חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:11 זריחה: 6:37 ב' בשבט התש"פ, 28/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שערות לאחר שנגזזו
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 799 - כל המדורים ברצף
להיות כלי לקבלת פנימיות התורה
השער לכל עבודת השליחות
השלוחים ועבודת השליחות
פרשת חיי-שרה
שערות לאחר שנגזזו
לימוד אחר חצות / חזרת שחרית אחר מוסף בראש-חודש / כשהרבי כותב 'קבלה'
הלכות ומנהגי חב"ד

שערות אשה לאחר שנגזזו

בשמועות וסיפורים להרה"ח ר' רפאל הכהן כהן ע"ה, חלק א' (בהוצאה החדשה ע' 325) מופיע מכתב שכתב הרה"ג הר"י לנדא ע"ה לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו (שביקשו להעלות על הכתב מה שזוכר מזמן היותו אצל הרבי הרש"ב). במכתב זה (סעיף ח') מספר שהרבי הרש"ב שלל מהרבנית שטרענא-שרה ע"ה לעסוק במסחר בשערותיה (כוונתה הייתה לתת את התמורה לצדקה), ועל שאלת הרבנית מה לעשות בשערותיה, הייתה תשובת קודשו: להוסיף עוד דבר ולשורפם ביחד.

ומספר הרב לנדא (שהיה נוכח במקום) ששאל את הרש"ב האם זה שאמר להוסיף איזה דבר הוא מפני שקשה לגוף כששורפים דבר היוצא מן הגוף. ענה הרש"ב שכן, ושזה אכן הטעם להא ששמים איזה דבר נוסף בציפורניים כששורפים אותם. עיי"ש עוד.

וצריך בירור:

א. מהו הנזק היכול להיגרם לאחרים משערות אשה גזוזות (גבי ציפורניים הרי ידוע המופיע בחז"ל – מועד קטן יח,א ובנדה יז,א ובתוס' שם ד"ה "שורפן חסיד" – אך לגבי שערות אשה לכאורה צריך ביאור מהו הנזק בדבר), ועד כדי כך שיש מקום להסתכן בעצמו על-ידי שריפת דבר היוצא מעצמו, שכמבואר בשבת עה,ב הוא הדין לגבי כל דבר היוצא מעצמו, ולא דווקא בציפורניים)?

ב. האם יש הבדל בין שערות גזוזות של אשה נשואה לשערות גזוזות של בתולה?

ג. האם בכל הנ"ל א) מסחר בשערות, ב) שריפת שערות, – יש בזה הוראה לרבים?

הרב אשר גרשוביץ, צפת עיה"ק

הערות המערכת:

א. לכאורה, מדובר כאן במניעת ביזיון של הרבנית (ובית הרב), בכך ששערה נמכר בשוק, ואין לזה שייכות לאחרים.

ב. הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לערב קיסם בציפורניים קודם השריפה, הובאה ב'היום יום' טז אייר. ובמהדורת 'היום יום עם הערות וציונים' ח"ב הביא המו"ל הרב זליגזאן מ"הנהגת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע": "עיקר הזהירות – שלא ישרפם (הצפרנים) בפ"ע", וציין ע"ז לס' דרכי חיים ושלום (סי' שנג), שהרה"צ וכו' בעל 'מנחת אלעזר' ממונקאטש נהג "לחתוך בהם [=בציפורניים עצמן?] עץ קטן", והסביר שם בהערה שהוא בגלל האמור בגמרא (נדה יז,א) שאם "גז מידי בתרייהו" לית לן בה (אפילו אם לא שרף את הציפורניים, לא יזיקו עוד לאשה מעוברת). וכאן ההנהגה היתה כדי שלא תזיק השריפה לבעל השערות, כמו שהביא מס' עצי עדן על משניות להרה"צ מקאמארנא (נזיר פ"ו), שאם מערב בהן דבר לא יזיק לו. אבל בס' משמרת שלום (קוידינוב) שציין שם בהיום יום (סי' כד ס"ח), כתב שנהגו "לחתוך חתיכת עץ קטן ולשרוף עם הצפרנים", ועיי"ש בהערתו שמתווך זאת עם מסקנת הגמרא "ולא היא, לכולה מילתא חיישינן". וצ"ע שבהנהגת כ"ק אדמו"ר נ"ע לא נזכר "לחתוך", אף שבמכתב הרב לנדא הנ"ל שם הובא סיום דברי הגמרא הנ"ל. ועיין בשאר המ"מ שנסמנו שם וכן בס' שמירת הגוף והנפש סי' לה הערה ג.


   
תגובות
1.
טעם לשריפת שער אשה
איל לוי-17/11/09 13:01

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)