חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:35 ט"ו בסיון התשע"ט, 18/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 822 - כל המדורים ברצף
לא להינזר, אלא לנצל את העולם לעבודת ה'
"אין לנו על מי להישען" – מסימני הגלות
הגר"א מחייב לימוד פנימיות התורה
פרשת אחרי-קדושים
"הכול צפוי והרשות נתונה"
הלכות ומנהגי חב"ד

בהזדמנויות רבות ציטט הרבי את דעת הגר"א בדבר החובה ללמוד את פנימיות התורה, ואף ביאר את דבריו המובאים בפירושו למשלי * אמנם הדברים נכתבו בסגנון קצר, אולם חריף לא פחות מדברי נשיאי החסידות * מדוע אפוא לא אימצו ממשיכי דרכו את שיטתו המפורשת? * ומה היה אומר הגר"א בימינו, לו ראה את התפתחות החסידות? * רשימה שנייה

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

"הגר"א עצמו היה נקרא חסיד"

בי"ח בסיוון תשי"ג כותב הרבי לרב צבי הרכבי (אגרות קודש כרך ז עמ' רעח):

ומה שמתחיל במכתבו כי רצונו להיות מקושר ולא להיות חסיד כיוון שהוא מן הפרושים.

הנה בטח ידוע גם לו אשר הגר"א עצמו היה נקרא חסיד... שזה איש המוותר על תועלת עצמו ולא עוד אלא שאין נמנע מהיזק לעצמו ובלבד שיביא תועלת לאחר... שזהו גמרא מפורשת שורפם חסיד...

במכתב משנת תשח"י כותב הרבי (אגרות קודש כרך ט"ז עמ' כג – בתרגום מאידיש):

אתעניין לדעת כמה שנים חקרת את נושא הגלגולים, בהם אתה מביע דעתך בביטחון שכזה, בזמן שגדולי חכמי ישראל כאריז"ל, ר' חיים ויטאל, אדמו"ר הזקן וכן גם הגאון מווילנא תומכים בדעה שאותה הבעתי, אשר אינה נושאת חן בעיניך.

וממש באותו נושא: באיגרת מכ"ה בתשרי תשכ"ד (אגרות קודש כרך כג עמ' ז) כותב הרבי – "בנוגע להמובא בכמה ספרים ענין גלגול נשמות ובפרט ובאריכות בכתבי האריז"ל, ויחס תורת החסידות לזה":

והנה ענין הגלגולים נמצא בכמה מספרנו הקדושים גם שלפני האריז"ל.. זהר.. רמב"ן.. בחיי.. ועוד, אף שמספיק די והותר גם הסמכות של האריז"ל, ומובן אשר ענין זה נתקבל הן בתורת החסידות והן אצל הגר"א מוילנא ותלמידיו.

"יכול לצרף דברי הגר"א שבזה תלויה הגאולה"

בשלהי שנת תשי"ז או ראשית שנת תשי"ח יצא רב מפורסם בדברים חריפים נגד לימוד פנימיות התורה וכו'. מישהו כתב על כך לרבי והרבי החזיר לו תשובה (ז' בתשרי תשח"י – אגרות קודש כרך טז עמ' יו"ד):

מהנכון היה שיקבץ מדברי הרח"ו... מדברי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב... ובהוספת הקטע הידוע מאגרת הקודש [של] הבעל שם טוב לכשיפוצו מעינותיך חוצה, ואם להנ"ל ישנה גם מהמעלה שהוא מהעולמ'שע יכול לצרף דברי הגר"א שבזה תלוי הגאולה וישלח לו את הנ"ל בבקשה, שאחת משתי אלה, או שיאמר שחולק הוא על הנ"ל ואומר היפך דעתם, ובאם לאו יחזור מדבריו שאמר בפומבי... כמו שפרסם דבריו להיפך.

(הרבי ממשיך שאפילו אם לא תהיינה תוצאות הנ"ל על אתר "בודאי שיהיה זה תריס בהנוגע לעתיד").

"בספרי הגר"א לא פחות מאשר בספרי רבנו הזקן"

"בדורותינו אלה "מצווה לגלות זאת החכמה"... והציווי הרי מבואר הוא בכמה מספרנו הקדושים ובהדגשה מיוחדת בספרי הגר"א לא פחות מאשר בספרי רבנו הזקן" – כתב הרבי בשנת תשכ"ד (אגרות קודש כרך כג עמ' קכ-קכא).

בשנת תשכ"ח, בעת ועידה חשובה בארצות-הברית, קם רב מסוים ודיבר דיבורים שלא בשבח ליובאוויטש. הרבי הגיב על הדברים, ואמר בין השאר (שיחות קודש תשכ"ח כרך א' עמ' 182):

הלה עומד ומכריז ש"אין לנו עסק בנסתרות" – אין הוא חולק בכך (רק) על ליובאוויטש – אלא הוא חולק בכך על הגר"א, שהרי הן אדמו"ר הזקן הן הגר"א אחזו מהאריז"ל, והגר"א עצמו בפירושו למשלי כותב שאין לפסוק דינים בנגלה ללא ידיעת פנימיות התורה!

ובכ"ו כסלו תשכ"א (אגרות קודש כרך כ' עמ' פד):

בדורותינו אלה הרי לימוד תורה זו מוכרח, ולא עוד אלא שהעדר הלימוד חס-ושלום מעכב את הגאולה, וכדברי רבנו הזקן בזה ודברי הגר"א בזה גם יחד, ומיוסד על מאמר משה רבינו רעיא מהימנא, ודברים אלו כתובים בספר הזוהר ובתקוני זוהר, וקל להבין.

וכך מתבטא הרבי באיגרתו מיום ד' בסיוון תשט"ז (אגרות קודש כרך יג עמ' קמה-ו):

עד שבא האריז"ל היתה בזה מחלוקת [בנוגע בריאת העולם] אבל לאחר שאמר האריז"ל דעתו, שהוא הוא הפוסק האחרון בכגון דא המקובל על כל בני-ישראל, הן האשכנזים (רבינו הזקן וגם הגר"א) והן הספרדים, ואמר דעתו ברור... אין לפרש עניינים של מעשה ומציאות (וכמו ענין הבריאה בפועל) כי אם מתאים לדבריו.

ובמכתב מה' במנחם-אב תשט"ז (אגרות קודש כרך יג עמ' שמב):

מבואר בארוכה בשער ההקדמות להרח"ו, שעל-ידי מיעוט בלימוד פנימיות התורה מתעכבת הגאולה (דרך אגב כותב כדברים האלה גם הגר"א בפירושו למשלי)...

בפנימיות התורה יש לשאול הרב הבקי בכך

בשנת תשכ"ז סיפר הרבי לאדמו"ר מרחמסטריבקה (בצל החכמה עמ' 23):

ביקר כאן ראש ישיבה ליטאי(ת) וכשאמרתי לו שצריך לעסוק בפנימיות התורה – שאלני היכן המקור לכך?! – השבתי לו, אביא לכם (לא מדברי אדמו"ר הזקן, כי-אם) דוקא מדברי הגר"א בפירושו למשלי, הכותב שמי שלא למד פנימיות התורה, לא יתכן שידע לפסוק דין לאמיתתו!

ומעשה שהיה בחודש כסלו תשכ"ד: מישהו כתב לרבי שפלוני שאל את דעתו של אחד הפוסקים הנודעים, וענה לו שיש חיוב להאמין שיש אלוקה, אבל אין חיוב ללמוד פנימיות התורה.

בתשובתו כתב הרבי (אגרות קודש כרך כג עמ' נז):

זהו היפך דעת הגר"א... היפך דעת הרב חיים ויטאל... היפך דעת רבינו הזקן, ועוד.

על-פי תורה – בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם, בדיני איסור והיתר – רב העוסק בדינים אלה... שמזה מובן שבהנוגע לפנימיות התורה – הלכה כאלה היודעים בזה, וכו'.

גם בהתוועדות אחרון של פסח תשכ"ד (שיחות קודש תשכ"ד עמ' 291) התבטא הרבי:

ידוע מחסידות וגם מהווילנער גאון (הגאון מוילנא) שצריכים לידע גם פנימיות התורה... ו"אורח חיים פן תפלס" אל תהיה יושב ושוקל, שאז (באם יושב ושוקל) יורדים מהדרך שכבר יש לו...

בעת ביקור הרבנים הראשיים לארץ-הקודש, בשנת תשד"מ (בצל החכמה עמ' 205 ואילך), ביקש הרבי, כי שני הרבנים הראשיים יצאו יחדיו ב'קול קורא' לעורר ולהלהיב את לבבות אחינו בני-ישראל בכל מקום שהם אודות הצורך והנחיצות הכי גדולה בלימוד פנימיות התורה.

בהמשך (שם עמ' 208) התבטא הרבי:

הרי הגר"א, מגדולי האשכנזים, כותב בפירושו למשלי שמי שלא למד חכמת הנסתר אי אפשר שידע דין לאמיתו! ובדור שלאחריו – הדפיס תלמידו המובהק, ר' חיים מוולוזין, את ספרו "נפש החיים", שרובו לקוח מספרי קבלה. וכמו כן ידוע שאחדים מתלמידי הגר"א עסקו גם בלימוד הקבלה.

והוסיף (שם עמ' 210):

בכלל – תיכף ומיד לאחרי דורו של הגר"א השתדלו כל גדולי-ישראל לבטל את המצב של חילוקי זרמים ופלגים ביהדות. ובפרט בדורו של אדמו"ר הצמח צדק – כידוע שהיו יחסים קרובים ביותר, בינו לבין ר' חיים מוולוז'ין, וכן בדורות שלאחרי זה.

"בחריפות הכי גדולה... אם כי בסגנון קצר"

"הגר"א במשלי כותב בחריפות הכי גדולה [=בנוגע לחובת לימוד פנימיות התורה] יותר מזו שבקונטרס עץ החיים – לכ"ק אדמו"ר מהורש"ב – אם כי בסגנון קצר, כדרכו", התבטא הרבי בליל שמחת תורה תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז כרך א' עמ' 351).

ובמכתב מי"ט מנחם אב תשי"ז (אגרות-קודש כרך טו עמ' שלא):

מובן ופשוט שמוכרח לימוד פנימיות התורה אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, ועיין בדברי רבנו ר' חיים וויטאל בהקדמתו לשער ההקדמות ומה שהעתיק מדברי הזהר הקדוש בזה, דברים מבהילים, וראה גם-כן קונטרס עץ חיים לאדמו"ר (מהורש"ב)... בארוכה על דבר זה,

ואפילו אלו שהם מתלמידי תלמידיו של הגר"א הנה זה לשון הגר"א בענין הנ"ל: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו, ומי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן נידון בדינין קשין רחמנא-ליצלן, והעוסקים ברמז [וסוד?] אין יצר הרע יכול להתגרות בהם" [הועתק בספר אבן שלמה פרק ח' ושם – נסמן].

באיגרת נוספת משנת תשי"ד (אגרות קודש כרך ט עמ' רנט-רס):

שידוע הוא בכמה מקומות המובא שהעדר הלימוד דפנימיות התורה מאריך את הגלות, ראה בהקדמת הרח"ו לשער ההקדמות והוא מוסכם בכל סוגי בני-ישראל ולאו דוקא אצל החסידים וכמ"ש גם הגר"א (בספרו אבן שלמה, כמדומני).

בהזמנות מסויימת (יום שמחת תורה תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ז כרך א' עמ' 170) ביאר הרבי את דברי הגר"א במשלי שלכאורה אינם מובנים: מה הקשר בין פסקי-דינים להלכה ובין סודות התורה?! אם ברצונו לפסוק דין, עליו ללמוד פוסקים ולחקקם במוחו, וגם כשאינו יודע – עליו לעיין בפנים או להיוועץ במי שיודע, וכך יוכל לפסוק. אולם איזה קשר יש בין זה לפנימיות, ללימוד וידיעת (סודות) התורה, שלכן כותב הגר"א שמי שאינו לומד פנימיות התורה אי אפשר שידע לפסוק-דין לאמיתתו?

וביאור הדברים: כדי לפסוק דינים יש צורך לדמות מילתא למילתא וכו', וכאשר הוא רואה את העניין כפי שהוא בעולם הסוד, שבו אין קושיה ומחלוקת וכו' (ראה אגרת הקודש סימן כו (קמב,א)), מסייע הדבר בעדו לפסוק דין בפשטות... וכן איתא בלקוטי הגר"א, ונדפס בכמה מקומות.

אזכור הגר"א בי"ט כסלו

התבטאות מעניינת השמיע הרבי בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ב (תורת מנחם כרך לב עמ' 303).

בכלל אין זה ענין להזכיר בי"ט כסלו את הגאון מווילנא, אבל בכל אופן, בפירושו למשלי (ב,ט. ד,כב. ה,יח. ז,יב) כותב הגאון מווילנא, שאי אפשר לכוין ולפסוק דין בנגלה דתורה לאמיתתו ללא ידיעה בפנימיות התורה!... ניתי ספר וניחזי דבר מפורש, שחור על-גבי לבן, שנכתב על-ידי הגאון מווילנא, ונדפס על-ידי תלמידיו.

הרבי ציין שהוא תמה "מדוע (– ההעלם והסתר גדול כל כך, שחסידי ליובאוויטש יודעים זאת ו –) יש אחרים שמעלימים עין מזה – איני יודע; שאלה זו צריכים להפנות אליהם, ומסתמא יבוא הזמן שגם העלם והסתר זה יתבטל".

גם בשנת תשמ"ז (בליל שמחת תורה – התוועדויות תשמ"ז כרך א' עמ' 350 ואילך) התבטא הרבי בהתוועדות בנדון, ואמר:

ומכיוון דאתינן להכי – יש להזכיר שגם הגר"א כותב על-דבר גודל ההכרח בלימוד פנימיות התורה גם בנוגע להבנת לימוד הנגלה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לפסקי דינים בתורה... אלא, שמטעמים מובנים... יש כאלו הנמנעים מלפרסם את הדבר כו'.

כיום – גם הגר"א לא היה מתנגד לחסידות

מכיוון שהגר"א צידד בלימוד פנימיות התורה, מדוע אכן לא המשיכו כל ההולכים בעקבותיו בלימוד זה בקביעות ובאופן מסודר?

המענה לכך נמצא אולי בדברים שהשמיע הרבי בעת ביקור הרבנים הראשיים בשנת תשד"מ (בצל החכמה עמ' 208), אז (בהזכירו את אחדים מתלמידי הגר"א שעסקו בלימוד קבלה) אמר את המשפט הבא:

אבל כנראה הזהירו הם את תלמידיהם שלימוד זה שייך ליחידי סגולה בלבד, ולכן אלו ההולכים בשיטת הגר"א ממעטים בלימוד הקבלה.

הרבי עצמו מציין (אגרות קודש כרך כג עמ' ז) – שהגר"א ותלמידיו "התנגדו לתורת החסידות וכו'".

ביחידות מיוחדת משנת תשכ"ג (פורסמה בספר 'שליחות חיי' עמ' 162-163) התייחס הרבי לשאלה: מי בדור הזה מסוגל להכריע במחלוקת שבין הגר"א ובעל התניא? ואמר:

אם היינו חושבים כל הזמן רק על זה, לא היתה קמה תנועת החסידות. אין החסידות באה לחלוק על מה שהיה מקובל ביהדות בדורות קודמים, אלא באה לפתוח שערים חדשים שאינם עומדים בשום סתירה לש"ס ולפוסקים...

מה שהתנגד הגאון מווילנה לתנועת החסידות, היה מפני החשש שמא מתוך תנועה זו תצמח החלשה בקיום מצות. אבל אחרי ניסיון של מאתיים שנה... לו ראה הגאון מווילנה את ההתפתחות הזאת [=של הקפדה והידור במצות יותר מאחרים], בודאי לא היה מתנגד לתנועת החסידות.

כלל הוא בגמרא: גזירה ונתגלה טעמה, בטל הטעם – בטלה הגזירה.

אני רוצה לשאול אותך: וכי אתה עושה הכול לפי דעת הגאון מווילנה? וכי הגאון מווילנה אמר לתלמידיו לקרוא עיתון או ללמוד גיאוגרפיה? בזמנו של הגאון לא למדו 'מוסר' בישיבות. ראו בזה ביטול תורה. אחרי שחלה ירידה בדורות האחרונים ראו צורך גם בישיבות [שחונכו בדרך הגר"א] ללמוד מוסר... יש מחלה חדשה – משתמשים בתרופה חדשה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)