שרה קיבלה באהבה
"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה" (בראשית כג,א). רש"י מפרש: "כולן שווין לטובה". וכי שרה ידעה שנים טובות בלבד, והלוא ידעה גם צער רב – תשעים שנות עקרות, נדודים מארץ לארץ ועוד? אלא ששרה, שהייתה צדקת, קיבלה כל מה שאירע לה באהבה, לא השמיעה מילה של תרעומת אלא אמרה תמיד "גם זו לטובה".
(רבי זושא מאניפולי)
מידת ההסתפקות במועט
זהו שנאמר "ואברהם זקן בא בימים, וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד,א). הקב"ה בירכו במידת 'כל', במידת ההסתפקות במועט, שכל מה שיש לו מספיק לו, ואין הוא מרגיש שחסר לו דבר.
הצעיר אינו אומר דיי
להגיע למדרגת 'בכל', להיות שמח בחלקו, אין אדם יכול להגיע אלא כשהוא "זקן בא בימים". כי כשהוא צעיר, לעולם אין הוא אומר דיי, וכל מה שיש לו נדמה בעיניו שהוא מעט מדיי בעבורו.
(תפארת עוזיאל)
דורשי ה'
בתהילים (לד,יא) נאמר: "ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב". לדורשי ה' לא חסר דבר, משום שכל מה שיש להם הוא אצלם בבחינת "כל טוב" – טוב ויפה בעיניהם.
(רבי אברהם-יעקב מסדיגורה)
טוב ורע שווים
כל מה שיקרה לאדם, טוב או רע, ישווה בעיניו. כגון שמקלסים אותו או שמבזים אותו, שאוכל מעדנים או מאכל פשוט – הכול ישווה בעיניו ויאמר: הלוא זה מאיתו יתברך. על מידה זו נאמר (תהילים טז,ח) "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" – הכול שווה אצלו משום שה' עומד לנגדו תמיד.
(צוואת הריב"ש)
טוב מכוסה
"חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה" (ברכות פרק ט, משנה ה). מפרשת הגמרא: "לקבל זאת בשמחה". יש לקבל את הרעה בשמחה כשם שמקבלים בשמחה את הטובה הגלויה והנראית, כי בעצם גם זו לטובה, אלא שאינה גלויה, משום שהיא באה מ'עלמא דאתכסיא' – מהעולם המכוסה והנעלם מאיתנו.
(תניא)
הכול טוב
משמעות האמירה "גם זו לטובה" אינה שהדבר עצמו רע ורק יצמח ממנו דבר טוב, אלא שהדבר עצמו טוב. בתחילה הטוב היה נעלם והיה נדמה שיש כאן נזק וצער, אך בהמשך מתברר שמלכתחילה היה כאן רק טוב.
(לקוטי שיחות)
האמונה מגלה
המאמין לא יחוש משום ייסורים בעולם, ובכל ענייני העולם הן ולאו שווין אצלו, בהשוואה אמיתית. באמונה זו באמת נעשה הכול טוב גם בגלוי.
(תניא) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
