חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:34 זריחה: 6:31 כ"ד באלול התשע"ט, 24/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נר יארצייט ונרות תפילה
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 808 - כל המדורים ברצף
חידושיה של החסידות בפסוקי ההפטרה
גילוי שם ה' לעתיד
פירוש המשניות להרמב"ם
פרשת וארא
נר יארצייט ונרות תפילה
הלכות ומנהגי חב"ד

עת הדלקת נר יארצייט ונר תפילה במוצאי שבת

א. ב'רשימות היומן' (עמ' תלא) מופיע:

"תש"ד, ב' ניסן: היארצייט [של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע – חל ב]יום א', [ובליל היארצייט, מוצאי ש"ק, הנה] היארצייט-נר הדליקו קודם 'ברכו', וה' הנרות שעל העמוד [- הדליקו] אחר 'ברכו'1".

על קטע זה לא העיר המו"ל כלום. גם חיפשתי בספרי המלקטים על עניני אבלות, ולא מצאתי שידברו בזה.

אך הנה בשולחן ערוך רבנו (סי' רצט סי"ט) מבואר שאפילו כבר אמרו 'המבדיל בין קודש לחול', עדיין יש לבעל נפש ליזהר שלא לעשות מלאכה עד לאחר 'סדר קדושה' של הציבור. ובכל זאת, "שמש הכנסת רשאי להדליק נרות בבית-הכנסת מיד אחר שהבדיל בתפילה (או שאמר "המבדיל") אע"פ שלא אמרו הצבור עדיין 'סדר קדושה' (כיוון שהיא לצורך מצווה) (ומכל מקום צריך ליזהר להדליק אחר שאמרו הצבור 'ברכו')".

שעל-פי זה יוסבר מה שהנרות שעל העמוד – בבית-הכנסת, לא הדליקו עד לאחר 'ברכו'.

ובהערת המו"ל של שולחן ערוך הרב שם מציין ל'מילואים' ל'קצור הלכות משו"ע אדה"ז'. ושם (עמ' קכא) נחית לבאר שהקפידא להמתין עד אחר 'ברכו' – אף שכבר אמר 'המבדיל' – היא משום כבוד השבת (והצבור), שהרי להם לא נפסקה עדיין המשך השבת, ואילו אמירת 'ברכו' הווי כעין סילוק, עיין שם בארוכה.

שבזה אולי יתבאר טעם הדלקת נר היארצייט לפני 'ברכו' – אפשר שהדליקו את נר היארצייט בחדרי הבית הפרטיים, לא במקום התפילה.

ב. אך נראה לומר שכל זה שייך ביארצייט דווקא, ואילו בשנת האבלות ר"ל כמדומה ברור שבמוצאי שבת אין מדליקים2 נרות על העמוד לתפלת ערבית, לא לפני 'ברכו' ולא לאחריו. ואולי יש לומר דהיינו על-פי דברי חז"ל (הובאו בשולחן ערוך רבינו ר"ס רצה) שעל-ידי מה שישראל משתהים בהשלמת סדריהם במוצאי שבת הרי הם מאריכים ומאחרים עת חזרת נשמות הרשעים לגיהינום. ואם כן, זה המשתדל להיות ש"ץ לזכות הוריו שנפטרו בשנה זו, אין לו למהר לגמור ולסלק השבת עוד בתחילת תפילת ערבית. ומובן שכל זה אינו שייך ביארצייט, כי אם בתוך י"ב חודש מן הפטירה.

ג. ומדי דברי בזה, הנה ב'מילואים' הנ"ל כתב גם אודות עת חליצת המנעלים כשחל תשעה באב במוצאי שבת. שהרמ"א (סי' תקנג ס"ב) כתב שהציבור יחלצו מנעליהם אחר 'ברכו', ובכל זאת רבים נוהגים לומר 'המבדיל' ולחלצן לפני שיגיעו לבית הכנסת לתפלת ערבית [וכן נהג כ"ק אדמו"ר].

ואין כאן המקום להאריך בזה, ורק להעיר כי כוונת הרמ"א היא שיחלוץ המנעלים ואז יעמוד בתפילה באנפילאות [=גרביים]. חליצה זאת אינה מפריעה את סדר התפילה, והיא אפשרית גם מבלי שיגעו ידי המתפלל במנעליו. ואילו כפי הנהוג עתה, שכל אחד נועל נעליים של בד וכיוצא בזה, הרי לעשות כן לאחר 'ברכו' תהיה זו הפרעה לסדר התפילה. ועוד נראה שאסור לעשות כן משום איסור הפסק – ראה פרי מגדים (א"א סו"ס נד, בשם הא"ר) ש"בין 'ברכו' ל'יוצר אור' הווה כבאמצע הפרק, ד'ברכו' קאי א'יוצר אור'". וכן הוא לעניין 'ברכו' בערבית3. ואולי בגלל כן העדיפו לומר 'המבדיל' ולהחליף הנעליים לפני התחלת התפילה. ומסיימים בטוב.

הרב לוי-יצחק רסקין, דומו"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון

_____________________

1)    אגב, שש שנים לפני-כן טרם ניתן המנהג כהוראה לרבים, ואדרבה: אדמו"ר הריי"צ "הדליק ה' נרות, ומלבדם דלקו ב' נרות על העמוד. סיפר שרנ"ע (=אדמו"ר מהורש"ב) הדליק נר א' בגלוי וד' נרות באופן שלא ידעו" ('רשימות היומן' עמ' שצז, מב' ניסן תרח"ץ). וראה 'לוח השבוע' גיליון תרע"ח עמ' 15– המערכת.

2)    וכן נהג הרבי בשנות האבלות (אלא שלרוב היו שם נרות דלוקים מלפני השבת) - המערכת.

3)    משנ"ב ר"ס רלו. וראה 'סדור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות' (עמ' קכד הע' 139) בשם הגר"ח נאה לענין דילוג 'שיר המעלות ממעמקים' כשכבר ענה 'ברכו'. (וראה ע"ז ב'התקשרות' גיליון תרנ"ג ס"ע 16 - המערכת).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)