשה לעבוד?".

השאלה הזאת לא היתה מובנת כל כך, שכן מרת זמיר כתבה לרבי שהיא עובדת עם ארבעים ושמונה ילדים. גב' זמיר שתקה, אך בהמשך שאלה את הרבי אם לעזוב את הגן, כי אינה יכולה לראות את העוול שנעשה על-ידי עיריית חולון.

הרבי הגיב:

אחרי שהשקעת כל כך הרבה כוח, לא כדאי לך לעזוב את מה שבנית. וכי אם תעזבי את הגן, לא ייעשה שם עוד עוול?

צריך לתקן את המצב, ולא רק שלא לראות אותו.

היה זה 'מופת' של הרבי, כי אכן באותה שנה נפתח גן שני, ובו למדו בדיוק שלושים ילדים!

.

איגרת הרבי למרת רחל זמיר,  ובסופה התייחסות למר ויניקוב מעיריית חולון

(המשך יבוא בע"ה)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)