לא לאכזריות
"אך את זה לא תאכלו" (ויקרא יא,ד). הסימן הגדול בעופות הוא הדריסה – שכל עוף הדורס לעולם טמא, מפני שדמו מחומם לאכזריותו, ונותן אכזריות בלב האוכלו. ואין בבהמות הטהורות שהן ממעלות הגֵרה וממפריסות הפרסה 'דורס'. לכן הן מותרות באכילה.
(רמב"ן)
סימנים לנצח
"אך את זה תאכלו" (ויקרא יא,כא). מופלא הדבר, אלפי שנים חלפו מאז ניתנה התורה, ומלבד הבהמות והחיות המנויות בה, לא גילה איש במשך הזמן עוד בהמה או חיה שיש בהן סימני הטהרה שהתורה מונה.
(הכוזרי)
האסור והמותר
סיפר החסיד רבי מרדכי מהורודוק: הפתגם הראשון ששמענו מאדמו"ר הזקן, כשבאנו לליאוזנה, היה: "האסור הלוא הוא אסור, והמותר – מיותר". כשלוש-ארבע שנים 'עבדנו' על פתגם זה עד שהצלחנו ליישמו בכל ענייני חיינו, ורק אז נכנסנו אל הרבי ליחידות לשאול דרך בעבודת ה'.
(היום-יום)
הבדל דק
"להבדיל בין הטמא ובין הטהור" (ויקרא יא,מז). רש"י מפרש: "בין נשחט חציו של קנה לנשחט רובו". ההבדל בין 'חציו' ל'רובו' הוא משהו בלבד, אך ההבדל הדק הזה מבדיל בין טהרה לטומאה, בין גן-עדן לגיהינום.
(רבי בונם מפשיסחה)
היתר הבשר
"זאת החיה אשר תאכלו" (ויקרא יא,ב). התחיל הכתוב לפרט את מה שמותר לאכול, כי על-פי הסברה היה ראוי ורצוי שלא לאכול שום בעל-חיים, כמו שאמרו חז"ל (פסחים עט): "עם הארץ אסור לאכול בשר". לכן היה צורך להתחיל ב"זאת החיה אשר תאכלו", כי ההיתר באכילת בשר הוא החידוש.
(חתם סופר)
חסד למי
"ואת החסידה" (ויקרא יא,יט). אמרו חז"ל (חולין סג): "למה נקרא שמה חסידה? שעושה חסד עם חברותיה". אם-כן, מדוע החסידה נמנית עם העופות הטמאים? – כי היא עושה חסד רק "עם חברותיה", ומלבד 'אנשי שלומה' אין היא נותנת דעתה על איש...
(עיטורי תורה)
מזון ולא חסידות
יש גבירים מסויימים שכאשר באים אליהם עניים ומבקשים מזון או שאר צרכים, הללו 'עושים עמם חסד' ומפטמים אותם בדברי חסידות, בשעה שהיו צריכים לתת להם את צורכיהם...
(רבי נפתלי מרופשיץ)
בידי הנשים
הקב"ה מסר את כל הקדוש בעם-ישראל ואת ייסוד בית בישראל, בהעמדת דור ישרים וחינוכם, בכשרות האוכל, ואצילות טוהר קדושת השבת – בידי נשי ישראל. האישה אשר תמלא חובתה ותעודתה בחיי המשפחה, בהנהגת הבית ובחינוך על-פי התורה, עליה הכתוב אומר: "חכמות נשים בנתה ביתה".
(היום יום) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
