חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:16 זריחה: 6:10 כ"א באב התשע"ט, 22/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

האח האובד
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1192 - כל המדורים ברצף
מופת של מסירות-נפש
יש חדש
הכוח לכבוש עולם שלם
גם זו לטובה
ראויים לזכות
האח האובד
זכות העקדה
לשכינה לא קר
הכנסת אורחים בשקל
ליווי האורח

כרעם ביום בהיר נפלה על המשפחה הבשורה המרה. אליהו, ילד עדין וירא שמים, נלקח בכוח במצוות השלטונות כדי לשרת בצבא הצאר.

זו הייתה תקופה אפלה ברוסיה הצארית. ילדים יהודים נחטפו מידי הוריהם וגויסו לעשרים וחמש שנות שירות בצבא. מטרה הגזֵרה הייתה לנתק את הילדים האלה מיהדותם. ואכן, אך מעטים הצליחו לשמור על חיי יהדות ועל המסורת שספגו בבית. בדרכי כפייה היו המפקדים מכריחים את הילדים לאכול טרפות ולהפסיק לשמור מצוות, ואף ניסו לאלצם להמיר את דתם.

אליהו, בן למשפחת חסידית, היה מאותם חיילים. כרבים מחבריו השתנו חייו במשך השנים, וגם קשרי המשפחה התרופפו, אולם על יהדותו הצליח לשמור. כשסיים את שירותו לא ידע כיצד לאתר את בני משפחתו, שבינתיים עקרו ממקומם. הוא קבע את מגוריו בעיר פטרבורג , החל לעשות עסקים וראה ברכה במעשי ידיו. בהמשך נשא אישה יהודייה, והשתדל לקיים אורח-חיים יהודי, כמידת יכולתו.

בעיירה ליובאוויטש האירה אז שמשו של האדמו"ר החמישי לבית-חב"ד, אדמו"ר הרש"ב (רבי שלום דובער). יהודים מכל האזור שיחרו לפתחו, לקבל הדרכה בעבודת ה' או לבקש עצה וברכה.

יום אחד הגיעה אל הרבי אישה אלמנה, שהתגוררה עם שלוש בנותיה בכפר קטן שליד ליובאוויטש. היא לא נמנתה עם חסידי חב"ד, אך קיבלה את המלצתם של אנשים טובים, שיעצו לה לפנות אל הרבי, הידוע כעושה נפלאות.

שטחה אפוא האישה את מצבה הקשה לפני הרבי – אך בקושי היא מצליחה לפרנס את עצמה ואת בנותיה, ומה תעשה עתה, כאשר בנותיה בגרו והגיעו לפרקן, ואין לה פרוטה שחוקה להשיאן.

האישה יצאה מאת הרבי נבוכה ומבולבלת. לחסידים שראו אותה במבוכתה הסבירה: "הרבי אמר לי לנסוע לפטרבורג", אמרה. "הוא לא אמר לי לאן ולאיזו מטרה. איני מכירה שם איש, וגם אין לי הכסף להוצאות הנסיעה הארוכה".

החסידים עודדו אותה ואמרו לה כי  הרבי אינו אומר דברים בעלמא, ואם הרבי אמר לנסוע לפטרבורג, עליה לקיים את דבריו במלואם, כי בכך תלויה ישועתה.

החסידים הזדרזו ואספו ביניהם סכום מכובד ומסרו אותו לאישה, להוצאות הדרך. האישה יצאה לדרכה עדיין תוהה ולא מבינה, אך בליבה פיעמה התקווה כי אכן תזכה לראות בהתממשות ברכתו של הרבי.

בהגיעה לפטרבורג לא ידעה לאן לפנות והחלה לשוטט ברחובות העיר. כמה שעות סובבה ברחובות, בתקווה למצוא רמז כלשהו הקשור אליה, אך לשווא. כוחותיה אזלו, הרעב החל להציק לה, והעייפות השתלטה עליה. בתחושת ייאוש התיישבה על מדרגות בית מפואר, ומרוב תשישות נרדמה.

כמה זמן ישנה לא ידעה, אך צעקות רמות העירו אותה בבהלה. כשפקחה את עיניה ראתה מולה אדם, שככל הנראה היה מעובדי הבית, ועיניו יורות זיקי אש על הקבצנית שמצאה לה מקום שינה על מדרגות הבית המפואר. "הסתלקי מכאן מיד!", צעק לעברה.

בבושת-פנים קמה האלמנה והחלה להתרחק מהבית, בעוד צעקותיו וקללותיו של העובד מוסיפות ללוותה. באותו רגע נפתחה הדלת ובפתח  עמד בעל-הבית. הוא שאל את העובד לפשר צעקותיו.

האיש החל להסביר מה קרה, ובעל-הבית הביט באישה וזיהה כי היא יהודייה. "מהר וקרא לה ואמור לה כי אני מזמינהּ להיכנס אל ביתי", פקד עליו. האיש רץ עד שהשיג את האישה, ולאחר התנצלות מסר לה את בקשת אדונו, והאלמנה שבה על עקבותיה.

כשנכנסה אל הבית, הושיבה האדון אל השולחן עם כל בני משפחתו. הללו דאגו לה מיד לארוחה טובה ולשתייה חמה, שתחמם את עצמותיה הקרות. הם גם הבהירו כי צאצאים הם למשפחה חסידית ושומרים על הכשרות, והיא יכולה לאכול ולשתות בביתם ללא חשש.

במהלך הסעודה נרגעה האישה, ולבקשת המארחים והתעניינותם החלה לספר על עצמה. היא סיפרה כי אלמנה היא וכי בעלה היה פלוני בן פלוני ממשפחה פלונית. פתאום חוורו פני בעל-הבית. הדיבור היה קשה לו. עברו כמה רגעים עד שהתאושש מעט ושאל את האלמנה שוב לשמו של בעלה.

להפתעתה החל לחקור אותה על משפחתו של הבעל. הוא שאל על פרטים רבים הקשורים בבעלה ובבני-משפחתו, בעוד היא תמהה על פשר ההתעניינות המופרזת.

בעל-הבית היה נרגש מאוד ובקול רועד קרא: "אם-כן, בעלך לא היה אלא אחי הצעיר!...".

עכשיו סיפר האיש, הלוא הוא מיודענו אליהו, את מה שידע על משפחתו ועל אחיו שאהב, שמהם הופרד באכזריות בהיותו רך בשנים.

כעת הגיע תורה של האלמנה להתרגש. פתאום הבינה כי עצת הרבי הובילה אותה אל ביתו של גיסה, שהיא ובעלה לא ידעו כלל על קיומו. היא סיפרה לנוכחים את כל הסיפור, והם לא חדלו מלהתפעל מנפלאות ההשגחה ומראייתו הרחוקה של הרבי.

כאשר שמע בעל-הבית מפי האלמנה על מצוקתה ועל בנותיה שצריכות להינשא, הבטיח את עזרתו ברוחב-לב. "מהיום והלאה לא תדאגי עוד לכלכלת הבית ולנישואי הבנות. כל מחסורכן יהיה עליי, ואני אדאג לחתונות בנותייך, שהן בעצם אחייניותיי היקרות", הצהיר  חגיגית.

(לרגל יום הולדת אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, כ' במרחשוון)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)