חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:06 זריחה: 6:40 כ"ה בטבת התש"פ, 22/1/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להיות כלי לקבלת פנימיות התורה
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות גליון 799 - כל המדורים ברצף
להיות כלי לקבלת פנימיות התורה
השער לכל עבודת השליחות
השלוחים ועבודת השליחות
פרשת חיי-שרה
שערות לאחר שנגזזו
לימוד אחר חצות / חזרת שחרית אחר מוסף בראש-חודש / כשהרבי כותב 'קבלה'
הלכות ומנהגי חב"ד

ההסבר לתקנת כ"ק אדמו"ר הריי"צ באמירת כל התהילים ועריכת התוועדות בשבת מברכים * גם "בחודש השלישי" ליציאת מצרים הרוחנית ניתנה התורה – זה מתן תורה של פנימיות התורה * חידוש החסידות הוא בקירוב והתקשרות פנימית שעל-ידי השכל, וזוהי מטרת הסיפורים המגלים את הכוחות ויוצרים קירוב * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. (כ"ק אדמו"ר ציוה לנגן ניגון השייך לחודש כסלו ("אַ כסלו'דיקן ניגון"), ואחר כך אמר)1:

ברכת החודש בשבת מברכים החודש – אינו עניין של קידוש החודש,

– ומה גם שבזמן הזה לא שייך כללות עניין קידוש החודש, לא על-פי הראייה, וגם לא על-פי החשבון,

[ולהעיר, שגם בזמן שהיו מקדשים על-פי הראייה היו בית-דין מחשבין בחשבונות עד שידעו אם אפשר שיראה הירח, ורק לאחרי כן היו מקבלים את העדים (כמבואר ברמב"ם2). וב' סברות בזה: (א) קבלת העדות דראיית הלבנה פועלת קדושה נוספת, (ב) העיקר הוא קבלת העדות, והחשבון שבית-דין מחשבים אינו אלא כדי לידע שזוהי עדות אמת3],

שהרי קידוש החודש תלוי בכמה תנאים – בית-דין סמוכים, ובארץ-ישראל דווקא (כמבואר ברמב"ם4) – שאינם בזמן הזה. ואילו סדר קביעות החדשים בזמן הזה נעשתה מכבר על-ידי הלל (נכדו של הלל הזקן) שחישב החשבונות וקידש כל החדשים עד שיבוא מורה צדק5

כי אם תקנת הגאונים שתיקנו שבשבת שלפני ראש-חודש, שבו מתאספים כולם לבית הכנסת (יום הכניסה), יכריזו באיזה יום יחול ראש-חודש הבא, ועניין זה קשור עם ההכרזה (שלפעמים היתה קשורה גם עם סעודת מצווה6) שהיו מכריזים בזמן שהיו מקדשים החדשים7.

ב. אמנם, ידוע מה שכתב הרמב"ן8 בשם הספרי9 שכל המצוות שאנו מקיימים בזמן הגלות הם "ציונים"10 – סימנים – כדי שנדע איך לקיים את המצוות לעתיד לבוא, כשיהיה קיום המצוות "כמצוות רצונך"11.

ועל-פי זה צריך לומר, שבכל דבר שעושים עתה ישנו מעין העניין וההמשכה כו' דלעתיד לבוא – שהרי אם לא נמשכת איזה המשכה כו', אין זה אפילו בבחינת "ציון" (סימן) בלבד12.

ומזה מובן גם בנוגע לברכת החודש בשבת מברכים החודש – שיש בזה מעין עניין קידוש החודש שהיה בעבר ויהיה לעתיד לבוא.

ג. והעניין בזה:

קידוש החודש קשור עם מולד הלבנה, היינו, שעם היות שעד עתה היתה הלבנה פוחתת והולכת עד שנתעלמה לגמרי, נעשה מולד הלבנה מחדש, ומכאן ואילך הולכת וגדלה עד למילוי ושלימות הלבנה, "קיימא סיהרא באשלמותא"13.

ועניין זה רומז למעמדם ומצבם של ישראל – שדומין ללבנה14 – "שהם עתידים להתחדש כמותה"15, באופן של צמיחה וגידול, עד לאשלמותא, בגאולה האמיתית והשלימה.

ואף-על-פי שברכת החודש בשבת מברכים היא על-פי רוב קודם זמן המולד – הרי מיום השבת מתברכין כולהו יומין16, ולכן, כאשר מברכים ברכת החודש ביום השבת קודש בכוונה ובלב שלם, הרי זה מהוה נתינת-כוח והמשכה על מולד הלבנה, גידולה וצמיחתה, עד למעמד ומצב ד"קיימא סיהרא באשלמותא" שמורה על השלימות שתהיה בשעת הגאולה.

ד. ויש לומר בדרך אפשר שזהו הטעם לתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר17 שבשבת מברכים החודש יוסיפו באמירת תהלים, ויערכו התוועדות:

ידוע גודל העניין ומעלת אמירת תהלים18 – שעל זה נאמר19 "כוס ישועות אשא ובשם הוי' אקרא".

וכמו כן ידוע גודל העניין והמעלה של התוועדות – כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר20 על דבר פתגם חסידים הראשונים שבכוחה של התוועדות חסידית ("אַ חסידישער פאַרבּריינגען") לפעול יותר מפעולתו של מלאך מיכאל.

ויש לומר, שב' עניינים אלו – אמירת תהלים והתוועדות – הם ה"כלים" שעל-ידם ממשיכים את עניין ברכת החודש, לפעול את המעמד ומצב ד"קיימא סיהרא באשלמותא".

* * *

ה. ציוה לנגן ואמר מאמר דיבור-המתחיל פתח ר' יוסי ואמר ויתרון ארץ בכל היא וגו'.

* * *

ו. האמור לעיל אודות שבת מברכים החודש הוא עניין כללי השייך לשבת מברכים דכל חדשי השנה. ונוסף לזה ישנו העניין הפרטי של שבת מברכים חודש כסלו, שיש בו מעלה מיוחדת לגבי שאר חדשי השנה:

חודש כסלו הוא חודש השלישי.

והנה, בחודש השלישי היה העניין של מתן-תורה – כמאמר רז"ל21 "אוריאן תליתאי כו' בירחא תליתאי". אלא שמתן תורה היה בחודש השלישי ליציאת מצרים בגשמיות, וחודש כסלו הוא חודש השלישי ליציאת מצרים ברוחניות – שהוא עניין עבודת התשובה שבחודש תשרי, שעל-ידה נעשה יציאת מצרים ברוחניות.

וכשם שבחודש השלישי ליציאת מצרים בגשמיות היה מתן תורה, כך גם בחודש השלישי ליציאת מצרים ברוחניות ישנו עניין מתן תורה – בנוגע לפנימיות התורה 22.

וכפי שכותב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע במכתבו הידוע23 – שניתן על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר על מנת להדפיס ולפרסם בכל תפוצות ישראל – שבחודש כסלו "אור וחיות נפשנו ניתן לנו", "שיאיר נפשנו באור פנימיות תורתו יתברך".

ז. וכיוון שבחודש כסלו יש הוספה לגבי שאר החדשים – הרי גם בשבת מברכים חודש כסלו צריכה להיות הוספה לגבי שבת מברכים של שאר החדשים.

והנה, הוספה זו יכולה להיות הן ברוחניות והן בגשמיות. אמנם, "רוחניות" – הוא עניין שאי אפשר לבדוק כו', ובמילא, תהיה ההוספה בגשמיות – שהרי זה גשמיות של יום שבת קודש, שאין בו פסולת כו', כידוע24 שפרש חגיכם קאמר, ופרש שבתכם לא קאמר.

(כ"ק אדמו"ר רמז שיאמרו "לחיים").

* * *

ח. בנוגע להתחלות של מאמרי החסידות – הסדר הוא שלא מתחילים מאמרים בהתחלות חדשות, כי אם בהתחלות המאמרים שישנם כבר בעבר25.

– כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם בריגא מאמר שהתחלתו היתה בפסוק26 צור תעודה חתום על לבך גו'27. הייתי אז אצל הרבי, ואמרתי לו, שה"עולם" לא שמע אף פעם מאמר עם התחלה כזו. ואמר לי הרבי שיש מאמר עם התחלה כזו. לאחרי זמן מצאתי עניין זה בלקוטי-תורה לג' פרשיות28, אלא ששם הוא חלק מה"המשך", ומשמעות הדברים שאחד המאמרים התחיל בפסוק צור תעודה. –

ובנוגע לענייננו: המאמר שנאמר זה עתה, דיבור-המתחיל פתח ר' יוסי ואמר ויתרון ארץ בכל היא וגו' – יש התחלה כזו בהוספה לביאורי הזהר29, ושם נתבארו בקצרה חלק מהעניינים שדובר אודותם במאמר. וכן נתבארו עניינים אלו באור-התורה, אבל במקומות מפוזרים, וגם הם מיוסדים על המאמר בביאורי הזהר הנ"ל.

ט. בלמדי עניין זה בביאורי הזהר, נזכרתי בסיפור שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא:

בהיותו עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, במענטאן (עיירת נופש בדרום צרפת, השוכנת על חוף הים), הלכו לטייל על שפת הים, ואדמו"ר נ"ע אמר לו כמה עניינים, כנראה בתורת החסידות. בחזרתם מהטיול, התיישב כ"ק מו"ח אדמו"ר ללמוד זוהר, ולמד את המאמר ר' יוסי ור' חייא הוה אזלי על כיף ימא, ונתמוגג בדמעות30. – כך סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר על עצמו.

מעולם תמהתי מהי שייכות העניינים של מאמר הזהר זה לטיול דכ"ק מו"ח אדמו"ר עם אביו, ולמה התמוגג בדמעות,

עד שמצאתי שר' יוסי (שנזכר בזהר) – שמו האמיתי הוא "יוסף", אלא שבזמן תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי היה נקרא בשם הכינוי: "יוסי",

ואם כן, כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר למד את המאמר אודות ר' יוסי (ששמו האמיתי יוסף, כשמו של כ"ק מו"ח אדמו"ר) ור' חייא דהוה אזלי על כיף ימא, לאחרי הטיול שלו עם אביו על כיף ימא, שזהו מקום מסוגל לעניינים רוחניים בכלל ולעניינים דפנימיות התורה בפרט [כפי שמצינו בזהר על דבר גילוי סודות התורה על כיף ימא]31 – אין זה פלא שהתמוגג בדמעות!...

י. והנה, דובר כמה פעמים32 בנוגע לסיפורים שסיפר לנו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכאשר נשיא בישראל מספר סיפור, אין זה סתם סיפור מעשה, אלא יש בזה עניין תוכני וכו'.

ובהקדם מה שנתבאר לעיל במאמר33 בנוגע לעניין הדיבור, שעל-ידי הדיבור הוא התגלות כל הכוחות שכל ומדות שהכול מתגלה על-ידי הדיבור, ועוד זאת, שעל-ידי הדיבור מתקרב הזולת אליו, וכמו המקרב את זולתו על-ידי זה שמדבר עמו דברי אהבה, וכן בהשפעת השכל כשמשפיע אל הזולת שעל-ידי זה משתווה שכל הזולת לשכלו.

– בסדר זה הוא הלשון במאמר34: תחילה עניין גילוי השכל והמדות, ואחר כך העניין של קירוב הזולת.

וזוהי גם הכוונה בסיפורים שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר – שעל-ידי דיבורו בעניינים אלו נפעל גילוי הכוחות (שכל ומדות) שלו בעולם, וגם קירוב הזולת אליו, ובפרט קירוב השכל, שזהו קירוב פנימי, שבא על-ידי הבנה והשגה דווקא.

יא. וזהו גם כללות החידוש דתורת חסידות חב"ד, ובפרטיות יותר, החידוש די"ט כסלו לגבי לפני י"ט כסלו35 – שתורת החסידות התלבשה בהבנה והשגה, כדי שתהיה ההתקשרות על-ידי שכל, שדווקא על-ידי זה נעשה קירוב ויחוד פנימי.

ונקודת העניין – שיהודי צריך להתאחד עם התורה שלומד. והיינו, שלא זו בלבד שהוא לומד את התורה, אלא עוד זאת, שהתורה מלמדת אותו36, ועד שנעשה חד עם התורה, שזהו מה שכתוב37 "ובתורתו יהגה", "תורתו" דייקא, תורה שלו, כיוון שנתאחד עמה38.

ועניין זה צריך להיות ניכר בכל מציאותו ובכל ענייניו, וכמו שכתב הרמב"ם39 ש"החכם . . צריך שיהיה ניכר במעשיו במאכלו ובמשקהו וכו'", וממשיך ומונה עשרה דברים שבהם צריך החכם להיות ניכר, היינו, שבכל ענייניו, באכילתו ובשתייתו, ומכל שכן בתפלתו ובלימודו, צריך להיות ניכר שעניינים אלו נעשים על-ידי יהודי שחדור בגליא דתורה ובפנימיות התורה.

ובלשון התחלת פרשת השבוע – שצריכים להמשיך זה בכל פרטי המדריגות של "מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים"40, ובכללות העניין ד"שני חיי שרה", היינו, בכללות חיי היום-יום, שבכל תנועה ותנועה יאיר הייחוד פנימי עם התורה, שזוהי כללות הכוונה דדירה בתחתונים41.

(מהתוועדות ש"פ חיי שרה ה'תשט"ו. תורת מנחם כרך יג, עמ' 112-117, בלתי מוגה)

_________________________________

1)    בהבא לקמן – ראה גם רישומי דברים מהתוועדות ש"פ מטו"מ מבה"ח מנ"א תש"א ס"ב (קה"ת, תשס"א).

2)    הל' קידוש החודש פ"א ה"ו.

3)    ראה פי' לרמב"ם שם.

4)    שם ה"ח.

5)    ראה גם לעיל [תו"מ חי"ג] ע' 65. וש"נ.

6)    רמב"ם שם פ"ג ה"ז.

7)    ראה מג"א או"ח ר"ס תיז. לקו"ש ח"ט ע' 187 ואילך. וש"נ.

8)    אחרי יח, כה.

9)    עקב יא, יז – הובא בפרש"י שם, יח.

10)  ירמי' לא, כ.

11)  נוסח תפלת המוספין. וראה תו"ח ר"פ ויחי. המשך וככה תרל"ז פי"ז ואילך.

12)  ראה גם לעיל [תו"מ חי"ג] ע' 43.

13)  זהר ח"א קנ, רע"א. ח"ב פה, רע"א. ועוד.

14)  ראה סוכה כט, א. ב"ר פ"ו, ג. אוה"ת בראשית ד, סע"ב ואילך. ועוד.

15)  נוסח ברכת קידוש לבנה (סנהדרין מב, א).

16)  זח"ב סג, ב. פח, א.

17)  אגרות-קודש שלו ח"ג ע' תרג (נעתק ב"היום יום" כו כסלו).

18)  ראה בארוכה "קובץ מכתבים – אמירת תהלים" (בסו"ס תהלים אהל יוסף יצחק).

19)  תהלים קטז, יג. וראה "קטע ממכתב לאחד השודרי"ם" שנדפס בריש קובץ מכתבים הנ"ל, וסוף "קטע מרשימות" שנדפסה בסוף קובץ מכתבים הנ"ל.

20)  אגרות-קודש הנ"ל ע' תיג. נדפס גם בסוף קובץ מכתבים הנ"ל.

21)  שבת פח, א.

22)  ראה לקוטי לוי"צ אגרות-קודש ע' רה. ע' ריז. וראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"י ס"ע 270 ואילך. וש"נ.

23)  אגרות-קודש שלו ח"א ע' רנט. וש"נ (נעתק ב"היום יום" בתחלתו).

24)  זח"ב פח, ב. וראה תו"א ריש פרשתנו. ובכ"מ.

25)  ראה גם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו תשי"ב ס"י (תורת מנחם – התוועדויות ח"ד ע' 132).

26)  ישעי' ח, טז.

27)  ספר המאמרים תרצ"ב-תרצ"ג ע' תקי"ב, וראה בהערה שם.

28)  בראשית מא, א ואילך. נדפס לאח"ז באוה"ת בראשית (כרך ג) תקעא, סע"א ואילך.

29)  לאדמו"ר האמצעי – בתחלתה (קכט, ג).

30)  ראה גם "רשימות" חוברת ד ע' 7.

31)  ראה גם "רשימות" חוברת ט ס"ע 4 ואילך.

32)  ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ד ע' 249. ע' 260.

33)  ע' 102 ואילך.

34)  ד"ה ויהיו חיי שרה פר"ת (סה"מ פר"ת ס"ע קמא ואילך) – שעליו מיוסד המאמר שנאמר בהתוועדות. וראה לעיל ע' 102 הערה 1.

35)  ראה גם לקמן ע' 129 ואילך.

36)  ראה לקו"ד ח"ב רמו, ב. סה"ש תש"ב ע' 123. תש"ד ע' 88. תש"ו ע' 21.

37)  תהלים א, ב. וראה ע"ז יט, א.

38)  ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"ד ע' 58.

39)  הל' דעות רפ"ה.

40)  ראה סד"ה פתח ר' יוסי שנאמר בהתוועדות (לעיל ע' 111). וש"נ.

41)  ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)