חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:49 זריחה: 5:35 ט"ו בסיון התשע"ט, 18/6/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תפילין אחר השקיעה
תגובות והערות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 800- כל המדורים ברצף
'וייתן לך' – חיבור רוחניות וגשמיות
הפדייה מהגלות "בשלום" דווקא
ה"מנחת חינוך" במשנתו של הרבי
פרשת תולדות
תפילין אחר השקיעה
שכח טל ומטר או יעלה ויבוא
הלכות ומנהגי חב"ד

תפילין לאחר השקיעה

בגיליון תשפ"ז הגיב הרב יוסף-שמחה גינזבורג על שאלתי על דבריו (בגליון תשפ"ג) לומר דמסתבר שמי שלא הניח עדיין – שיניח אף אחר השקיעה, שהקשיתי מלשון אדמו"ר הזקן בהלכות תפילין שבסידורו "שאין להניח תפילין אחר תחילת השקיעה". ובתגובתו מצטט הרב הנ"ל מדברי כמה פוסקים שהתירו להניח תפילין עד צאת הכוכבים. ועל פסקו של אדה"ז בסידורו ציין, שבספר פסקי תשובות ציין מקורו בשער הכוונות להאריז"ל, ומסיים "ולא בא [=אדה"ז] לפסוק זאת למי שטרם הניח תפילין היום".

אם הבנתיו לנכון, הרי כוונתו שהמניעה מלהניח תפילין לאחר השקיעה היא על-פי קבלה, ובמילא אין להתחשב בזה כלפי מי שלא הניח תפילין היום.1

אמנם, אחרי בקשת מחילה מהרב המחבר ספר פסקי תשובות, הנה דברי אדה"ז הנ"ל אינם מיוסדים על דברי שער הכוונות, ואדרבה. כי בשער הכוונות (ענין תפלת מנחה דרוש ב – דף שלה ע"ב) איתא שהאריז"ל "היה נזהר מאד שלא להיות מעוטף בטלית ותפילין אחר שקיעת החמה. ותיכף היה מסירם מעל ראשו, והיה חושש בדבר זה מאד"; ואילו דברי אדה"ז הם רק שלא יניח תפילין לאחר תחילת השקיעה, לא לענין ההסרה.

וזה לשונו: "אין להניח תפילין אחר תחלת השקיעה. ואם היו עליו מקודם אין צריך לחלצן, כי אם בערב שבת...".

ברור איפוא שאין מקור דברי אדה"ז בהנהגת האריז"ל.

מקור נוסף2 לדברי אדה"ז בסידורו – שאין להניח תפילין אחר תחילת השקיעה – הוא בבית יוסף (או"ח סי' ל ד"ה היה יושב, בביאור לשון הברייתא ביצה טו ע"א) שגדר לילה לענין הנחת תפלין היינו השעה של 'קידש היום' לענין שבת. וכפי שהעיר הפרי מגדים (או"ח שם, א"א סוף ס"ק ג) שדבריו אלה הם בניגוד לדעת המרדכי (שהביא הב"י לעיל שם) שדין 'שקיעה' לאסור אז הנחת תפילין היינו סוף השקיעה, ולכן התיר להניח תפילין בבין השמשות. ומדברי הפמ"ג מתבאר שאין להניח תפילין לאחר תחילת השקיעה (וכלשון אדה"ז בסידורו), פרט למי שלא הניח תפילין ביום ההוא, דהוי ספיקא דאורייתא, שכל עוד הוא בין השמשות יניח תפילין (ראה פמ"ג בא"א בסוף הסימן שם). ובמשנה ברורה (שם סק"ג) הוסיף שבכה"ג לא יברך.

ולענין גוף הנידון, אם הגישה הנ"ל – להתיר הנחת תפילין אחרי זמנם להלכה – היא משום "עת לעשות..", תו אין להגביל ההיתר לעת בין השמשות, ויש לו להתיר גם בלילה גמור.3 ואילו אם באנו מכוח הפוסקים המקילים בזה, אין מקום להתיר כי אם בבין השמשות. וילע"ע.

הרב לוי יצחק ראסקין, דומו"צ דקהילת ליובאוויטש, לונדון

________________________

1)    ולפי גישה זו, אם נפגוש 'קרקפתא' בחול המועד, ואין נראה סיכוי שיפגשנו אחר החג, שיניח אתו תפילין בחוה"מ!

2)    היינו בנוסף עמ"ש בסידור רבינו הזקן הנ"ל (הלכות תפילין הע' 78) שחשש לדעת הרמב"ם שפסק דלילה לאו זמן תפילין מן התורה.

3)    של חול. [לשון 'הלכה ואין מורין כן' נאמר (מנחות לו,ב) לגבי הנחת תפלין בלילה. ברם לגירסת כמה פוסקים, הלשון 'הלכה ואין מורין כן' נאמר שם לגבי להשאיר התפלין עליו בלילה, לא לענין הנחתן בלילה בתחילה. וכדבריהם הובא להלכה בשו"ע הב"י ובשו"ע רבינו סי' ל].

ולענין שבת ויו"ט, להעיר בדין מי שהוא אנוס לחלל שבת, כך שלמעשה אין לו האות של שבת או יו"ט, האם מצווה להניח אז תפילין (ראה עירובין צו,א). אך להעיר משו"ת תרומת הדשן (פסקים סי' קח) שמי שמתו אחיו מחמת מילה, ואין לו האות של מילה, אעפ"כ אין לחייבו בתפלין בשבת, ע"ש. וה"ה בנדו"ד.

תגובת הרב גינזבורג

א. אינני יודע מה שייך "עת לעשות" לענייננו. פשיטא שאם על-פי הקבלה אסור להניח תפילין, אין מקום להניחן גם אם שכח להניחן במשך היום (ראה על-דרך-זה במצב זה כשיש דעות שונות בנגלה, בשו"ע אדה"ז סו"ס ל, שפסק "וטוב לחוש לסברא האחרונה" ולא להניחן). מה שאין כן אם זו רק חומרא וחשש, יש מקום להניחן.

ב. גם אם מקור דברי אדמו"ר הזקן הוא החשש לדעת הרמב"ם שהבינו בה שמשעת השקיעה אסור להניח תפילין, עדיין יש מקום לנקוט כדעת הפרמ"ג שהביא (שגם הוא סבור כך), שמי שטרם הניח תפילין היום – יניח תפילין מספק דאורייתא, אך ללא ברכה.

ג. אגב: כולנו לא שמנו לב לזה ש'שער הכוונות' הוא אחד מה'שמונה שערים' שלא היו לפני אדמו"ר הזקן, ונדפסו רק בחיי ה'צמח צדק' (שאלוניקי תרי"ב). וכמדומה שעניין זה אינו מופיע בפרי-עץ חיים (שער מנחה ומעריב פ"א) ובמשנת חסידים (מסכת מנחה), אדרבה לכאורה משמע שם שהאריז"ל היה מתפלל מנחה בטלית ותפילין אחרי השקיעה (וראה בס' 'אבן השהם' סי' רלד ס"ז-ט ובהערות). אך כמובן "השמונה שערים מוסמך יותר, ועליו סומכין" כדברי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בהגהותיו לסידור (בסידור תו"א תשמ"ז עמ' 486).

ד. בשולי הדברים: במהדורה החדשה של שו"ע אדה"ז (ח"א עמ' תרי"ט, ס"ק רנו) ציינו כמקור לדבריו בסידור, שאין מניחין תפילין אחר תחילת השקיעה, את הרא"ש (בהל' קטנות הל' תפילין סי' יז). וראה שם בדברי חמודות אות עח. אבל ברא"ש עצמו אין הוכחה לזה, ואדרבה מלשון 'קיצור פסקי הרא"ש' שם (סוף אות טז) "לילה לאו זמן תפילין... אבל להניח לכתחילה בלילה אסור" לא משמע כן.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)