נושאים נוספים
	התקשרות גליון 811 - כל המדורים ברצף
	עלייה אמיתית – רק כשהיא נמשכת לעולם המעשה
	כוח הנשים בהבאת הגאולה
	ספריות קודש בעולם ובאה"ק
	פרשת יתרו
	נר יארצייט / מנחה והדלקת נרות / שערות לאחר שנגזזו
	הלכות ומנהגי חב"ד

מפעולות מבצע 'ע"א מוסדות' – ייסוד ספריות-קודש בכל רחבי תבל * ספרייה תאפשר ניתן לעיין בספרים ללא הפרעות, וגם מקום נעים לשיחה בענייני יהדות * ממזכירות הרבי וקה"ת הובטחה השתתפות סמלית בספריות חדשות ולהרחבת הישנות * והצעה מעשית: להכניס ספרי יהדות לספריות הכלליות – בהסכמת הממונים

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

מטרת הספריות

בשלשלת היחס בהקדמה ללוח 'היום יום'" נאמר: "תשל"ג – מעורר לייסד ספריות לספרי קודש ברחבי תבל".

זה היה בהתוועדות ו' בתשרי תשל"ג. הרבי ציטט את דברי חז"ל במסכת כתובות על הפסוק "וצדקתו עומדת לעד" – "זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים", ואמר בין השאר (תוכן הדברים):

מצווה היא, שבכל מקום מושב בני-ישראל שיְיַסדו ספריה. כלומר מקום בו יימצאו ספרי קודש, החל מהספרים המתאימים לאנשים פשוטים ביותר ועד לספרים המתאימים לדרגה הגבוהה בלימוד הנגלה והחסידות.

ספרייה כזו עליה להיות פתוחה בכל יום (כמה שעות, או לפחות שעה קלה) ועל כל פנים מדי שבוע (לשעה שעתיים), ושהדבר יהיה מפורסם שיש אפשרות לבוא לעיין וללמוד או לשאול ספרים.

במקומות שכבר קיימות ספריות – להגדילן ולהרחיבן, בתנאים טובים ונוחים יותר. המטרה בסופו של דבר היא שהלימוד יביא לידי מעשה, והוספה בלימוד התורה בהתמדה ובשקידה.

הרבי הדגיש: "ושההתחלה תבוא ממקומות בהם נמצאים אנ"ש והנשמעים בקולי", וציין כי על פעולות אלו הקשורות ב'שבעים ואחד המוסדות' (שהוקמו בי"א ניסן תשל"ב לרגל יום הולדתו השבעים של הרבי), תוענק השתתפות במשלוח או רכישת ספרי קה"ת במידה מסויימת.

למחרת, ביום ז' בתשרי תשל"ג (אגרות קודש כרך כח עמ' ח), הרבי מבהיר במענה לשאלה:

הכוונה פנימית [בענין לסדר ספריות], שכשיבואו לבקש ספר, ימשיכום לשיחה (קלה) על דבר יהדות וכו'. ובאם אפשר לסדר בהנ"ל שיהיה מקום נקי ויפה גם לשיחה נעימה וכו' – מובן שטוב לעשות כן.

לקיים צדקה על-ידי תורה

במשך השנה נפתחה ספרייה בשכונת קראון-הייטס. הרבי ליווה בעצות ועידוד את הדבר (ראה התקשרות גיליון קטז עמ' 12 מענה עידוד כאשר הותקן מיזוג אוויר במקום). בהמשך נקרא שמה "ספריית לוי יצחק".

בעוד הזדמנויות הזכיר הרבי את העניין, כמו למשל בהתוועדות שבת קודש פרשת בלק תשל"ג (שיחות קודש תשלג כרך ב' עמ' 279):

דובר לאחרונה... אודות הקמת ספריות, זאת אומרת, שכל אחד הרוצה יוכל לבוא לעיין בספר קודש, לקרוא וללמוד ובאופן של מנוחה, ללא כל עניינים המבלבלים. והכוונה אינה רק הלימוד אלא שמזה יבוא למעשה בפועל, וזהו כלשון הגמרא (כתובות נ,א) "כותב ספרים ומשאילן לאחרים, צדקתו עומדת לעד", כלומר שבעניין התורה רואים את ההתכללות של צדקה ומשפט [-התורה].

מאז הוראת הרבי נוסדו ספריות רבות בכל רחבי תבל, ובשלהי שנת תשל"ה כתב הרבי את המכתב הזה (אגרות קודש כרך ל' עמ' רחצ):

ב"ה, כ"ו אלול, ה'תשל"ה

ברוקלין, נ.י.

הנהלת הספרי[ה]

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי הדו"ח על דבר פעולות הספרי[ה]. ויהי רצון שיוסיפו בזה בכמות ובאיכות.

ובפרט על-פי מאמר חכמינו ז"ל הידוע על הפסוק "וצדקתו עומדת לעד" – זה הכותב ספרי קודש ומשאילם (כתובות דף נ' סע"א), והטעם מובן, שעל-ידי כך אפשר להביא התורה לכמה וכמה, וגדול לימוד שמביא לידי מעשה ועד לסדר חיים בחיי היום-יום, בקיום התורה והמצוה, בפירות ופירי פירות עד סוף כל הדורות.

בתור השתתפותי, על כל פנים סמלית, נשלח בפני עצמם מה שהוצא-לאור לאחרונה על-ידי קה"ת.

בברכה להצלחה בכל האמור ולכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

כשהודיע הרב אברהם אשר הכהן רוזנברג בחורף תשל"ד על הקמת ספריה ציבורית במוריסטון שבניו-ג'רסי, כתב לו הרבי (אגרות קודש כרך כט עמ' צז):

ותשואת-חן תשואת-חן על הבשורה טובה.

הַקיבלו [=האם קיבלו] בזמנה ההשתתפות (מהמזכירות) בספריות?

השתתפות בממון והנחות בקנייה

בדיוק עשר שנים קודם לכן, בשנת תשכ"ג (ראה התקשרות גיליון שו), כותב הרב חודוקוב:

"בדבר הצעתכם לשלוח לכם ספרים לספרית חב"ד, מובן הדבר שאי-אפשר לנו לשלוח חינם ספרים בלי הגבלה כלל... ובאם רוצים לפתוח ספריות נוספות הנה הדבר היחידי האפשרי הוא, רק לתת הנחות גדולות במחיר".

אולם הפעם לאור הוראת הרבי היה המצב שונה:

בכ"ח טבת תשל"ג (ימי תמימים כרך ב עמ' 82; צאגו"ח עמ' 33) כותב הרב חודוקוב לרב ישראל לייבוב:

"בדבר מה שכותב על דבר ספרייה בנתניה, הנה באם יהיה שם אחראי שתתנהל בסדר הראוי מוכנים אנו לתמוך בה בתמיכה חד פעמית לקניית ספרי קה"ת, בסך מאה וארבעים דולר לפי מחיר הקטלוג.

"וכן גם הנחה של חמישים אחוז ממחיר הקטלוג בשאר ספרי קה"ת שיקנו נוסף על תמיכה הנ"ל".

תנאי הספרייה: התנהלות מסודרת ופתוחה לציבור

הוראות דומות נמסור בטלפון להרב אפרים וולף (שם עמ' 108): "בעניין הספרייה של ר' משה שי' ירוסלבסקי, באם הספרייה מתנהלת כסדר ולצרכי ציבור אפשר לתת לו הנחה של 50%".

ובחודש אייר (שם עמ' 140): "על דבר ספריה תורנית בכפר חב"ד על-ידי ר' אהרן הלפרין, לתת לפי התקנות – עד 140$ במחיר הקטלוג, והיתר 50% הנחה".

גם בקריית-גת נפתחה ספרייה וממזכירות הרבי נאמר (שם עמ' 199): "רשד"ב וולפא הודיע שהקים ספרייה בקרית גת בשנת הע"ב, באם זה נעשה באמת – להשתתף ב-20% מההוצאות על הספרים כשרים ובאם יקנו ספרי קה"ת לתת הנחה של 50% ממחיר הקטלוג".

הוראה כללית נוספת:

"לפרסם גם בין אחרים שאלו שיפתחו ספריות יקבלו 20% [=השתתפות] ו-50% הנחה על ספרי קה"ת".

ו"על דבר הספרייה בתל אביב, לפי החשבון של רשד"ב בוטמן הוציא סך 6418 ל"י. לברר באם זה לפני העניינים של מטה הע"א [=מוסדות] ולתת לו אז 10%" (שם עמ' 161).

לא לדחוק את מי שהתחיל

גם בצפת נפתחה במשך השנה ספרייה, וכשנשלח הרב אריה לייב קפלן (ע"ה) לצפת הורה הרבי (שם עמ' 176):

את הספרייה שכבר פתחו במקום שלא ידחקו את זה שפתח וכבר נמצא שם, אלא שבמשך הזמן תהיה הספרייה סניף של העניין שהוא (רל"ק) מנהל.

ושם (עמ' 212):

"בית חב"ד בעפולה הודיעו על הקמת ספריה, באם הכול שם מסודר לתת להם 20% מההוצאות והנחה ב-50% בספרי קה"ת".

לדאוג לספריות הכלליות

בכ"ח אייר תשל"ג (שם עמ' 150) נמסר תוכן ההוראה הבאה:

"להכניס ספרים שלנו בספריות שהמורים יכולים לשאול ספרים ושם אין ספרים שלנו ושל יהדות, והדבר הוא רווח לבתי ספר וגם לנו, אפשר לדבר על-כך עם הראשיים ושהצינור ייפתח, יקבלו ספרים שלנו".

על סיפורן של ספריות ראה גם התקשרות גליונות קטז, שו.

מכתבו של ועד נחלת הר חב"ד ששוגר בחזרה לרב וואלף לארץ-הקודש

מכתב המזכירות לרב וולף בעניין הספרייה בנחלת הר חב"ד.